אין תמונה
צויגנבוים בתפקיד הוץ. ההיפך הגמור

21 שנים אחרי שגילם את ארה'לה, סרבן הגיוס המפורסם בתולדות הקולנוע הישראלי וההשראה לגרפיטי הנצחי "ארה'לה צדק" בסרטו של רנן שור "בלוז לחופש הגדול", דור צויגנבוים צועד מרצונו החופשי ללשכת הגיוס של לגיון הזרים בתפקיד הראשי בסאטירה המטורפת "זעמו הגדול של פיליפ הוץ" מאת המחזאי הגרמני מאקס פריש, העולה בתיאטרון הסמטה בעיבודה ובבימויה של איה קפלן.

הוץ (צויגנבוים) הוא פרופסור לפילוסופיה, אינטלקטואל מכובד שעולמו בנוי על דיבורים ולא מעשים, המרגיש (בצדק) שאשתו דורלי לוקחת אותו כמובן מאליו. יום אחד נועל הוץ את דורלי בארון, שוכר שני פועלים להרוס עד היסוד את דירתם, אורז מזוודה ומחליט להתגייס ללגיון הזרים. הכול על מנת להוכיח לאשתו שהיא אינה מכירה אותו טוב כמו שהיא מאמינה, ושהוא מסוגל לעשות ולא רק לדבר. מובן שרוב ההצגה הוץ בעיקר מדבר, בעוד ההרס סביבו הוא מעשה ידיהם של שני הפועלים.

"כשקראתי את המחזה בפעם הראשונה לא הבנתי למה איה קפלן חשבה דווקא עלי", מודה צויגנבוים, "הוץ הוא ההיפך הגמור ממני, וגם מרוב הדמויות שגילמתי בעבר כולל ארה'לה. אני מגלם לרוב אנשים סוערים עם פתיל קצר, אחוזי תזזית, וככה אני מתנהג גם בחיים. פתאום הביאו לי חנון, המאיים לעזוב את ביתו ואת חייו המסודרים אבל בפועל מת שאשתו תנסה לעצור אותו רק שהיא לא עושה את זה".

"אני אוהבת ללהק הפוך על הפוך", מודה איה קפלן, "לקחת שחקנים המזוהים עם טמפרמנט מסוים ולתת להם להתמודד עם ההיפך המוחלט. במהלך החזרות עבדתי עם דור המון על מיתון, ריסון הגפיים הארוכות שלו, הדיבור הרגוע. הוץ מקפיד על נימוסים מושלמים גם כשהכול סביבו מתמוטט תרתי משמע. היה מדהים בעיני לראות איך הפרא אדם הזה הופך ג'נטלמן".

ואולם, עיקר החוויה התיאטרלית ב"זעמו הגדול של פיליפ הוץ" היא הרס התפאורה, המותיר את הבמה בסיום המחזה קבורה תחת שרידי רהיטים, כריות, תמונות ואפילו כלי נגינה. "על פניו אפשר להעלות מחזה כזה גם בתיאטרון רפרטוארי", טוען צויגנבוים, "אבל אני לא מאמין שהיו מאשרים שם ביצוע הרס כזה בכל הצגה. אני זוכר שבפעם הראשונה בה עשינו חזרה מלאה עם אביזרים, ואחד הפועלים שבר כינור, כולנו התכווצנו רק מהצפייה באקט הזה. אני לא זוכר שצפיתי אי פעם בהצגה בה תפאורה נהרסה ביסודיות כזו לעיני הקהל".

קפלן: "ניסיתי לביים שני מחזות שונים, המתרחשים בו זמנית על במה אחת. סיפור נישואיהם המתפוררים של הוץ ואשתו, המוביל להחלטתו לעזוב את הבית ולהתגייס ללגיון הזרים, ושני הפועלים המקבלים הוראה להרוס בית ועושים את זה בהנאה גדולה. רציתי שההרס יהיה אותנטי לחלוטין. חוץ מהמסור החשמלי שהקלטנו מראש, כי נאסר עלינו בטיחותית להפעיל אותו באולם, כל הרעשים שהקהל שומע הם אמיתיים בזמן אמת".

אין תמונה
פתאום הביאו לי חנון
- זה מחזה על חיי נישואים בפרט, או על טבע האדם בכלל?
צויגנבוים: "שאלה טובה. בעיני זה על חיי נישואים. אני נשוי כבר שנים וזו סיטואציה מוכרת היטב לכל זוג שחווה ריב והשלמה. השלב בו אף אחד לא מוכן להיות הראשון לעצור, לקחת אוויר ולהתנצל, ואז לך תדע כמה רחוק הדברים ידרדרו לפני שמישהו יאזן אותם, אם בכלל".
קפלן: "זה מחזה על טבע האדם. הנישואים הם רק מטאפורה. מאקס פריש כתב בעיני מחזה על רכושנות. מה אנחנו עושים כאשר בן הזוג, שמבחינתנו הוא רכוש השייך לנו וחייב לציית לכל גחמה שלנו, מחליט יום אחד לשבור את המוסכמות ולהתנהג בצורה שונה מהמקובל".

- ויש תקנה לנישואים שהגיעו למצב הזה?
צויגנבוים: "אני מאמין שכן, אבל זה לוקח זמן ודורש הרבה השקעה. רובה בבנייה מחדש של הבית".

"זעמו הגדול של פיליפ הוץ" יועלה לראשונה ביום רביעי הקרוב (ה 26 בחודש) בשמונה וחצי באולם תיאטרון הסמטה ביפו העתיקה.