"כשאני מספרת שחקרתי אלימות בדייטינג אני נתקלת בשני סוגים מנוגדים של תגובות. מצד אחד, פעמים רבות נשאלתי: "אלימות בדייטינג? יש דבר כזה?", או כמו שכתבו לי פעם בטוקבק שהצחיק אותי במיוחד "מחקר על אלימות בדייטינג? לאן התדרדרה האקדמיה?". מצד שני, מנשים רבות שמעתי אמירות בסגנון: "זה קורה כל הזמן", "זה קורה כמעט לכל אישה", "חשוב לדבר על זה" ו"זה קרה לי"", מסבירה ד"ר ענבל וילמובסקי.
ד"ר וילמובסקי, חוקרת ומרצה למגדר וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית ספיר, עסקה בתופעה שמוכרת לרבות ורבים מאיתנו, אך שנדמה שאינה מקבלת את תשומת הלב הראויה. "אלימות בדייטינג אינה תופעה חדשה והיא מוגדרת כאלימות מסוגים שונים שנוצרת במהלך יחסים אינטימיים בין בני זוג שאינם נשואים", היא מסבירה.
את מחקרה ערכה עוד בשנת 2011, ונדמה שהרלוונטיות שלו רק הולכת וגוברת, אם בשל המתיחות והמורכבות שקיימת ביחסי נשים-גברים בשנים האחרונות, ואם בשל הרשתות החברתיות שהפכו לסביבת דייטינג אינטנסיבית. במקביל, ד"ר וילמובסקי פעילה בתחומים חברתיים שקשורים לנשים כגון אלימות נגד נשים וקידום נשים במוסדות שונים, בעיקר באקדמיה, ואף הייתה חברה שותפה בפעילות אתר האינטרנט "הכצעקתה", שאסף עדויות של נשים וגברים שחוו הטרדות מיניות במרחב הציבורי.
כיצד נראית אלימות בדייטינג?
"אישה סיפרה לי שבדייט הראשון אמר לה הגבר: "רואים שקר לך, הפטמות שלך עומדות". עכשיו, אפשר לומר שזו אמירה קטנה ולא משמעותית, שהאישה לא הבינה את ההומור או שבכלל מדובר בפלירטוט, אבל בפועל זו אמירה שהיא זכרה היטב ונטבעה אצלה כאמירה מחפיצה ומקטינה, שלא אפשרה לה להמשיך את הדייט.
סיפורים נוספים הם של אישה שהגבר לקח אותה למקום מרוחק ומבודד ולא הסכים להחזיר אותה כי נהנה לראות אותה מפחדת, או של אישה שאמרה לגבר בסוף הדייט שנראה לה שלא ילך ביניהם, והוא התחיל לצעוק, לקלל ולזרוק עליה דברים. יש גם סיפורים על אלימות מינית, כמו למשל נשיקה בכפייה או מגע ללא הסכמה ואפילו אונס, מה שאנחנו מכנות אונס בדייט (date rape), לעיתים גם עם סם אונס".
יש גם עדויות של גברים?
"כן. גם מגברים שמעתי לא אחת: "דייטינג זה דבר אלים", "הדייטינג הוא אכזרי", ואמירות דומות. אך כאמור, קיים הבדל בין מה שנשים מדווחות עליו, ומה שגברים מדווחים עליו".
את אומרת שגברים ונשים מגדירים אלימות בצורה שונה?
"נראה שכן, והפער שבין שתי התפיסות הללו משקף במידה רבה את ה"סיפור" של אלימות בדייטינג, כתופעה שמתרחשת בזירת הדייטינג, תופעה שלרוב אינה נראית לעין או מדוברת. לכן, במחקר שערכתי רציתי להבין מהי, אם כן, אלימות בדייטינג? האם באמת יש דבר כזה? כיצד, מתי ואיך היא נוצרת? ומה היא מייצרת?"
ומה גילית? מהי אלימות בדייטינג?
"ראשית, אלימות בדייטינג אינה תופעה חדשה. הספרות המחקרית על אלימות בדייטינג שהתפתחה לאורך שלושת העשורים האחרונים מגדירה אותה כאלימות מילולית, נפשית, מינית ופיזית שנוצרת במהלך יחסים אינטימיים בין בני זוג שאינם נשואים. בישראל, נערכו מחקרים ספורים על התופעה אשר מוגדרת לעיתים כ"חיזור אלים". יחד עם זאת, אלימות בדייטינג הוא מונח המאפשר לבחון אלימות מגדרית ומינית המתרחשת בהקשר רחב יותר מזה של החיזור".
