בעולם הדייטינג, ובמיוחד אם הכרתם באפליקציות כמו אוקייקיופיד או טינדר, לבקש תמונה סקסית מהצד השני נחשב היום לדבר לגיטימי. תמונות וסרטונים אינטימיים נשלחים בין זרים שבוחנים אפשרות לצאת אחד עם השני, או סתם להיפגש וליהנות. גם בין בני ובנות זוג תמונות סקסיות הפכו לחלק משגרת הזוגיות, והטלפונים הניידים של רבים מאיתנו מלאים בתמונות שובבות. ברובם המוחלט של המקרים קיימת הסכמה שהתצלומים האינטימיים נעשים לשימוש פרטי בלבד ולאף אחד אין זכות להעביר אותם הלאה.

אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, ומי-טל גרייבר-שוורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה של איגוד האינטרנט הישראלי, נתקלו ביותר מידי מקרים בהם ההסכמה המוקדמת בין בני זוג או סתם אנשים שהכירו ברשת, לא כובדה בעליל. "הפצת תוכן מיני ברבים ללא הסכמת המצולם או המצולמת הפך בשנים האחרונות למכת מדינה. את זה גם אומרים בפרקליטות המדינה", הן מסבירות. "הגיעו אליהם עשרות רבות של תיקי חקירה בגין עבירות של הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים ללא אישור, ואנחנו מעריכות שבפועל יש מאות ואלפי מקרים שאינם מדווחים".

איך הגענו למצב הזה? הכל בגלל הסקסטינג?

"סקסטינג (חיבור של סקס וטקסטינג) היא תופעה חברתית שמתרחשת בעיקר בקרב צעירות וצעירים, אך בהחלט לא רק, של החלפת תכנים מיניים כמו תמונות, סרטונים וטקסטים, לטובת גירוי וסיפוק מיני", הן מסבירות.

סקסטינג זו עבירה על החוק?

"לא. חשוב לדעת שסקסטינג בפני עצמו אינה עבירה, והוא לגיטימי כאשר החלפת התמונות נעשית כששני הצדדים שותפים לכך ומסכימים לכך. סקסטינג עלול להפוך לעבירה ברגע שאחד הצדדים מפיץ את התוכן המיני, אם סרטון או תמונה, ללא הסכמת הצד השני".

משמע, אם מישהו מעביר תמונה אינטימית שלי, ללא אישורי, לקבוצת חברים שלו וואטסאפ הוא עבר על החוק.

"נכון. אם העבירו ללא הסכמתך תמונה, סרטון או הקלטה שלך המתמקדת במיניותך ועלולה להשפיל או לבזות אותך זו עבירה על חוק הטרדה מינית וחוק ההגנה על הפרטיות ועשויה להיחשב כעבירה פלילית וכעוולה אזרחית"

ואם החברים מהקבוצה ממשיכים להעביר את התמונה שלי, גם הם עוברים על החוק.

"נכון מאוד. האיסור חל גם על מי שמעביר תמונה או סרטון מיני שקיבל, גם אם הוא לא היה זה שהחל את הפרסום. אין כאן מקום לטעויות. החוק קובע בצורה ברורה - פרסום תצלום, סרטון או הקלטה של אדם המתמקדת במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, עשויה להיחשב כעבירה פלילית וכעוולה אזרחית".

מדובר בהטרדה מינית?

"בהחלט, אך לא רק. החוקים התומכים במניעת העברת תכנים אינטימיים ללא אישור כוללים גם את החוק למניעת הטרדה מינית, אבל גם חוקים להגנת הפרטיות, חוק העונשין ועוד. בשנת 2014 החוק למניעת הטרדה מינית קיבל תוספת חקיקה המכונה "חוק הסרטונים", שקובע כי מי שהוכח כי העביר תכנים מיניים ללא אישור המצולם או המצולמת, עלול לקבל חמש שנות מאסר".

טלפון סלולרי (צילום: triloks, Thinkstock)
כשהתמונות מגיעות לקבוצות הסגורות - אין הרבה מה לעשות | צילום: triloks, Thinkstock

"כל סוגיית ההטרדות המיניות בסקסטינג, אינה שעונה בעיקרה על החוק למניעת הטרדה מינית", מוסיפה יעל מיכאלי מור, ראש תחום הסברה וחינוך במרכז הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בתל אביב. "לא בגלל שהחוק לא חל העולם הזה, אלא בגלל המרחב בו הוא מתקיים. ככלל, כל דבר שנעשה ללא הסכמה חופשית פוגע, וזה כולל את המרחב הווירטואלי. כל שימוש בחומר אישי, שיכול להיות תצלום, סרטון או תכתובת פרטית שנעשה ללא ידיעתי או הסכמתי, נחשב לדבר פוגעני, קל וחומר כשמדובר בתוכן בעל אופי מיני".

