היו לי ציפיות גדולות מספיישל אירוויזיון. בדמיוני ראיתי נערות חמד קופצות בשירי "אבבא" מתורגמים לשפת הקודש, דניאל תבורי נותן את הגרסה שלו ל-Whats another year של ג'וני לוגן ואת חובי סטאר נותן בראש עם מקבץ שלם של זוכי האירוויזיון. אבל אולי זו רק אני וחלומות החובי שלי. קיבלנו קדם וגם זה טוב, והרי התוצאות, שלי לפחות:

דוז פואה: מיי פיינגולד. פיינגולד הוכיחה סופית שהיא חייבת להרעיד את עיר האלמוגים. באה, הזיזה את שמיכת הדיכאון והפעילה את תחושת הגאווה ששכחתי שקיימת בנשים אמיתיות. אחיותיי היקרות, יש לנו נציגה, קוראים לה מיי פיינגולד והיא אישה בדיוק כמו שאישה צריכה להיות. נכון, לפעמים היא טיפה מגזימה בגינוניי כוכבת הרוק, אבל היא עושה זאת באופן חינני, כמעט מושלם, שגורם לך לרצות לצאת איתה לבילוי קטן, או סתם להעיר את השכנים עם ווליום חזק במיוחד.

ולדי בייברג (יח``צ: mako)
נעים להכיר, דיווה. ולדי | יח``צ: mako
10 נקודות: ולדי ולייברג. הרקדנים, הקצב, האווירה. אם מישה קירקילן או מקורב אחר נמצא בסביבה, אנא מכם הסבירו לנער מחולון להמשיך בקו הדיווה ולהימנע ככל האפשר מהרצון הבוער בו לרגש את העם היושב בציון. זה לא התפקיד שלך, ולדי, יש לנו את דניאל לבלדות רועדות. אתה, תן לנו בראש.

8 נקודות: לירן דנינו. מעבר לעובדה שהיפיוף ניחן בכל מה שצריך כדי להיות כוכב, דנינו נתן ל"עוד נגיע" ביצוע מפתיע, כזה שהצליח להשכיח לגמרי את שיר הילדות הסתמי. ואחרי האינטרפרטציה המקורית ל"שושנים עצובות" של עידן רייכל, כבר די ברור שצומח לנו כאן דיויד קוק קטן. אז תמשיך להתלבט, דנינו, זה עושה לנו רק טוב.   

7 נקודות: ראם כהן. עד אתמול היה ברור לי שיש משהו בראם, אבל המשהו הזה עצור מדי, מחושב מדי, עשוי מדי ומזכיר את חיים משה (המצוין) יותר מדי. אבל אתמול, ויש לומר, דווקא אתמול, כהן למד והצליח לגרום לי לחייך באופן הכי רחב שאפשר כשנתן את הביצוע המשוחרר והטוב ל"הורה". וזו, אנשים, בשורה גדולה מאוד. גם אם הסוף לא טוב.

6 נקודות: דניאל תבורי. למרות ששיר כמו "הללויה" יכל לזכות לביצוע מרעיד מאוד, והיו שלבים בשיר בהם ציפיתי לשווא משהו ממש גדול שיבוא, בכמה רגעים הרגשתי שאני ממש שומעת את אבא שלו, וזו הרי מחמאה גדולה מאוד.

5 נקודות: רוני דלומי. אמנם ביצוע טוב, אבל מה עוד אפשר לומר על נערת המתיקות היפה עד מאוד? הלוואי ורוני דלומי תלמד גם להתפרע ולצעוק. מה עם איזה שיעור פרטי אצל מרגול?

4 נקודות: עומר אדם. מבחינתי מדובר ברגע קשה. אני מסמפטת מאוד את אדם, חושבת שכל הסלסולים שלו מקנים לקולו גוון מיוחד, ולמרות גילו הצעיר, הילד הזה גרם לי להתאהב בקולות המזרח כאילו מדובר במשהו חדש. אבל אולי בגלל ששלמה ארצי כבר לקח מסלסל אחר (שמעון בוסקילה) והראה לנו מה אפשר לעשות עם השירים שלו, ואולי כי כמו שאמרה מרגול, עומר אדם לקח את הענטוז הקולי יותר מדי רחוק - זה לא עבד. לא נורא, זה בטח רק משבר קטן.

רוני דלומי (צילום: רונן אקרמן)
חלומות על תעוזה. דלומי | צילום: רונן אקרמן

3 נקודות: מורן מזוז. זה לא שהביצוע של מורן מזוז היה רע. אין ספק שמזוז יודעת לשיר בחן ואיכות קולה מרהיבה ביותר. כמו שדפנה לוסטינג הציעה בתוכנית האחרונה של מארינה מקסמיליאן בלומין, ניסיתי לעצום עיניים ולא להסתכל על קשיי הראיה של מזוז. המסקנה: אפשר היה לתת עוד.

2 נקודות: לשופטים. לצערי הרב, כס השיפוט הפגין כריזמה יבשושית למדי. אבל ניחא זה, שדנה אינט בכבודה ובעצמה לא תבין את הסאטירה בשירה של מיי פיינגולד? שוקינג.