מאז הובס אחשוורוש בקרב תרמופילאי, ועם מעט יוצאי דופן בהיסטוריה, שמר המערב על עליונות צבאית מובהקת מול היתרון המספרי המזרחי. מצביאים מזרחיים שהכירו ביתרון הטכנולוגי והאיכותי של המערב ידעו שהדרך היחידה להשיג הכרעה כנגד אויב מערבי תבוא לא דרך עימות ישיר, אלא דרך תקיפת התשתיות הלוגיסטיות והעורפיות של המערב. בעידן האינטרנט בו מידע שווה זהב, המזרח מתכונן למלחמה הבאה – דרך המחשבים.
איש לא הכריז על מלחמה אלקטרונית. האינטרנט הוא לכאורה שדה נקי מצבאות ורק פושעים מטילים בו אימה. למעשה, מהרבה בחינות אנחנו כבר במלחמה.
החוק הבינלאומי לא נותן הגדרה מספקת לתקיפה ממוחשבת של מדינה אחת את מדינה אחרת – מתי זו הכרזת מלחמה ומתי אלו רק האקרים עצמאיים. בנוסף, התחום בינקותו ורק הולך ומתפתח. לדוגמא, לאחרונה ארה"ב שינתה את הגדרתה ללוחמת מחשבים וכתוצאה מכך משכה מהאינטרנט כל העתק שהיא יכלה למצוא למדריכים שהצבא פרסם, עד לאותה נקודה בזמן, כמדריכים חופשיים. עכשיו הם נחשבים לחומר מסווג – במיוחד לאחר שהתגלו תוכניות להפלת הצי האמריקני שנכתבו על ידי שני האקרים סיניים, שהתבססו על אותם המדריכים.
כדי לתת מילון מונחים, נניח שלוחמת מחשבים (Cyber Warfare) היא כל תקיפה של מאגר מידע ממוחשב על ידי ארגון עוין, בין אם למטרות פריצה והשגת מודיעין ובין אם למטרות השבתת מערכות. פירושו של האיום הוא לא שנגד סורי יציץ לכם בפורנו שעל המחשב, אלא שהוא יגרום לשיבושים במערכת החץ שתגרום לצה"ל ליירט את הרכב שלכם בדרך לעבודה, ועוד להגדיר את האירוע כמכה ניצחת לטרור. הבעיה העיקרית – להוכיח אחריות של מדינה. אפילו כשנחשפה רשת ריגול ממוחשב סינית שפעלה בו זמנית בשגרירויות של 103 מדינות, אף אחד לא התנהג כאילו נחשפה רשת ריגול סינית. לך תוכיח שזו פעולה של הממשלה, ולא כמה חוליגנים עם יותר מדי זמן פנוי וכמה מחשבי-על.
בחזית העולמית, סין מסתמנת כמעצמת האקינג המכוונת את רוב מאמציה כנגד ארצות הברית. מדי שנה קרוב למאה אלף נסיונות חדירה למחשבים של מוסדות ממשלתיים וצבאיים של ארה"ב מתבצעות ממחשבים שממוקמים בסין. רוסיה, בינתיים, משתמשת ביכולות המתפתחות שלה להשליט טרור וירטואלי על מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, עם חיבה מיוחדת להפלת תשתיות המחשבים של הממשלה האסטונית. בזמן בו מעצמות עולמיות נלחמות על השליטה באינטרנט במלחמה קרה רשתית, שווה להציץ מה קורה בחזית המזרח תיכונית, כי שם מתחבאת הפתעת העונה.
מחקר של האתר DefenseTech מראה כי האיראנים הקימו אוגדת סייבר-לוחמה, בתקציב שקרוב למאה מליון דולרים. בהשוואה לכסף שמדינות אחרות משקיעות ביחידות מקבילות זו אמנם השקעה מינימלית, אך בכל זאת האיראנים מדורגים במקום החמישי בעולם ביכולות הסייבר-לוחמה שלהם. הסיבה פשוטה – המדינה מעודדת את זה. כמו בסין וברוסיה, איראן מבינה שאם היא לא תביס את ישראל עם טנקים ומטוסים, היא בהחלט יכולה לנסות להוריד לנו את המחשבים, בהתקפה יעילה יותר מכל מתקפת טילים בליסטית, והרבה יותר סבירה מבחינה דיפלומטית.
עם יותר מאלפיים האקרים בשירות המדינה, לאיראן יש יכולות שמוערכות בכל הטווח שבין סוסים טרויאנים המושתלים ברשתות מחשבים ועד פצצת EMP להשתקת רשתות חשמליות שלמות. אנחנו יודעים שלאיראנים יש ניסיון בפריצה לאתרים ממשלתיים – מספר אתרים עסקיים וממשלתיים הושחתו על ידי האקרים איראניים בשנים האחרונות ושום דבר לא מבטיח לנו שאלו המאמצים היחידים שלהם. בנוסף, לא ידוע אם זה מאמץ ממשלתי או של האקרים עצמאיים, אבל חשוב להזכיר – בהתחשב בדלילות חברות פיתוח התוכנה האיראניות מצד אחד, ואוכלוסיה שבשבילה האקינג הוא מזמן חלק מהג'יאהד העולמי, איראן מסוגלת להרשות לעצמה את הטובים במתכנתים הנגישים לה.
ציר הרשע האלקטרוני
מתוך שלושת המדינות שמסוגלות לצבור עליונות טכנולוגית בתחום לוחמת המחשבים, איראן נמצאת במקום הראשון, ואחריה הודו וקוריאה הצפונית. התחזית הזו מאוד משמעותית – בזמן שאנו לא יודעים אילו יכולות לוחמה ולוחמת נגד יש לישראל בתחום, הערכות חיצוניות לגבי סיכויי תקיפה אווירית של מתקני הגרעין האיראני מסתמכות על היכולת של חיל האוויר להשבית את מערך הטילים האיראני, כנראה בעזרת תוכנת תקיפה ייעודית שתופעל ממערכות הלוחמה האלקטרונית של מטוס מדגם "נחשון". זו רק דוגמה, שממחישה שאם אנחנו מניחים שלאיראנים יש יתרון בתחום הגנת התוכנה ולא רק ההתקפה, קל לראות שזה פוגע משמעותית בטווח האפשרויות האסטרטגי של המדינה. זה לא רק עניין של הגנה על המערכות הישראליות במקרה של תקיפה איראנית, זו גם היכולת שלנו להנחית מכת מנע או מתקפת נגד.
ומה אנחנו יכולים לדעת? בערך כלום. הצבא שומר על עמימות בקשר ליכולותיו גם בתחום הזה, ואת רוב ההערכות האזרחיות מבצעים על ידי השלכות מהנתונים הפומביים של ארה"ב. אז אם הנס"א מעריכים את הנזק שנגרם לארה"ב ממתקפות מחשבים בשנה האחרונה בכ100 מליון דולרים ומומחים צבאיים העידו בקונגרס שבמקרה של מתקפת מחשבים מאסיבית, יותר מ-70% מהמדינה ינותק מגישה לחשמל, אפשר להניח שאצלנו המצב לא הרבה יותר טוב.