כל מי שגדל בשנות השמונים על ברכי הסדרה המוזיקלית "תהילה", ידע שאם רוצים תהילה צריך לשלם עליה בזיעה. כך עשו מדי יום תלמידי התיכון "פיים" לאומנויות הבמה בניו יורק – קוקו, ברונו, ג'ולי, לירוי ושאר החבר'ה – משנת 1982 עד שנת 1987.
הסדרה הייתה מבוססת על סרט שובר קופות בעל אותו שם, שגולל את סיפורם של התלמידים והצוות באותו תיכון. הסרט והסדרה פרצו את הדרך לרבבות אנשים שרצו להיות מפורסמים בכל מחיר, ביניהם מדונה, שאף נבחנה לסדרה אך לא התקבלה בסוף.
היום, בעידן "אמריקן איידול", כולם רוצים להיות כוכבים נולדים אינסטנט, אבל תלמידי "תהילה" המיתולוגית היו צריכים לעבוד קשה מאוד בשביל זה. בשלהי 2009 יצא רימייק לסרט בבתי הקולנוע, אך הוא סחט ביקורות בינוניות למדיי וגם בקופות לא הבריק במיוחד. התחשק לנו לצאת למסע נוסטלגי בין מסדרונות בית הספר האהוב ועל הדרך לברר מה קורה עם השחקנים בימינו.
המורה למחול לידיה גראנט לא הסכימה לוותר לאף אחד מהתלמידים שלה. את דמותה גילמה דבי אלן שהייתה רקדנית, שחקנית וכוריאוגרפית, אשר הופיעה בברודווי ובמספר סרטים לפני שפרצה בעקבות תפקידה בסרט. אלן המשיכה לגלם את דמות המורה הקשוחה והאהובה בסדרה. היא השתלבה במהלך השנים בתעשיה ההוליוודית כאחת מהכוריאוגרפיות המבוקשות ביותר.
אלן הרימה הפקות ענק – מטקסי אמי ועד לטקסי אוסקר. במהלך השנים הפיקה וביימה תכניות טלוויזיה וסרטים, פתחה בית ספר משלה למחול ואף קיבלה תכנית אירוח משלה. בשנים האחרונות השתתפה במספר סדרות טלוויזיה, בנוסף, הייתה שופטת אורחת בריאליטי הריקודים האמריקאי "אתה חושב שאתה יודע לרקוד?". בשנת 2009 אלן בת ה-59 קיבלה קידום והפכה למנהלת בית הספר בעיבוד הקולנועי המחודש של "תהילה". כן, זה אומר שהיא נפטרה מהמקל שהייתה מחזיקה.
"תהילה" היה סרט הביכורים של ג'ין אנתוני ריי בן ה-18. כמו דמותו של לירוי ג'ונסון אותה גילם, גם ריי היה נער שחור מהארלם ללא השכלה, אך עם שק מלא בכישרון ריקוד. לירוי ג'ונסון היה הרקדן הכי לוהט שנראה עד אז על המסך – גוש שרירים מסוקסים עטוף בחולצות בטן וגופיות רשת לתפארת שנות השמונים. הוא אמנם השתתף גם בסרט וגם בסדרה, אך מעולם לא הצליח לשחזר את ההצלחה שגרף בתפקידו הראשון. ריי מת בגיל 41 בשנת 2003 מסיבוכים של שבץ. אמו הצהירה לתקשורת כי היה נשא איידס. תמיד נזכור אותו כרקדן הכי הורס שיש.
כל מה שעניין את קוקו הרננדז, הרקדנית והזמרת המוכשרת, הוא לחדור לעולם השואוביז, לא משנה באיזה מחיר. בסרט גילמה את דמותה שחקנית/זמרת אנונימית בשם איירין קארה. הסרט בהחלט עזר לקארה בת ה-21 לפרוץ אל התודעה, והיא אף זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר על תפקיד זה. בנוסף, היא גם זכתה בפרס הגראמי על הפסקול לסרט.
שיר הנושא של הסרט ( שהפך לשיר הפתיחה של הסדרה) הפך ללהיט ענק, ובשנת 1983 קארה שרה גם את שיר הנושא לסרט "פלאשדאנס" (וואט א פילינג), שזיכה אותה באוסקר ובגראמי. מאז סוף שנות השמונים קארה לא הוציאה אלבום, אך גם היום, בגיל 52, היא ממשיכה להופיע עם להקת הנשים, Hot Caramel, בו היא חברה. גם את המשחק קארה זנחה, ולא נראתה על המסך מאז אמצע שנות התשעים. מתגעגעים לקוקו? תסתפקו בקורנפלקס.