גברים ונשים חווים אלימות בצורה שונה
ד"ר וילמובסקי מספרת שהחליטה לחקור את התופעה כיוון שבמרחב כמו דייטינג, בו נמצאים שני צדדים המעוניינים בקשר אינטימי, לעיתים יהיה קשה יותר להבחין באלימות. "המחקר על אלימות כלפי נשים התפתח מאד בשישים השנה האחרונות. בעיקר נחקרה אלימות במשפחה ואלימות מינית בהקשרים מסוימים. המחקרים החשובים הללו ביססו את התפיסה כי תופעה של אלימות מגדרית ואלימות כלפי נשים, הן תופעה אוניברסלית שקיימת בכל העולם, בכל מקום ובכל זמן. לכן, בעיני, כיום יש צורך להבין כיצד באה לידי ביטוי אלימות כלפי נשים במקומות שונים ובמרחבים שונים. כך למשל, במקומות עבודה יחסי הכוח ברורים יחסית, ולכן אלימות מגדרית או הטרדה מינית היא נראית לעין כי חורגת מיחסי עבודה תקינים. אבל במרחב כמו דייטינג שנוצר מתוך בחירה ורצון לקשר אינטימי עולות שאלות אחרות. זהו מרחב אפור והיברידי שבין לבין, והוא מתקיים בין הספירה הפרטית לציבורית".
ד"ר וילמובסקי מוסיפה, כי המחקר על אלימות בדייטינג עוסק לא מעט באלימות שחוו גברים בדייטינג. "המחקרים על הגברים משמשים בסיס רחב למה שנקרה 'הגישה השוויונית', שטוענת שאלימות מגדרית היא הדדית. היא למעשה כופרת בטענות הפמיניסטיות בנוגע ליחסי כוח מגדריים. כמי שבאה ממחקר פמיניסטי על אלימות כלפי נשים, כולל עבודת שטח של התנדבות ארוכת שנים במרכזי הסיוע, רציתי להבין את עניין ההדדיות בדיווח, ולתת פרשנות שונה לנתונים ממבט ביקורתי".
המחקר של ד"ר וילמובסקי שילב בין מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם נשים וגברים שהעידו כי חוו אלימות בדייטינג, וכן מחקר כמותני שכלל 500 שאלונים שהועברו בחמש אוניברסיטאות ובשלוש מכללות גדולות בישראל. "במהלך המחקר ביקשתי לחשוף קולות מושתקים ולהשמיע סיפורים "אפורים" ולא חד משמעיים בחייהן של נשים וגם של גברים", היא מסבירה. "כשיצאתי אל השטח מצאתי שהנושאים הללו מטרידים הרבה מאד נשים וגברים ויש הרבה מאד צורך לדבר עליהם ולהפוך מודעים בנוגע אליהם. מהמחקר עלו ממצאים סטטיסטיים המצביעים על התקיימותה של אלימות מילולית, נפשית, מינית ואף פיזית בזירת הדייטינג הישראלית".
מה הקולות והמספרים מראים?
"אחת מתוך 8 נשים דיווחו שבן זוג הכריח אותן לקיים יחסי מין או פעילות מינית כלשהי במהלך דייט, אחת מתוך 8 נשים דיווחו שבן זוג דחף אותן פיזית במהלך דייט, אחת מ-6 נשים דיווחו על קללות שחוו בדייט, וכמעט כמחצית מהנשים במדגם דיווחו על עלבונות שספגו במהלך דייט. יש לציין כי גברים ונשים דיווחו על שכיחות דומה של אלימות בזירה זו, וממצא זה תואם במידה רבה את הספרות המחקרית בתחום. כלומר, הממצאים הכמותיים הללו מעוררים את החשיבות שבניתוח תיאורים על אלימות בדייטינג ובחינת משמעותם, כפי שהם עולים מתוך ראיונות העומק שערכתי".
אילו סוגי אלימות קיימים בדייטינג?
