קייט וינסלט בליפסטיק אדום (צילום: Jason Merritt, GettyImages IL)
וינסלט. משיכה לדמויות לא קונבנציונלית | צילום: Jason Merritt, GettyImages IL

2009 היא השנה של שחקנית הקולנוע קייט וינסלט, 33, עם זכייה כפולה בגלובוס הזהב, על משחקה ב"חלון פנורמי" וב"נער קריאה", וזכייה באוסקר עבור השחקנית הטובה ביותר על תפקיד חנה ב"נער קריאה". וינסלט, שפרצה לתודעה כשחקנית קולנוע מן השורה הראשונה כששיחקה ב"טיטאניק", אומרת כי היא סבורה שמדובר במזל. עם שוך אופוריית האוסקר היא מתכננת לצאת לפגרה קצרה, גם כדי לנוח וגם בגלל תחושה של חשיפת יתר.

מלבד היותה שחקנית קולנוע, וינסלט משמשת בשנתיים האחרונות כפרזנטורית של חברת לנקום, שמשיקה בימים אלה מהדורה קיצית מוגבלת של הבושם TRESOR SHEER. נראה מתי היא תממש את החלום לצאת לפגרה.

שפע הפרסים שקיבלת השנה הפתיע אותך?
"האמת שכן. לא ידעתי ש'נער קריאה' ו'חלון פנורמי' הולכים לצאת באותו זמן. העבודה מבחינת יחסי הציבור והעיתונות הייתה כפולה, וזה פשוט היה טירוף. אין ספק שהייתי בת-מזל השנה, גם לזכות בשני גלובוסים וגם באוסקר - זה פשוט לא ייאמן".

עד כמה הפרסים האלה משפיעים על הקריירה שלך כשחקנית?
"הם מביאים הרבה מאוד כבוד. הם מאפשרים לך הרבה מאוד חופש בחירה. הם מבטיחים את העתיד שלך. המעמד שלך מובטח ושמור".

איך זה מרגיש לקבל הוקרה על "חלון פנורמי" - סרט שעבדת בו לצד בעלך, סם מנדז?
"אני מאוד שמחה שזאת התוצאה הסופית של העבודה המשותפת שלנו. גם הילדים שלנו (בת שמונה ובן חמש, ג.ז.) היו איתנו כל הזמן. בדרך-כלל אחד מאיתנו איתם בזמן שהשני עובד, ופתאום הם קיבלו את שנינו ביחד, אף על פי ששנינו עבדנו משש בבוקר עד שמונה בערב. זה היה קצת מתסכל בשבילם בהתחלה, אבל עם הזמן הם למדו להסתדר עם זה יפה. כשהסרט יצא הם התרגשו יותר מאיתנו. היה להם גם הרבה זמן ליאו (דיקפריו), בגלל יחסי הציבור והעיתונות שעשינו ביחד לסרט. אז מהבחינה הזאת זה היה כיף".

האתגר הבא: תיאטרון

גם "נער קריאה" וגם "חלון פנורמי" נחשבים לסרטי איכות. הרבה שחקנים מוכשרים מוצאים את עצמם מחמיצים תפקידים בסרטים כאלו, ומנגד מופיעים בסרטים רדודים. מה הסוד של וינסלט שמציל אותה מהמהמורות הללו? היא טוענת שאין כזה. "היה לי מזל גדול בהקשר הזה. קיבלתי את שני התפקידים האלה בהפרש של שנה אחד מהשני. כנראה, היקום לצדי בשנים האחרונות".

זה מסמל את החזרה שלך לסרטי הוליווד הגדולים? בשנים האחרונות היית מחוברת לסרטים עצמאיים.
"'חלון פנורמי' לא היה סרט עם תקציב ענק. היו המון פשרות כדי לגרום לסרט הזה לקרות. הוא נתפס כסרט הוליוודי גדול בגלל שליאו ואני משחקים בו, אבל זה ממש לא הסיפור. כך גם לגבי 'נער קריאה'. אני לא רואה בו סרט הוליוודי גדול. הוא צולם בגרמניה, עם קאסט של שחקנים גרמנים. מלבד רייף פינס, ממני ומלנה אוולין השוודית, כולם היו גרמנים. זה הרגיש כאילו אנחנו עושים סרט אירופי קטן. האופן שבו הסרטים האלה מצליחים בשוק זה מה שגורם להם להיות קטנים או גדולים. 'נער החידות ממומביי', למשל, הוא סרט עם תקציב קטן, והוא יצא כמו סרט הוליוודי ענק".