האם היוזמה הראשונית שלי לצילום ושליחת התמונה לא נחשבת להסכמה תמידית?

"לא. גם אם ניתנת הסכמה, יש לוודא למה היא מתייחסת. גם אם הסכמתי להצטלם בעירום והסכמתי לשליחת התמונה ואף פרסמתי אותה בעצמי, זה עדיין לא מאפשר לאף אדם להשתמש בה כרצונו, בטח לא באופן המשפיל ומבזה אותי. לצערי הרב אני נתקלת לא אחת בנשים וגברים שתמונותיהם פורסמו ברבים, ומדובר בתמונות שהם שלחו מרצון לאדם ספציפי או פורסמו במרחב פרטי".

איך אפשר לדעת מהי הסכמה?

בבחינת ההסכמה, בעיקר כשאין תקשורת בלתי מילולית כמו בסקסטינג, יש לשאול מפורשות ולברר את מידת הרצון לקחת חלק ביחסים, בשיתוף החומרים ובמה שיעשה איתם. צילומים אירוטיים המגיעים מתוך הסכמה והבנה הדדית בין כל הצדדים, מייצרים בדיוק כמו יחסים בהסכמה – מרחב של עונג, אינטימיות וסיפוק. כאשר ההסכמה מופרת, נוצרת בעיה".

"חוויה קשה של השפלה וחוסר אונים"

בשנים האחרונות שמענו לא מעט על מקרים של הפצת תמונות וסרטונים אינטימיים, שנעשו ללא הסכמת המצולמות והמצולמים בהם. החומרים הופצו בין אם לאחר שהועברו לבני זוג שבגדו באמון, או לאחר גניבת התמונות מהמחשב או הטלפון הנייד. 

מניסיונך בטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין, מה מרגיש אדם שזה קורה לו?

"מדובר בחוויה קשה של חדירה, ביזוי והשפלה", מסבירה מיכאלי מור, "יש תחושה אדירה של חוסר אונים, בעיקר מתוך הידיעה שאת הנעשה אין להשיב. תמונה או סרטון שעלו ברשת – לעולם יישארו שם. בנוסף, תמונה או סרטון שכזה פוגעים לא רק באותה אישה או אותו גבר, אלא גם במשפחה – בהורים, בילדים, בחברים, במכרים. זה דבר שיש לו השפעה נרחבת".

שרון פרי מדברת על הכל (צילום: מתוך חי בלילה, שידורי קשת)
נאלצת להתמודד עם "האשמת הקורבן" לאחר הפצת תמונותיה. שרון פרי | צילום: מתוך חי בלילה, שידורי קשת

"אי אפשר לעשות הרבה כשהסרטונים מופצים בקבוצות סגורות", אומרות היילינגר וגרייבר-שוורץ מהמרכז לאינטרנט בטוח. "עיקר העברת התמונות והסרטונים נעשית היום בפלטפורמות שאין לנו גישה אליהן, כאשר בקרב צעירים (עד גיל 18) זה בעיקר בסנאפצ'אט ובאינסטגרם, ואצל מבוגרים יותר (18 ומעלה) זה באינסטגרם ובוואטסאפ. כאשר התמונות והסרטונים מופצים בקבוצות הסגורות, לא ניתן להסיר אותם. העזרה שאנחנו מעניקים לקורבן נעשית בדרכים אחרות, אבל בחלק מהפלטפורמות הסיכוי למחוק את הסרטונים– אפסי. התמונות ממשיכות להסתובב ויכולות להגיע לכל העולם".

 ג'ניפר לורנס ביוטי בשטיח האדום  (צילום: Emma McIntyre, GettyImages IL)
מעידה שעדיין מרגישה פגועה ובהלם מהפצת תמונותיה. ג'ניפר לורנס | צילום: Emma McIntyre, GettyImages IL

למה אנשים מפיצים סרטונים או תמונות אינטימיות?

"בין הסיבות לפרסום סרטון או תמונה בעלי תוכן מיני, אנחנו מוצאות מאפיינים של השפלה וביזוי של הקורבן, לעיתים כחלק מ"פורנו נקמה" של בן זוג שרוצה להתנקם בבן או בת זוגו, וכן קלות דעת או אדישות של המפיץ, שחושב שזה מצחיק או מגניב להפיץ את הסרטון".

"הפצת סרטונים נעשית בחלקה מתפיסה מעוותת הנשענת על עקרון החירות", מוסיפה מיכאלי מור ממרכז הסיוע, "אבל למעשה התפיסה כובלת ומייצרת תיל עוקצני סביב אותה אישה או גבר. החופש לא מתקיים כאשר כל אחד עושה כרצונו. זה כאוב. חופש אמיתי מתאפשר כאשר יש בירור והבנה של הגבולות בהם אני פועל או פועלת, ומשם מתאפשר לי חופש הפעולה לפרסם או לשתף מה שאני רוצה, ולחלופין ליהנות או לקחת חלק בשיתוף של הצד השני".

