"אני לא מבין את זה. ממתי אסור לנו לשאול אדם סיני איפה נמצאת מסעדה סינית? אני מתכוון, אנחנו לא הופכים ליותר מדי רגישים? אם מישהו ישאל אותי 'באיזה כיוון נמצאת ישראל', אני לא אתחרפן מזה".
(ג'רי סיינפלד חוזר למקורות, "סיינפלד").
"ישראל יוצאת מעזה. עזה לא בהריון"
(סטן קורא כותרת ראשית בעיתון, "אבא אמריקאי". אגב, למקרה שתהיתם: משגל נסוג הוא לא אמצעי מניעה לגיטימי).
"הש הוא הבחור הכי מתוק בעולם. אבל שמעתי את הדעות שלו על החזרת חלקים מישראל. אני יכול רק לנחש מה הוא יגיד על החרא הזה".
(כריסטופר מסביר לראפר "מאסיב ג'ניוס" מי זה הש, "הסופרנוס").
"- אה, אבא שלך בטלפון עם רופא השיניים שלו?
- לא, הוא אמר לי לומר לך שהוא בטלפון עם רופא השיניים שלו. הוא רוצה שתחשבי שהוא בחור נורמלי.
- אה, טוב. אז עם מי הוא מדבר בטלפון?
- ראש ממשלת ישראל"
(סידני, אנט בנינג בשבילכם, מגיעה לדייט עם נשיא ארה"ב ופוגשת לראשונה את בתו הקטנה, "הנשיא מאוהב").
"אני ואימא שלי היינו בדרכנו לישראל ב'אל על', ומי ישבה לידנו אם לא דיאנה קינד, שידועה גם בתור אימא של ברברה סטרייסטנד, במחלקת תיירים, בדרכה לראות את הפירמידות בגיזה...".
(פראן פיין, הנני, מנסה לענות על שאלה ב"מלך הטריוויה" ונזכרת בדרך בסיפור מצחיק, "נני").
"- דיברתי עם המנהל של 'פושטים את הרגל' שוב אתמול. הצגתי לו את המחיר שלנו ואת הדחיפות של הנושא, והוא הציע לי שני שליש הנחה על דיוידי של טושיבה.
- כן, גם האנשים מ'הכל חייב להימכר' היו קשים. הם הציעו לי דיסק בלו-ריי וצנצנת חומוס.
- מה זה חומוס?
- זה חומר דמוי שלשול, מאוד טעים".
(אנשי תאגיד אמריקניים מנסים להשתלט על חנויות ישראליות ומגלים שהמשימה לא ממש פשוטה, "אל תתעסקו עם הזוהאן").
"הווארד: שמעת על הסכסוך הישראלי פלסטיני?
אנה ניקול: לא.
הווארד: טוב, זה איפה שהם נלחמים ומפוצצים אחד את השני. אני חושב שאת צריכה לומר שאת תומכת בישראלים.
קים: אולי כדאי שתגידי שאת נייטרלית.
אנה ניקול: אני פשוט אסתום את הפה שלי. אני לא יודעת כלום, על שום דבר. לגמרי."
(אנה ניקול סמית' ז"ל מדסקסת עם הפמליה שלה כיצד לענות לשאלות עיתונאים באירוע יחצ"ני ומגיעה להארה, "אנה ניקול שואו").
"זה היה הומופובי, וגם, באופן מפתיע וספציפי, ביקורתי כלפי ישראל".
(ג'ף מתלונן בפני בריטה על הפרזנטציה שפירס רוצה להכין איתו לשיעור ספרדית, "קומיוניטי". בסוף הפרק, אגב, שניהם מבצעים את הפרזנטציה כמתוכנן, כולל הנפת דגלי ישראל ופלסטין בהתלהבות).
"תן לי לחשוב, לקחת את המשפחה שלי לאזור מלחמה, באוטובוס מלא חנונים דתיים, לארץ שאסור לאכול בה חזיר, במדבר בלי קזינו. איפה אני נרשם?"
(הומר לועג לפלנדרס על ההצעה להצטרף אליו לטיול בישראל, "משפחת סימפסון". ויש עוד).
"מה? ישראלים הם שתלטנים? אולי תעברי את כמה השמדות-עם ונראה כמה רגועה את תהיי. אנחנו גורשנו מספרד! זרקו אותנו משם! לכולם מרשים להיכנס לספרד, אבל בשבילנו היהודים, אין פלמנקו! החוצה! אני שתלטן? תעשי לי טובה. תישארו אתם שם, מוקפים באויבת המושבעת שלכם, קנדה! נסו את סוריה לחודשיים, ואז נראה מי שתלטן!"
(יעקב, הלא הוא סשה ברון כהן, מדריך הטיולים הישראלי של הסימפסונים, לא מוכן לשמוע ביקורת מהתיירת האמריקנית מארג'. תכל'ס, צודק).
"למה אתה מתנגד כל כך לחמאס? האם פיתות הן לא האויב האמיתי?"
(ברונו, שוב סשה ברון כהן, בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני, "ברונו")