איירין קארה אמנם התבקשה על ידי מפיקי סדרת הטלוויזיה סדרה להמשיך ולשחק את דמותה של קוקו הרננדז, אך היא סירבה, כדי שתוכל להתמקד בקריירה המוזיקלית שלה, ואת התפקיד קיבלה אריקה גימפל, בוגרת טרייה של בית הספר לאומנויות הבמה בניו יורק, עליו נשען התסריט. המפיקים לא יכלו לבקש לעצמם מחליפה טובה יותר – קוקו החדשה הביאה איתה אותנטיות טהורה מאחר וחוותה את הדבר האמיתי.
במקביל להשתתפותה בסדרה, גימפל כיכבה במיני סדרה הקלאסית "צפון דרום". בשנות התשעים היא איישה תפקיד קבוע בסדרות "ER" ו-"פרופיילר". בעשור האחרון היא כיכבה בסדרה "ורוניקה מארס" ובשנה שעברה היא הוציאה את האלבום הראשון שלה. הוא אמנם לא הצליח במיוחד, אבל אל תדאגו לה. גימפל בת ה-47 לוהקה השנה לאופרת הסבון "צעירים חסרי מנוח". בסדרה הבלתי נגמרת הזאת היא יכולה להישאר כבר עד הפנסיה.
את הצ'לנית הבלונדינית הגבוהה והיפה של הכיתה, ג'ולי מילר, גילמה בסדרה שחקנית צעירה בשם לורי סינגר. אחרי רדת הסדרה מהמסך היא השתתפה בסדרת הטלוויזיה "Born Beutiful" בה גילמה דוגמנית, ובשנת 1984 זכתה לתפקיד הקולנועי שהקפיץ את הקריירה שלה בסרט הפולחן "פוטלוס". סינגר הצליחה לגנוב את התפקיד הזה ממדונה. כבוד.
כמה שנים לאחר מכן סינגר כיכבה בסרט "בעקבות הכרך" ובשנת 1993 אף זכתה בפרס גלובוס הזהב עבור תפקידה הלא שגרתי בקלאסיקה של רוברט אלטמן, "תמונות קצרות". היום, בגיל 53, היא עדיין מנגנת על צ'לו, מעורבת מאד בפרוייקט למען חולי איידס ומופיעה באולמות גדולים ונחשבים.
ג'נט ג'קסון (לעד "אחות של") זכתה להכרה טלוויזיונית ראשונה בשנת 1976 בתוכנית הבידור של משפחת ג'קסון, שהתבססה על המופע בלאס וגאס של חמשת אחיה, להלן, "חמישיית הג'קסונים". בסוף שנות השבעים היא הופיעה בסדרות "זמנים טובים" ו- "משפחה שכזאת" ובתחילת שנות השמונים היא השתתפה בסיטקום המיתולוגי, "על טעם ועל ריח".
בסדרה "תהילה" היא כיכבה בתפקיד הסופגניה החיננית, קליאו יואיט. בהמשך דרכה היא השתתפה בכמה סרטי קולנוע, ביניהם יצירת המופת של ספייק לי "מלקולם X". במקביל היא פיתחה קריירה מוזיקלית פוריה, והיום בגיל 45 היא נחשבת לאגדת פופ ממש כמו אחיה.
את דמותה של דוריס שוורץ, היהודיה המתוסבכת והכעורה, שמשתוקקת להיות כוכבת, גילמה השחקנית ולרי אנדסבורג. מאז שנעלמה הסדרה מהמסך גם אנדסבורג נעלמה מעין הציבור. בשנים האחרונות היא מעבירה סדנאות משחק ואף ביימה לא מעט סרטי טלוויזיה, הצגות תיאטרון וכמה סרטי קולנוע. היא גם הוציאה אלבום בשם Grownup, שמשלב סגנונות מוזיקליים שונים. קניתם?
דני אמטולו היה ערס איטלקי טיפוסי והחבר הכי טוב של דוריס שוורץ. הוא היה מצחיקול בעל אינטיליגנציה רגשית רבה. את דמותו גילם שחקן אנונימי בשם קרלו אימפרטו. למרות שאימפרטו לא עבר את האודישנים לסרט עצמו, הוא הפך לאחד השחקנים האהובים ביותר בסדרת הטלוויזיה. אחרי "תהילה" הוא הופיע בברודווי, בסרט הקולנוע "Face To Face", ואפילו הפציע בתפקיד אורח בסיטקום האלמותי, "חברים". ריממבר?
