לפני קצת יותר משלושה חודשים, ובתחילתה של מלחמת 7 באוקטובר, נולדה לרן דנקר בת משותפת ראשונה עם בן זוגו, איתי וייזר - אור. היום (שני) תפסנו את האבא הטרי בצילומים לקמפיין חדש לסלקום, אותו צילם יחד עם עדי חבשוש, ובמהלכם הוא סיפר לנו על איך זה להיות אבא לתינוקת - וגם: בתור אחד שמעולם לא חשש להביע את עמדותיו הפוליטיות בעבר - מה הוא חושב על מה שקורה כעת במדינה?
צילום: נויה חסון
איך זה לצלם פרסומת עם עדי חבשוש?
"חבשוש באה והיא נותנת עבודה מדהימה וזה רק מוסיף ויש לנו יום צילום מאד כיפי ונראה שהכל הולך מעולה. היא רוקדת נהדר והיא אומרת שאני צריך ללכת ל'רוקדים עם כוכבים', שקר. אני לא רוקד טוב כמוה אבל בסדר, מנסים".
ואיך עוברת התקופה האחרונה מבחינתך?
"רכבת הרים של תחושות ורגשות. מרגעים מאוד קשים ולא פשוטים וכבדים לרגעים מרוממים, כמו לפגוש חיילים ולהופיע למפונים. אתה רואה שיש רגע שהם מקבלים כיף מההופעה, ואז אתה מרגיש נורא משמעותי לרגעים שאתה הולך וצועק איפה שצריך בשביל שכל החטופות והחטופים שלנו יחזרו הביתה כי יותר מדי זמן עבר. בלי קשר, תינוקת חדשה והחיים בכללי".
אתה אחד שמאוד פעיל פוליטית ברשת. למה אתה חושב שאחרים לא מגיבים על מה שקורה?
"ממה שאני רואה לפחות, אנחנו די תמימי דעים. רוב האנשים שסביבי, שאני מכיר – מדברים על כך שהחטופות והחטופים צריכים לחזור. כולם מבינים שקרה משהו מאוד קשה, כולנו מבינים שאנחנו בתקופה מאוד קשה ואני חושב שההבנה היא שצריך לחזק כרגע את כל מי שאפשר ולא להתעסק בשברים, שברור מאליו שקיימים".
גם לפני המלחמה הגבת פוליטית על המצב.
"כן, אני כן מרגיש שלפני שבעה באוקטובר זה היה עולם אחר. דברים שאמרתי ככה בקלות לפני אני לא מסוגל להגיד היום. אני מרגיש שיותר מדי חיי אדם התבזבזו. אין פה ימין ושמאל, זו בדיחה להגיד את זה בכלל. אפילו כשאני אומר 'ימין ושמאל' זה נשמע לי מתקופה אחרת - והיא תגיע ונחזור לזה. אבל כרגע אני מרגיש שהדבר שלי הוא לעשות טוב לאנשים, לצעוק ולזעוק את הזעקה שלי ולא להתעסק בלהחליש אף אחד, כולל את הממשלה".
בתחילת המלחמה הפכת לאבא. איך מצליחים להכיל את מנעד הרגשות שאתה חווה?
"זה גדל כל יום, זה מטורף. זו חוויה של לב שמתרחב בלי סוף והיא גם ההצלה שלי, שלנו, של הבית, בתקופה הזאת. היא הביאה לנו המון טוב".
מה רמת החרדה?
"האישית לא גדולה, אני מגלה שאני אבא די קול. ממש מהרגע הראשון הרגשתי שנולדתי עם זה. זה כיף מאוד. התכוננתי הרבה שנים, אני מגדל שתי בנות בהורות משותפת עם איתי, אבל באמת תינוקת וכל הדבר ככה מההתחלה, מהפעם הראשונה - אני עף על זה. מי שמכיר אותי, יודע שאם לוקחים לי שעות שינה, אז פשוט חבל לכל מי שנמצא באזור שלי ואני בסדר עם זה אפילו".
קם בלילה, מחליף טיטול?
"חד משמעית. מכור להחלפות טיטולים. אפשר כמה שיותר ושתמיד גם יהיה קקי. חד משמעית, מאוד חשוב שתעשה מספיק קקי ופיפי ביום - וכן, אושר גדול. בקיצור, טבע האדם".
איך שתי הבנות שלך ושל איתי קיבלו אותה?
"שתי הבנות שלנו קיבלו אותה בצורה מדהימה, הכי טבעי לבית שלנו. אנחנו בבית ארבע בנות כולל הכלבה שלנו ואיתי ואני. אנחנו בית של המון בנות ולגבר זה נהדר, הן אוהבות את אבא נורא. אני מרגיש שאני האיש שלהן, מאוד כיף לי".
אז מה השתנה בך, בהתנהלות שלך?
"נראה לי שזו התבגרות ביום. מצד אחד, אני עדיין אותו אידיוט שעושה סיוט ומשתגע בבית ורוקד ועושה כל מה שעשיתי תמיד ומצד שני, יש רגע שאני נזכר שאני לא המרכז ולא הפוקוס ובשביל זה יש לי את הבמה. זה להיות שם עבור מישהו אחר, בצורה טוטאלית".
אז שלב הבא זה לכתוב שירים לילדים.
"לא, אני לא שם. זה משהו שחשבתי שיקרה לי, אבל לא. גם חשבתי שכשתהיה לי תינוקת, אני אכתוב שירים פחות רציניים, אבל לא. ממש לא השתנה כלום חוץ מהפוקוס עליה, לגדל אותה הכי טוב שאפשר. גם שלא תגדל על שירים של ילדים, שתגדל ישר על ג'ניס ג'ופלין, הארדקור ותהיה הארדקור בקטע הזה".
מה אתה מאחל לעצמך לשנה הקרובה?
"מאחל לעצמי לשנה הקרובה איחול קולקטיבי, שנצא מהמצב הקשה, שכולם יחזרו הביתה ונוכל לחגוג ולרקוד ביחד ולהתחבק ביחד ושיהיה לנו ייצוג טוב באירוויזיון".