איך לסמן טריטוריה על המחשב

היה נחמד לדמיין עולם בו לכל אחד מאיתנו היה מחשב משלו, זמין בכל רגע. המציאות, לצערנו, מרה יותר ובלא מעט מקרים אנו צריכים להתחרות על זמן המחשב מול אחים, ילדים, הורים ואף חיות המחמד שלנו. המאבק יכול להיות קשה ואכזר, ללא רחמים או אנושיות. אבל במלחמה ובאהבה אין חוקים, ואם אתה אוהב את המחשב שלך, כדאי שתילחם עליו. אה. או משהו.

בקיצור. אם נסב את מבטנו לעבר עולם החי, נגלה שהסוד לניצחון במאבק תלוי בסופו של דבר בסימון טריטוריה.

ראשית חכמה

המפתח לעניין הוא שיהיה ברור לכל שהמחשב שלך ואתה צריך אותו ועכשיו! אין שותף יעיל יותר לתזכורות האלו מאשר המחשב עצמו.

דבר ראשון, שכל הסובבים ידעו שיש לכם מכירה פומבית שמסתיימת אוטוטו ואתם חייבים לשבת ולענות על כל ההצעות של הרגע האחרון. מטלות שוטפות שכאלו – טוקבק שחייבים לשלוח לכתבה מסויימת, דיון בפורום עליו חייבים להביע דעה – יסייעו לקבע את מעמדכם בבית כאנשי העולם הגדול שחייבים גישה מהירה ורציפה למחשב.

דרך נוספת ודומה היא להשתמש בתוכנה המודיעה על קבלת אימייל. ה-Outlook שלכם ישמש למטרה זו, אך גם תוכנות כמו Google Notifier יעשו את העבודה. כל שתצטרכו זה להתקשר לחבר שישלח לכם דוא"ל שכותרתו "דחוף ביותר! העורך שלי צריך כתבה!" ואתם תוכלו להסתער אל תוך החדר, מתנשפים ושואלים, "קיבלתי את הדוא"ל הדחוף?" והופה – בדיוק בפינת המסך מופיעה הכותרת הזו, ושוב זכיתם במחשב.

אם כל אלו לא עוזרים, תנו למחשב לעשות את העבודה בעצמו. אם אתם יודעים בדיוק מתי תצטרכו את המחשב, הכניסו את השעה והתאריך ללוח השנה של Outlook בצירוף ההודעה "לכתוב את הדוא"ל הדחוף למנכ"ל בנושא הכתבות שצריך להמציא לעורך שלי", או כל ניסוח דומה. כך המחשב עצמו יידע להקפיץ את ההודעה בדיוק ברגע בו תצטרכו גישה אליו, ואין דבר שמקל על לקיחת הבעלות יותר מחלון הודעה שקופץ כל עשר דקות וקוטע את העבודה האחרים.

לבסוף, אם כלו כל הקצים, פשוט כבו את המודם המספק את חיבור המחשב לרשת, או שהוציאו ממנו את הכבל. למשתמש הנוכחי לא יהיה מה לעשות על המחשב ואתם תוכלו לעשות לעצמכם שם כאנשי מחשבים מנוסים שיודעים לפתור כל תקלת מחשוב בבית. אין כמו מוניטין כזה כדי לדרוש את המחשב, בכל רגע, כדי לבצע מיני "עבודות תחזוקה" נחוצות להחריד.