"הממצאים הראו כי בזירת הדייטינג מתרחשים שני סוגים עיקריים של אלימות. האחד, אלימות מגדרית שמתבטאת ביחסי כוח לא שוויוניים בין המינים, והשני הוא אלימות מינית. בסוג האלימות הראשון, האלימות המגדרית, נשים חוות אלימות כזו כלפיהן כניסיון להחזירן ל"תלם" והרצון של הגבר שהן יהיו פאסיביות וצייתניות בהתאם לתפיסות המסורתיות. לעומתן, גברים חווים אלימות מגדרית כלפיהם, כניסיון של נשים לחתור כנגד תפיסות מסורתיות של גבריות ונשיות.
זה נשמע כמו שתי תפיסות שמתנגשות, שיוצרות מציאות מאוד אלימה. אם אני מערערת על התפיסות המסורתיות, והגבר שאני יוצאת איתו מחפש אישה שתהיה "יפה ושתוקה", אנחנו לא יכולים להגיע לעמק השווה.
"אכן, וכל ניסיון להחזיר אותך לתלם יכול להיות גם אלים, מילולית, נפשית או פיזית. גם גברים אשר אינם עומדים בסטנדרטים של גבריות כפי שהחברה הגברית מבנה אותם, עלולים לחוות אלימות כנגדם, הן בדייטינג והן במרחבים אחרים. הכל מתחיל בהבניות חברתיות של נשיות וגבריות והאופן שבו אנחנו לכודות ולכודים בהם ומנסים להתאים עצמינו ואחרים אליהם, במקום להיות קשובים למה שהאחר או האחרת צריכים ורוצים".
איך מתוארת האלימות המגדרית?
"הנשים המרואיינות התמקדו באירועים של אלימות שכוונה כנגדן על מנת להפחיד אותן, לאיים עליהן או ליצור אצלן תחושת נחיתות. לעומת זאת, גברים סיפרו כי נתקלו בתגובות תוקפניות או באקטים אלימים מצד נשים כגון סטירה במהלך דייט, שגרמו להם לתפוס את הנשים כפתולוגיות, בעייתיות וסוטות בכך שלא התנהגו בהתאם למגדר שלהן".
אני חושבת שהממצאים האלה מסבירים בצורה מדויקת את המתח הקיים היום בעולם הדייטים. מה לגבי האלימות המינית?
"האלימות מינית בדייטינג נוצרת סביב אינטראקציה מינית, עד כדי אונס בפגישה, תופעה מוכרת שנקראת "דייט רייפ", המתרחשת בכל העולם. במדגם הכמותי שערכתי, נמצא שגברים מדווחים על אלימות מינית כלפיהם בשיעורים דומים לאלה של נשים, אולם רק נשים תיארו בראיונות אירועים של אונס בדייט".
כיצד ניתן לסכם את ההבדלים בין גברים לנשים שעלו מתוך המחקר?
"אחד ההבדלים המשמעותיים בין גברים לנשים שעלו מתוך הראיונות על אלימות מגדרית ומינית, הוא אלמנט הפחד מאונס ומאלימות. נשים, גם אם הן מתקשות להגדיר את החוויה שעברו כאלימה, חוות ומגדירות אלימות גברית דרך תחושות של פחד מפני תקיפה פיזית ומינית. זוהי המציאות של חייהן ולכן התחושות מתקשרות לשם. רוב הנשים שראיינתי סיפרו לי על אירועים לא פשוטים ושאלות בכנות, "האם זו אלימות? היית מגדירה זאת כאלימות?". גם מי שלא הגדירה את הפעולה כלפיה כאלימה, ידעה לומר שהרגישה פחד בסיטואציה.
לעומתן, הגברים שראיינתי לא התקשו להגדיר אלימות שהופעלה כנגדם, והם תיארו אותה כהתנהגות תוקפנית ופולשנית. מעניין היה לגלות כי גברים העידו שלא חוו פחד לנוכח האלימות הנשית, ובעיני ההבדלים האלה חושפים את המאפיין המגדרי של מנגנוני הפחד, שמיוצרים דרך אלימות בדייטינג כמו בכל התנהגות אלימה כלפי נשים".