לפני שקיבל את תפקיד הגיי הביישן והמופנם, מונטגומרי מק'קניל, גילם השחקן פול מק'קריין בן ה-19 תפקידים קטנים בתיאטרון ובסרט "רוקי 2". במאי הסרט, אלן פארקר, בחר אותו לתפקיד לאחר שניגן באודישן שיר שכתב בעצמו. פרט ל"רובוקופ" באייטיז ו"חומות של תקווה" בניינטיז, פרצופו של השחקן מזוהה בעיקר עם תפקידים מרכזיים בסדרות "E.R" ו-"24". בנוסף מק'קריין בן ה-50 הבליח בעוד כמה תפקידים קטנים ב"שיקגו הופ", "בטי המכוערת" ו"תיקים באפילה". כמו שאומרים, אין תפקידים קטנים – יש שחקנים שלעולם לא נזכור את שמם.
השחקנית סינתיה גיב גילמה את דמותה של הולי ליירד, תלמידה חדשה וביישנית שהצליחה להשתלב ולהפוך פופולארית מהר מאוד בבית הספר. גיב החלה את דרכה בסרטו של וודי אלן "אבק כוכבים", ובמשך שנים רבות לאחר שהסדרה ירדה, התפרנסה מדוגמנות ומהופעות אורח בסדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע ("חתיך חתיך", "סלבדור"). גם היום, בגיל 47 היא עדיין מופיעה דרך קבע בסרטי טלוויזיה נידחים.
לי קוררי, אשר גילם את אשף הקלידים הרומנטיקן ממוצא איטקלי, ברונו מרטלי, פרץ לתודעה בשנת 1980 בגרסא הקולנועית של "תהילה". לאחר מספר תפקידים מעטים בטלוויזיה, חזר קוררי לגלם את ברונו בסדרה המבוססת על הסרט. לא הרבה אחרי שהסדרה ירדה מהמסכים, קוררי פרש מעולם השואוביז, והפך למלחין ומפיק מוזיקלי. הוא הפיק כמה אלבומים מצליחים, ביניהם לנטלי קול ולמוזיקאים פחות מוכרים. בנוסף, הלחין פסקולים לסדרות טלוויזיה כמו "שיקגו הופ" ולסרטים. בשנת 2008, בגיל 48, הוציא אלבום בשם "'Aquabox". תזכרו את השם שלו? אנחנו בספק.
כריסטופר דונלון לא ממש הצטיין בשום מקצוע, אבל הוא היה כל כך הורס שזה הספיק. את דמותו דיגמן שחקן צעיר בשם בילי הופסי. בהמשך הדרך הופסי הופיע בכמה סרטים שכוחי אל, שיצאו בעיקר להפצה בוידאו בארה"ב. היום, בגיל 52, הוא משלב את קריירת המשחק הכושלת שלו עם קריירת אגרוף וקארטה מדשדשת. נו טוב, אף פעם לא תפסנו ממנו יותר מחתיך.
אן מירה אמנם החלה לשחק כבר בשנות החמישים, אך הדמות שהפכה אותה מוכרת בכל בית הייתה גברת שרווד, המורה לאנגלית הנוקשה. בהמשך שיחקה מירה במשך כארבעים פרקים בסדרה "ארצ'י בנקר", והופיעה בתפקידי אורח גם ב"ספינת האהבה", "אלף" ובאופרת הסבון "כל ילדיי". היום, בגיל 81, מירה עדיין ממשיכה להופיע באינספור תוכניות טלוויזיה, סרטים והצגות. עם זאת, היא מוכרת בעיקר בשל היותה אשתו של השחקן ג'רי סטילר ואמו של בן סטילר, ומשתתפת בתפקידי אורח ברבים מסרטיו של בנה: "זולנדר", "מציאות נושכת" ו"לילה במוזיאון".
לקינוח, קבלו את המנטור המוזיקלי הכי אהוב ובלתי נשכח: הרבה לפני שהיה לנו את אורי פסטר היה לנו את המורה בנג'מין שורופסקי, זקן השבט שתפקד כמבוגר האחראי במוסד רוויי ההורמונים והיצרים. אלברט האג, שגילם את דמותו של מר שורופסקי, נולד ב-1920 למשפחה יהודית בברלין, אך התחנך כלותרני בכדי להגן עליו מהנאצים.
למרות שאת עיקר פרסומו בישראל קנה בזכות "תהילה", את מרבית חייו הקדיש למוזיקה והתפרסם בארה"ב כמלחין. במשך השנים זכה למספר הצלחות בברודווי ואף זכה לפרס הטוני על עבודתו במחזמר "Redhead" בביומו של בוב פוסי. אחרי שגילם בסרט "תהילה" את מר שורופסקי בצורה קשוחה ומחוספסת, עידן האג את דמותו בסדרה והפך אותה לחביבה ונעימה יותר. במהלך השנים הוא הבליח בתפקידי אורח בסרט "זה הסיפור שלנו" וגם ב"ספייס ג'אם" עם מייקל ג'ורדן. בשנת 2001 הוא חלה בסרטן והלך לעולמו בגיל 81. תמיד נזכור אותך, מר שורופסקי.