האם מפציע שחר של יום חדש במסדרונות תיאטרון חיפה? במוצאי שבת יצאה לדרך מול אולם מלא "שמו הולך לפניו", גרסה מחודשת לקומדיה הקלאסית מאת אפרים קישון ז"ל ובבימויו של משה נאור, המנהל האמנותי החדש של התיאטרון הגווע שצבר הפסדים של מיליוני שקלים בשנים האחרונות ועבר כמה חילופי הנהלה עד הפורמט הנוכחי.
"שמו הולך לפניו" הופק במשותף עם התיאטרון הקאמרי, והעומדים מאחורי הפרויקט לא מנסים להסתיר את שאיפתם ליישר קו עם ההצלחה העצומה של "הכתובה", עוד קומדיה קלאסית של קישון שרצה כבר יותר מ-350 פעם ועוד היד נטויה.
הצוות שהפך את "הכתובה" לשלאגר גויס, כמעט במלואו, גם למיזם החדש. נאור הבמאי, שלמה בראבא בתפקיד הראשי, וגם השחקניות רוזינה קמבוס ואודליה מורה-מטלון משתתפות בשתי ההפקות (ב"כתובה" מורה-מטלון היא מחליפתה של קמבוס, בעוד ב"שמו הולך לפניו" הן מגלמות תפקידים נפרדים וקמבוס תחלוק בנטל ההצגות עם מיקי קם). האטרקציה: מפגש פסגה בימתי ראשון של בראבא עם תיקי דיין, וגם אבי אוריה, שלמה וישינסקי, עמי סמולרצ'יק ויוסי קאנץ.
"שמו הולך לפניו", שהועלה לראשונה בשנת 53', היה גם מחזהו הראשון של אפרים קישון. מעשה בצבי פרוצ'קין (בראבא), עולה חדש, אידיאליסט וטוב לב, המגיע לארץ בחוסר כל ומגלה אזלת יד ושחיתות בכל אשר יפנה, עד שטעות אנוש הופכת אותו למנהל מחלקה בעירייה. הוא מצטיין בתפקיד, בלי קשר לעובדה שאין לו מושג מה הוא עושה, בעזרתה האדיבה של מחלקת התה ציפורה (דיין) ההופכת לאשת סודו ומורת הנבוכים שלו בג'ונגל הבירוקרטיה.
זהו, כאמור, המחזה הראשון שמביים נאור במסגרת תפקידו החדש בתיאטרון חיפה. עכשיו מחכים לגלות האם הקהל ינהר לאולמות, ולראשונה מאז "משפחת ישראלי" (עוד בימוי של משה נאור) יזכה תיאטרון חיפה לשלאגר של ממש, גם אם מדובר בקרדיט משותף עם תיאטרון הקאמרי. "אני לא רואה ב'שמו הולך לפניו' ממשיך דרך של 'הכתובה', ולא ממהר לנבא הצלחות על בסיס השוואה בכמות ההצגות", מבהיר משה נאור, "זה לא 'הכתובה 2', זה 'שמו הולך לפניו 1'".
דני נישליס, יו"ר דירקטוריון תיאטרון חיפה, חושב אחרת: " עברנו ימים קשים, ועכשיו אנחנו מתחילים לצעוד קדימה למחר טוב יותר. אני גם חייב תודות רבות למנכ"ל התיאטרון הקאמרי נעם סמל, ולמנהל האמנותי עמרי ניצן, שהסכימו לשתף איתנו פעולה ולסייע לנו במקום בו תיאטראות אחרים סרבו, ולא אזכיר שמות".
גם שלמה בראבא צופה עתיד ורוד. "אני מאמין שבתוך שבועיים, אחרי עוד חזרות וכמה הצגות מול קהל נהיה משופשפים יותר ונצבור תאוצה", הוא אומר, "ל'שמו הולך לפניו' יש פוטנציאל להצליח לא פחות מ'הכתובה', שממשיכה לרוץ בכל רחבי הארץ בלי קשר לעליית ההפקה הנוכחית.
- גם ב'הכתובה' אתה מגלם את אחד התפקידים הראשיים, איך אתה מתכוון לשלב בין לוחות הזמנים של שני התפקידים?
"להופיע מדי ערב. מבחינתי, שגם בגיל 80 יתנו לי לעלות לבמה בתדירות כזו". "ברור לנו שחלק נכבד מהעניין הוא העזרה לשיקום תיאטרון חיפה", מסכמת דיין, "עבורנו זה ערך נעלה לא פחות מהמחזה עצמו, שהוא אחד המקסימים עליהם עבדתי בשנים האחרונות. גם שיתוף פעולה ראשון עם שלמה בראבא, גם דמות בשם ציפורה שהיה גם שמה של אמי, וגם מחזה של קישון שהיה גאון סטירי שרק משתבח עם השנים. אם זה יצליח? אין לי ספק. תגובות הקהל, ורעמי הצחוק ומחיאות הכפיים במהלך ההצגה הראשונה, פשוט הכניסו אותי להלם. זה מחזה שנכתב לפני יותר מ-50 שנה, ובכל הקשור לשחיתויות במנגנון הציבורי לא השתנה כלום. מצד אחד, זה נורא עצוב. מצד שני, זה נורא מצחיק ואנשים מתברר צריכים כיום צחוק בריא יותר מכל דבר אחר. אני רק מקווה שדירקטוריון תיאטרון חיפה יקיר תודה לאנשים הנכונים, ויחזיר לעבודה את הצוות הטכני הנפלא שהם פיטרו בסבב הקיצוצים האחרון שלהם".
"שמו הולך לפניו" מגיע הערב (יום שני), לראשונה, לאולם 2 של התיאטרון הקאמרי בתל אביב