"אנחנו צריכים לאפשר התמודדות חברתית כנה ואמיצה"
מה לא נכתב על טינדר, אוקייקיופיד ואינסטגרם. זירות ההיכרויות החדשות שמבטלות את המגע האנושי, שדווקא יכולות היו להיות חיוביות ביותר בכך שלא יכילו אלימות פיזית. אך נדמה שדווקא שם, האלימות הופכת לחריפה הרבה יותר, ותחושה של פחד, השפלה, חוסר הבנה וחוסר תקווה בנוגע למציאת זוגיות ברשת, הפכו רווחות. "עולם הדייטינג מתפתח בקצב מסחרר בעקבות הטכנולוגיות החדשות, האתרים והאפליקציות לצרכי היכרות", מסבירה ד"ר וילמובסקי, "ויש עוד המון מה לחקור בנושא, ולבחון כיצד העולם הווירטואלי מייצר מצבים נוספים של סכנה לאלימות"
מה את יכולה לומר על העולם הזה מהתרשמותך עד כה
"מה שאני רואה היום זה שנשים חשופות מאד לאלימות ברשת, בין אם אלימות מילולית של שליחת מסרים ותמונות בוטות, ובין אם אלימות הכוללת הצעות מגונות או קללות במידה ואין הסכמה ל'חיזור' כביכול. כמו כן הרשת מאפשרת אנונימיות מסוימת וניצולה לפגיעה אפשרית".
יש יתרונות לרשת?
"כן, יחד עם זאת, הרשת מביאה אתה גם המון מודעות ולמידה משותפת, ומאפשרת לנשים צעירות לבחון מחדש את הכללים, לעבד אירועים אלימים - ולהתנגד להם. קחי למשל את מה שקורה בקבוצת הפייסבוק 'שיח פמיניסטי' המספקת מרחב מאד מעניין ועוצמתי עבור נשים ונערות להבנה מחדש של מערכות יחסי הכוח, ומכאן של מהי האלימות".
אני משערת שההעלאה לשיח של נושא כל כך טעון, גורר עימו גם תגובות לא נעימות. למרות שאנחנו יודעות שזה חלק מהעניין בלחשוף תופעות חברתיות ולדרוש שינוי, לא רק עבור נשים, אלא עבור החברה כולה, זה לא פשוט ברמה האישית. מה דעתך על כך?
"הבקלאש, תגובת הנגד, צפויה. אני כבר מחכה לטוקבקים המזלזלים, המגחיכים, המקטינים, התוקפניים שיסבירו לי כמה אני לא חשובה ואיך אני טועה וכמה שטויות אני מדברת... זה רק יראה לי שיש כאן מהפכה שמתחוללת לאיטה כבר די הרבה שנים, ובתקופה האחרונה באמצעות הרשתות עוד ועוד נשים אמיצות מעזות לדבר ולספר וכך אנחנו עדות לעוד שלב בשינוי המצב החברתי. זה אפשרי וזה קורה, גם לנוכח תגובת הנגד שיכולה להיות קשה.
חשוב שנזכור, אלימות כלפי נשים היא לא גזירת גורל ולא דבר טבעי! זוהי תופעה חברתית שניתן לצמצם, אם לא נהיה אלימים, אם נלמד להקשיב ולכבד רצונות של אנשים אחרים ונעשה זאת מבלי להיכנס למלחמות עולם כוחניות. עד היום ניגשות אליי נשים כשהן שומעות את נושא העבודה שלי כדי לספר לי עוד סיפור ועוד סיפור שקרה להן בדייט זה או אחר, שגרם להן תחושת אי נוחות, עלבון ואף פגיעה מינית ופיזית.
מה אנחנו צריכים וצריכות לעשות כדי לשנות את המציאות?
"אפשר לעשות זאת בהרצאות של מרכזי הסיוע לקהלים שונים הכוללים צעירים ומבוגרים, להמשיך להעלות את הנושא למודעות בכלי התקשורת כך שהוא הופך להיות גלוי לכולם, וכן להמשיך לחקור אותו בזירה האקדמית. אנחנו צריכים לאפשר התמודדות חברתית כנה ואמיצה, וכן, גם כואבת כך שהתנהגותנו תשתנה, עם סיפורי האלימות הקטנים שמתרחשים בחיינו כנשים וכגברים מדי יום. זירת הדייטינג יכולה להיות נעימה, ואפילו מאוד. זו האחריות שלנו לדאוג שהיא, כמו שאר זירות חיינו, תהיה כזו".
אלימות נגד נשים בישראל ב-2017: