יותר מ-48 שעות אחרי תחילת התופת בישראל, נודע כי מפל אדם (27), אחותם הקטנה של ירדן ומעיין אדם, נרצחה בידי מחבלים שירו בה מטווח קצר, בעת שבילתה במסיבת הטבע ברעים. במסיבה בילה איתה גם בן זוגה רועי, שהצליח לשרוד אחרי שהשניים הסתתרו מפני המחבלים מתחת למשאית.

בריאיון לקרן מרציאנו בחדשות 12, התראיינו הערב (שני) בכאב מעיין וירדן, אחיה של מפל, כאשר מעיין לא הצליחה לעצור את הדמעות. "אפשר לראות שלמעיין כאן היה קשה לשמוע את ההקלטות. זה החזיר אותנו לשעות הקשות שעברנו כמשפחה ביום הנורא הזה", אמר ירדן, לוחם ביחידה מובחרת במילואים, אליהם נדרש כמו רבים.

בשבע בבוקר, סיפר ירדן, שיצא מביתו. "ממש במקביל אני מקבל הודעה מאחותי הקטנה שהם תחת ירי, שהם בפיגוע. אני אומר לה שאני נוסע לכיוונה. אני מגיע ליחידה ומסביר להם את הסיטואציה, שאחותי ובן הזוג שלה נמצאים מתחת למשאית. המחבלים עליהם. היא כותבת לי, 'הם ממש כאן מעלינו' ואני מבין שהחיים שלה בסכנה מיידית. אני נכנס לחפ"ק של היחידה ומתחילים להכווין כוחות לכיוונה, במקביל לעוד חזיתות שניהלו ולחימה", סיפר ירדן על השתלשלות האירועים האיומה.

"כל הכוחות שמנסים להגיע נתקלים במחבלים", המשיך. "יש פצועים והרוגים בדרך אליה. בזמן שאני מתארגן עם כוח נוסף להגיע למקום, מתקשר אליי רועי כשהם עדיין מתחבאים מתחת למשאית. בקול שבר הוא אומר לי שמפל נרצחה, ואני מבין שאין את מי להציל כנראה", הוסיף. 

ברגעים שבהם הסתתרה מפל מאש המחבלים, היא הסתמסה גם עם מעיין והפצירה בה: "אל תספרי לאמא". את ההודעות שקיבלה מעיין מאחותה הקטנה, הקריאה בקולה, כדי "שכולם יידעו מה הילדים האלה עברו שם. היא כותבת לי 'אל תגידי לאמא, יש כאן חדירה של עשרות מחבלים פצועים ודם, אני מפחדת מעיין. אני לא יודעת לאן לברוח'". מעיין אז השיבה לה: "'דברי איתי, תצלמי לי איפה את'. אני מתקשרת אליה, היא לא מצליחה לדבר, אני לא מצליחה לדבר. היא ממשיכה לסמס לי 'הם הורגים את כולם' ואני האמנתי בצבא. מפל שירתה שש שנים, אני שירתי שמונה שנים. עניתי לה 'מי יורה, אנחנו?' כי לא יכול להיות שעברו 20 דקות מאז שהיא כתבה לי וזו לא הסיטואציה. והיא כתבה לי 'המחבלים. מעיין איפה הצבא?'".

מעיין ומפל אדם
מעיין אדם ואחותה הקטנה מפל ז"ל

עוד הוסיפה מעיין כי התחילה מיד "להרים טלפונים לכל מי שאני מכירה מהצבא, לכל הכתבים הצבאיים, שולחת את המיקום שהיא שלחה לי ואומרת להם יש שם טבח. שעות לא דיווחו על זה, לא דיברו ולא הבינו איפה הם נמצאים", אמרה. במקביל, כתבה לה אחותה הקטנה "מעיין שיגיעו לכאן כוחות, יש כאן מאות מחבלים".

"היא ובן הזוג שלה רק עברו לגור יחד, חבר'ה צעירים שהתחילו את החיים, והיא הייתה מאושרת. והוא מתקשר ואומר לי שהוא ישמור עליה. זרקו עליהם רימון, אז הם חטפו קצת רסיסים ונכנסו מתחת למשאית ושיחקו אותה מתים. הדם כנראה שיחק לטובתם, הוא (רועי) נשכב עליה והגן עליה וסיפר שהיא הייתה גיבורה ובקור רוח. אני לא בטוחה שהוא אומר לי את האמת, אני בטוחה שהיא פחדה נורא, מסכנה שלי", אמרה מעיין ולא הצליחה לעצור את הדמעות. "אנחנו בצד של המשפחות שיודעות שנייה אחרי שנייה מה קרה שם, מה היו המילים האחרונות שלה, מה הייתה התמונה האחרונה שלה ועדיין, אנחנו בין תקווה לסוף העולם. אנחנו בין חיים למוות, כי לא זיהו אותה וכשאני מתקשרת ובודקת את התהליך הוא איטי, מיושן ולא נכון לסיטואציה.

"700 משפחות ואני לא בטוחה שזה המספר הסופי, כשרק 100, 100 ומשהו יודעים. כנראה שעוד שבוע אנשים יהיו בגיהינום הצרוף שאנחנו נמצאים בו. זאת אומת הסטארט אפ. כל הגופות מצולמות, כל המשפחות מסרו תמונות, אני מבינה שיש מקרים קצת יותר חריגים של גופות שהגיעו במצב שקשה לזהות אותן, אבל הרוב זה ילדים שחטפו כדור. מה הבעיה להביא את הטכנולוגיה, לפתוח את הראש? אני אעמוד שם מחר בבוקר אם יפתחו לי את הבסיס הזה שבו נמצאים כולם", אמרה מעיין. "בסטורי אחד מאה צלמים יתגייסו לדבר הזה אם צריך, אנשים מחפשים מה לעשות. קרוב משפחה, היה שוטר 40 שנה, התקשר למשטרה אמרו לו 'לא צריכים אותך'. יש מתנדבים, אנשים מוכשרים, הייטק, מוחות מטורפים. למה אנחנו נלחמים כמו במלחמת יום כיפור אם לא פחות?".

אחרי הביקורת, ציינה מעיין כי היא לא מעכלת את העובדה שמשפחתה הצטרפה לחלק ממשפחות השכול, והוסיפה: "אני מרשה לעצמי לדבר בשם כל מי שנמצא בתוך השכול הלא ברור הזה עכשיו - יש לנו ציפייה שהאיום של חמאס לא יהיה הרתעה לחמש שנים או עשר שנים - שהוא יוסר לצמיתות. אני שומעת את הפובליציסטים אצלכם באולפנים מדברים 'לא לפעול מהבטן'. פרל הארבור היה אירוע פחות משפיל ממדינה שהחלק הדרומי שלה נכבש על ידי מחבלים עם אופניים".

אחיה, ירדן, סיכם את הדברים עם נקודת אור בתוך הכאב הגדול, כשאמר בסוף: "היה לי חשוב לעלות לשידור בשביל זה - חשוב לי בכל זאת, כשאני יודע שכולם יושבים בבית ויש פחד וכאב, דווקא מהמקום שלי, כמי שאיבד את אחותו וחברים שלו ואולי חוזר היום לחזית, תרימו את הראש, אנחו ננצח. אנחנו נקרע להם את הצורה. יש לנו את החיילים הכי גיבורים בעולם, את הצבא הכי חזק בעולם, אף אחד לא ישפיל אותנו".