בסרטים שלך את כמעט תמיד משחקת דמויות עם אישיות חזקה, מרדנית, לא קונבנציונלית. לרוב הדמויות שלך מחפשות דרכים להימלט, לברוח. יש לך משיכה לסוג כזה של דמויות, או שזה מקרי?
"אולי בתת-המודע יש לי משיכה לזה. אף שבדמות של חנה זה היה שונה. אני לא מתחברת לדמות שלה. לא יכולתי להביא שום דבר מהחיים האישיים שלי לתוך הדמות הזאת. זה היה משהו מאוד מנותק, ואז אמרתי לעצמי שאף פעם אי אפשר לדעת עד שמנסים. זה היה אתגר אדיר לשחק את חנה. אולי הדבר הכי גדול שעמדתי בפניו. בהתחלה חשבתי שאני לא אהיה מסוגלת לשחק את הדמות הזאת. חנה יודעת בדיוק מי היא ומה היא שווה, והיא לא שווה הרבה. זה היה משהו חדש בשבילי והיה לי קשה עם זה. אני אישית לא מרגישה צורך לברוח. אני בן אדם מאושר. אם משהו לא נכון בחיים שלי, אני מתקנת אותו".

תארי לי קצת את אורח החיים שלך. איך מתנהל הבית שלכם?
"אין לנו או-פר ואין לנו שף, למרות שזה היה יכול להפוך את החיים שלי להרבה יותר קלים. אני רוצה שכשהילדים שלי יגדלו וישאלו אותם מי היה השף בבית שלהם, הם יסתכלו על מי ששאל את זה בתור אחד שיצא מדעתו. אני רוצה שזאת תהיה השאלה הכי מופרכת בעולם עבורם".

אין תמונה
עם דקפריו בחלון פנורמי. מרוצה מהתוצאה הסופית
מהן התוכניות שלך לשנה הקרובה? את לוקחת פסק זמן או שאת נכנסת לפרויקטים חדשים?
"אני חייבת לקחת הפסקה כי כבר מאסתי בעצמי מרוב חשיפת יתר. אני בטוחה שגם נמאסתי על אחרים. זה בדיוק הזמן לצאת לפגרה קצרה".

מה החלום שלך ברמה המקצועית?
"אני חושבת על תיאטרון. אני רוצה להמשיך לאתגר את עצמי, לעשות דברים חדשים בשבילי. אולי אפילו איזה מיוזיקל".

ארוחת ערב עם אובמה

"אני אוהבת את עצמי עכשיו יותר משאהבתי כשהייתי הרבה יותר צעירה", אומרת וינסלט כשאני שואלת אותה על ההתמודדות עם סימני הגיל תחת אור הזרקורים ההוליוודי. "כשהייתי בת 21-22, כל הזמן הייתי עסוקה בלהשוות את עצמי לנשים אחרות מבחינת מראה. עכשיו, כשאני בת 33 ויש לי שני ילדים, אני מרגישה מעולה עם איך שאני נראית, וזה כיף אדיר".

מה את עושה כדי להירגע?
"מסתובבת בבית עם פיג'מה וחלוק אמבטיה".

איך את מנקה את הראש?
"יוצאת לטיול אופניים ארוך. אני מאוד אוהבת לרכוב".

על מה לא תוכלי לוותר אף פעם?
"על שוקולד".

כשאת לא בצילומים, מה את עושה?
"מטפלת בילדים שלי ומבשלת".

מה המוטו שלך לחיים?
"לא לבזבז את החיים בלי לעשות את מה שאתה חולם לעשות. צריך להגשים חלומות".

מה מניע אותך?
"תשוקה".

מה העוצמה שלך?
"להיות אמא".
איפה תהיי עוד 10 שנים?
"אין לי מושג".

אין תמונה
מתוך נער קריאה שזיכה אותה באוסקר
מה הזיכרון הכי יפה שלך כשחקנית?
"אני חושבת שהסרטים 'על תבונה ורגישות' ו'נער קריאה', גם בגלל העובדה שצילמנו אותו בגרמניה וזה קצה העולם בשבילי".

יש מטרות ונושאים חברתיים שקרובים אלייך, שאת פועלת למענם?
"סרטן השד, חסרי בית ושלום עולמי".

מה המגרעת הכי גדולה שלך?
"אני חסרת סבלנות".

איזו תכונה היית רוצה לספח אליך?
"הייתי רוצה להיות רקדנית מעולה".

מי האורחים האולטימטיביים מבחינתך לארוחת ערב אצלך בבית?
"אמה תומפסון. היא מדהימה, היא תמיד גורמת לכולם להרגיש הכי נעים. היא מצחיקה היא חברה טובה והיא מבינה ביין. נוסף אליה הייתי שמחה להזמין את ברק אובמה שאני מתה לפגוש ואת ביל קלינטון".

מי האמן שאת הכי אוהבת?
"אני אוהבת את גוסטב קלימט. אני גם אוהבת צילום. סטיבן מייזל, לדוגמה, מדהים בעיניי".

איזה מעצבי אופנה אהובים עלייך?
"נרסיסו רודריגז, סטלה מקרתני ואיב סאן לורן".

איזו תקופה היסטורית אהובה עלייך?
"אני אוהבת את שנות ה-40. נשים התלבשו אז כל-כך יפה, עם כל הכובעים האלה, ולי יש חולשה ידועה לכובעים".