בשבת האחרונה פורסם בחדשות 12 עדויות חדשות של תצפיתניות ששירתו סמוך לגבול עזה. בעדויות התצפיתניות סיפרו איך במשך חודשים הן התריעו שוב ושוב על שינויים שהן רואות בשטח, שדורשים התייחסות מיוחדת והנפת דגלים אדומים. לטענתן, הן סיפרו למפקדיהן שיש אימונים, חריגות והכנות סמוך לגבול. עוד הן תיארו איך יותר אנשים, שלא פקדו את האזור, פתאום מגיעים אליו; איך חקלאים שהיו מגיעים כל יום לעבד את השדות - פתאום התחלפו באנשים אחרים. ובעיקר התריעו על כך שהן מזהות תכונה אחרת - כזו שגרמה להן להתריע אל מול המפקדים, אבל אלה לא הקשיבו, ומפקד בכיר בגזרה אפילו איים: "אני לא רוצה לשמוע עוד פעם על השטויות האלה. אם שוב תציקו עם הדברים האלה, אתן תעמדו למשפט".
העדויות המקוממות האלה גרמו ללא מעט נשים להתרעם, ביניהן פאולה רוזנברג שלא הצליחה לשתוק וכתבה: "מתי נלמד את הלקח? חברה פטריארכלית שלא מתייחסת ברצינות ובשוויון לנשים החכמות, המוכשרות והאמיצות שחיות בה - נידונה לכישלון. והכישלון הזה עולה גם בחיי אדם".
עוד פרסמה רוזנברג הודעה שקיבלה מאישה בכירה בחברה ביטחונית, שכתבה לה: "אני רואה את זה אתמול בחדשות ולצערי זה כל כך מאפיין את הצבא. לא משנה כמה לוחמות וטייסות תהיינה, תמיד המפקד יתייחס לחיילת כאל אישה היסטרית וטיפשה. שוביניזם טהור. אם זה היה תצפיתן לא היו עונים לו ככה. עצוב מאוד. הילדות האלה נשחטו אחת אחת. כמה פעמים אמרו עלינו שאנחנו חופרות, היסטריות, מדברות שטויות, לא מבינות בצבא וביטחון".
"אני מהנדסת", המשיכה האישה, "עובדת בחברה ביטחונית מעל 20 שנה. המערכות שאני מפתחת נמצאות היום בשטח ומצילות חיילים, ועדיין אחרי 22 שנה יש שמבטלים את דבריי בהינף יד בשל היותי אישה. רק שאצלי זה לא עולה בחיים. אני במשרד, הילדות האלה בשטח".