ספר: הספרים של מלקולם גלדוול ("מצוינים", "ממבט ראשון")
"גלדוול מנתח בספרים שלו תופעות יומיומיות דרך כלים של כלכלה. זה נשמע כמו משהו מאוד משעמם, אבל אלו ספרים מרתקים שמציעים להסתכל על העולם בדרך אחרת. בספר האחרון שלו, למשל, הוא בודק ורואה ששחקני הוקי כמעט כולם נולדו בין החודשים ינואר ומרץ, והוא מסביר את זה שבבתי ספר בוחרים תמיד את התלמידים החזקים יותר שנולדו בינואר, ולא את הכי קטנים באותו שנתון שנולדו בדצמבר. מה שאומר שיכול להיות שלמי שנולד בדצמבר יש פוטנציאל הוקי מעולה אבל בחיים לא יגלו את זה, כי תמיד בסביבה שלו יהיה מישהו גדול וחזק יותר ממנו".
תערוכה: "גיאורגופוליס" של דור גז
"דרך צילומים ועבודות וידאו, התערוכה הזאת מספרת את הסיפור הערבי נוצרי של העיר לוד. רוב האנשים שיגיעו לתערוכה, כמוני, יתוודעו לאנשים האלה שלא מקבלים ייצוג בחברה הישראלית. מעבר לזה שהצילומים מאוד יפים והחוויה מאוד אסתטית, זו הזדמנות לבדוק את הגזענות הסמויה בכולנו. אתה שומע את הסיפור של ערביי לוד ומתבייש להיווכח שכולנו לוקים בגזענות, הם נראים ונשמעים כמונו אבל הם מיעוט שאין לו קול בתוך החברה שלנו. גם אני חשבתי שאני כזאת פלורליסטית וליברלית, ואז נכנסתי לשם והם הציבו מולי מראה כמה אני לא באמת מכירה ויודעת. שווה לראות את זה, חשוב לראות את זה".
מה הסיפור שהכי השפיע עלייך?
"הייתה שם בחורה בשם סמירה, בלונדינית עם עיניים כחולות שלומדת פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ועובדת כמלצרית. יום אחד אחראית המשמרת ביקשה ממנה להחליף את השם לסימה בחשבונית שהיא מגישה ללקוחות, בגלל ששם ערבי יכול להרתיע לקוחות. דרך זה אתה מבין את הסיפור".
דיסק: "שתי דמעות" של דייגו אל סיגלה
"מדובר בזמר פלמנקו ספרדי שהיה הרגע בארץ בהופעה בהיכל התרבות. אני מכירה את המוזיקה שלו הרבה זמן, עוד מהאלבום הקודם שלו, שגם עליו אני ממליצה, "דמעות שחורות". אני מאוד אוהבת פלמנקו ובאלבום הזה המוזיקה יותר קובנית, אז כששמעתי שהוא מגיע לארץ מאוד שמחתי וקניתי את האלבום החדש כדי להתכונן למופע, והתאהבתי בו קשות. מאז שהתעמקתי באלבום הראשון אני באובססיה עליו, יש לו קול שאני מרגישה שנוגע לי בעין השלישית. כנראה שאני זוכרת את הקול שלו מהגלגול הקודם שלי, שהייתי רקדנית פלמנקו".
סרט: "גרדן סטייט" של זאק בראף
"פשוט שילוב של פס קול מדהים, סיפור קטן שכתוב בצורה מקסימה וצילום יפהפה. לא עושים סרטים כאלה. נטלי פורטמן לא מאופרת אפילו טיפה בסרט הזה. אם אתם רוצים לראות איך היא נראית בלי איפור - זה הסרט".
היית מוכנה ללכת בלי איפור כמו נטלי פורטמן?
"לא יודעת אם אתה זוכר, אבל הייתי על המסך 107 ימים בלי איפור!"
>>אלי פיניש ממליץ על חנוך לוין, אסף אבידן וספר שהשפיע עליו במיוחד