השעה שלוש בלילה ואני חנוט בחליפה שחורה-לבנה קלאסית, צועד בשנקין, כולי צבוע באפור. דמות מסרט ישן שמצאה את עצמה בתל אביב של המאה ה-21. עולה אליה לדירה, היא פותחת את הדלת ומחייכת אלי, חצי מנומנמת. לא פשוט לצאת עם דראג קינג, אנחנו חוזרים הביתה בשעות לא שעות. אנחנו מתנשקות בלהט והאיפור שעלי נמרח לה על הפנים, היא מרשה לעצמה להכנס לסרט הזה שאני חי בו. הז'קט השחור מוצא את עצמו על הרצפה, כפתורי החולצה הלבנה נפתחים אחד אחד וחושפים ביינדר, תחבושת אלסטית משטיחת חזה.

אם התחושה של יציאה בחזייה לוחצת בסוף יום ארוך היא הקלה, תכפילו אותה פי 5 ותקבלו את ההקלה של הורדת ביינדר. אבל זה עוד מקרה קל, אם תנסו לשטח את החזה עם נייר דבק לתחבושות, גם בת זוג לא תוכל להוריד אותו מכן. לכאב הזה תצטרכו להיות אחראיות לבד. החזה שלי יצא לחופשי, אבל אנחנו רק בחצי הדרך. החגורה נפתחת, אחריה כפתור, רוכסן. מתחתוני הגברים הלבנים נשלף פאקר, תותב דמוי איבר מין גברי במצב רופס, בדיוק כמו שיש לכל בחור אחר ברחוב. אני מניחה אותו אחר כבוד על סף האמבטיה, גם הוא צריך מקלחת. ידיים סקרניות ומלאות תשוקה מורידות ממני גוף אחד ומגלות אחר מתחתיו. אבל הגבולות כבר היטשטשו מזמן וטוב לנו ככה. אני נכנסת לבד להתקלח, חבל ללכלך אותה בצבע ונצנצים, ממילא נמשיך במיטה אחר כך.

אז מה זה דראג בכלל, מה קרה פה הרגע? דראג זו אמנות, מופע מגדרי שבו לרוב (אבל לא תמיד) יאמץ האדם על הבמה את הלוק של המגדר הנגדי. רובנו מכירים מלכות דראג, גברים המופיעים על במה כנשים. אני מלך דראג, הפרפורמנס שלי על במה הוא גברי. אני יכול להיות גבר נשי או מאצ'ו, הומו, סטרייט או בי. ריאליסטי יותר או פחות, אבל תמיד אשתמש בגבריות כמשל, לרוב כביקורת חברתית. דראג יכול להיות מופע מבדר, מעורר מחשבה וכן - גם מחרמן. ועם החרמנות מגיעות שאלות: אם נמשכתי לאמן דראג, אז למי בעצם נמשכתי? למי שמעל האיפור או למי שמתחת? ומה זה בעצם אומר עלי?

חזייה ותחתונים תלויים על חבל (צילום: istockphoto)
"החזה שלי יצא לחופשי, אבל אנחנו רק בחצי הדרך" | צילום: istockphoto

גברים הומוסקסואלים רבים שמופיעים כמלכות דראג יגידו לכם שמחזרים פוטנציאלים קצת נרתעים מהעיסוק הזה, כי אין דוגמה טובה יותר להומופוביה מופנמת ושנאת נשים, מגבר שבא למחוא לך כפיים בקלאב וצועק לך מהקהל כמה את מהממת בשמלת הפאייטים שלך, אבל לא מוכן להביא אותך הביתה להורים כי אתה עוסק באמנות שכוללת התלבשות כאישה. מהצד השני, גברים שאינם הומוסקסואלים מוצהרים וימצאו את עצמם נמשכים למלכת דראג, יעדיפו לפעמים לדלג על שלב הדיבורים ופשוט להשתמש באגרופים. כי מה יותר מפחיד מלהסתכל לעצמך עמוק לתוך הנשמה ולהתחיל לשאול שאלות?

לשמחתי הרבה, בנות הזוג שלי לאורך השנים שיתפו פעולה בשמחה עם התשוקה שלי לדראג. הן עזרו לי במרדף אחרי בגדים, אקססוריז ואיפור, פזרו עלי נצנצים, עודדו אותי מהקהל ואפילו עלו איתי להופיע.
בהתחשב בכך שדראג יכול להיות לפעמים סוג של ספורט קבוצתי שבו מתלבשים מול אנשים אחרים במועדון לפני הופעה או נעזרים בחברים למתוח איברים מוצנעים כאלה או אחרים כדי ליצור אשליה, אין ספק שזוגיות עם אמני ואמניות דראג דורשת מידה לא מועטה של ביטחון עצמי והבנה של הסיטואציה. למשל, אני יכולה לומר שכמות הפעמים שהחבר הכי טוב של נגע לי בחזה למטרות הדבקה ושיטוח אגרסיבי, כמעט שווה לכמות הפעמים בהן בת הזוג שלי נגעה לי בחזה.

אגב, סקס בין אמני דראג בעודם בדראג הוא דבר שלגמרי קורה. יש לזה אפילו שם - קאי קאי. אני באופן אישי מעולם לא הבנתי את זה. לא בקטע מגדרי, זה פשוט נשמע לי כואב ממש. למי יש כוח לעשות מין כשכל הגוף שלך ארוז, דחוס ומודבק? שחררו את הגוף שלי מכבלי הפרפורמנס, ואז נתחיל לדבר על מין.

בטור הקודם של שירלי צ'ארלי: למה טינדר מדירה את הג'נדר קווירס?