אין תמונה
תמיד תהיה להם את פריז. מתוך "קזבלנקה"

החודש חוגגת הוליווד 66 שנים לסיפור האהבה המרגש והסוחף ביותר בתולדות הקולנוע. רומן שהחל בפריז, ערב לפני שנכבשה על-ידי הנאצים, נקטע באיבו, ומסתיים שנה לאחר מכן, בלילה ערפילי בקזבלנקה, כשאילזה לאנד (אינגריד ברגמן) עולה על המטוס עם בעלה ויקטור לאזלו (פאול הנרייד) ומותירה על אדמת מרוקו את אהובה, ריק בליין (המפרי בוגארט), כשברקע מהדהד המשפט הבלתי נשכח שלחש לה: "תמיד תהיה לנו פריז".

לא ברור מדוע דווקא השנה החליטו אולפני וורנר לחגוג את הקלאסיקה המפוארת, שהפכה נצחית, ממש כמו המשפט שאומר ריק לאילזה לפני שהם נפרדים לנצח. האולפן, שרומנטיקה ונוסטלגיה אינם מאפיינים, בלשון המעטה, את התנהלותו בהווה, החליט להתרפק על נפלאות העבר ולהנפיק מארז די.וי.די מהודר לקלאסיקה הזו. המארז כולל בין השאר ספר תמונות, דיסק בונוס על מאחורי הקלעים, אוסף רפרודוקציות אמנותיות של כרזות שונות לסרט, הגרסה המצוירת של באגס באני לסרט ("קארוטבלנקה" מ-1995), קטעי פסקול, ובנוסף, גלויות שעל גביהן העתק החוזים וההסכמים שעליהם חתמו אולפני וורנר עם היוצרים.

"קזבלנקה", המבוסס על המחזה "everybody comes to Ricki's", שמעולם, אגב, לא הוצג, עלה לאקרנים ב-1943 וזכה בשלושה אוסקרים: עבור הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (מייקל קורטיז) והתסריט המעובד הטוב ביותר (ג'וליוס ופיליפ, ג'. אפשטיין והווארד קוך). "קזבלנקה" הפך לסרט פולחן, כששחקניו הראשיים, אינגריד ברגמן והמפרי בוגארט - עד אז שחקנים לא בולטים במיוחד - הפכו בזכותו לכוכבי-על.

מאז ועד היום זכה הסרט למחוות קולנועיות רבות ("לילה בקזבלנקה" של האחים מרקס, "שחק אותה סאם" של וודי אלן, ו"הבלש הזול" של ניל סיימון) ולשלל ציטוטים ממנו. התסריט הוא פלא בפני עצמו: קשה להאמין שתסריט מהודק ומושלם כל-כך נכתב על-ידי ארבעה תסריטאים, וכי כתיבתו הושלמה תוך כדי הצילומים.

לא רק התסריט עשה את הסרט ליצירת פאר. זו אווירת הפילם-נואר האפלה והאותנטית, צוות השחקנים, הבימוי המופתי של קורטיז, שהפך אולפן הוליוודי לזירת התרחשות מותחת ורבת גוונים, והנופך המחתרתי שננסך על הסט בשל התקופה שבה צולם - בשיא מלחמת העולם השנייה, כל אלה ועוד הפכו את "קזבלנקה" לפנינה קולנועית היסטורית שאת איכותה לא ניתן - ואין טעם - לשחזר.