איך אפשר להוכיח שסרטון הופץ או למצוא את המקור שהפיץ?

"בהחלט מדובר בבעיה", אומרות היילינגר וגרייבר-שוורץ. "לא תמיד אפשר למצוא הוכחות לכל והדבר מוכר בפרקליטות. עוד כדאי להכיר את ההנחיה של פרקליט המדינה, הקובעת כי "קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפתה של העבירה, גם כאשר מדובר בחשודים קטינים, נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער".

גבר צופה בסרט פורנו על מחשב נייד (צילום: ShutterStock)
מה שחשבתם ששלכם בלבד - הופך לנחלת הכלל | צילום: ShutterStock

"הסרטונים מגיעים לאתרי פורנו"

המרכז לאינטרנט בטוח הוא יוזמה של איגוד האינטרנט הישראלי, לטובת גלישה בטוחה ונבונה. במרכז פועלים במישור המניעתי של עבירות ברשת, אשר כולל בעיקר עבודה חינוכית הסברתית, וכן במישור הסיוע המיידי, שמעניק לציבור ייעוץ במוקד תמיכה הפועל 24/7 - במענה אנושי.

"במרכז הסיוע אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים כמו משטרת ישראל, כדי להפסיק פגיעה שדווחה לנו, ודואגים להסירה מהרשת", הן מספרות. "מלבד הקשרים עם הגורמים הרשמיים בישראל, אנחנו גם בקשר ישיר עם אתרי פורנו בחו"ל, וכאשר אנו מקבלים פנייה על תוכן אישי שהתגלגל לאתרים האלה בבקשה להסירו, יש לנו עם מי לדבר. גם אתרי הפורנו יודעים כי מדובר בעבירה על החוק, והם מסירים את התכנים הלא מאושרים".

כמה מאיתנו חשופים לסכנות האלה?

"מסקר של המשרד לביטחון פנים עולה כי יותר ממחצית (55 אחוזים) מבני הנוער בין הגילאים 14-18 דיווחו שהם מחזיקים תמונה אינטימית שלהם בטלפון הנייד. סקר נוסף שערכה ד"ר מיכל דולב ממכללת אורנים מעיד כי רבע (25 אחוזים) מבני הנוער בגיל זה, ויותר משליש (35 אחוזים) מהצעירים בני 18-25, עושים סקסטינג, אבל יש לזכור כי כל מי שמצלם או מצטלם באופן מיני חשוף לכך שהתמונות האלה שלו יופצו הלאה, בטעות או במכוון".

אורנה היילינגר (צילום: רני עינב)
אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח | צילום: רני עינב
מה לגבי הגילאים המבוגרים יותר?

"כל שהגיל עולה, כך יש לגולשים פחות מוטיבציה להעלות ולשלוח תמונות כאלה".

כל המקרים של הפצת תמונות קורים בקרב בני ובנות זוג?

"לא. למשל, היה מקרה בו הייתה מורה שצילמה תמונות אינטימיות בטאבלט שלה, שאחר כך נעשה בו שימוש על-ידי התלמידים שלה, שהפיצו את התמונות. היה מקרה של טכנאי טלפונים שהפיץ תמונות אינטימיות שהיו בטלפון של לקוחה שתיקן עבורה את הטלפון ועוד ועוד".

יש מקרה שזכור לכן במיוחד?

"כן. טיפלנו במקרה עצוב של נערה בת 16 שסרטון ארוטי שלה "כיכב" באתר פורנוגרפי. הסרטון צולם לשימוש פרטי אך מצא עצמו באתר כיוון שמי שהיא שלחה לו אותו, שיתף אותו עם חברים בקבוצת וואטסאפ. משטרת ישראל הייתה מעורבת במקרה הזה ובמשך למעלה משלושה חודשים הם ניסו להסיר את הסרטון, כשכל פעם הוא צץ באתר אחר. כאשר התערבנו בטיפול בתלונה, תוך מספר שעות הסרטון הוסר".

גברים מפיצים יותר מנשים?

"מהנתונים שיש בידינו עולה כי נשים נפגעות יותר".

בדו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית שפורסם השבוע, דווח כי הרוב המוחץ של הנפגעים מעבירות מין – הן נשים, כאשר הרוב המוחץ של פוגעים, הם גברים. כך גם בעבירות המתרחשות באינטרנט ובמרחבי ההיכרויות למיניהם. בשנים האחרונות נשים רבות מדווחות על תמונות של איברי מין של גברים, הנשלחות אליהן ללא התרעה לתיבת המייל ברשתות החברתיות. מעבר ל"הפתעה" הלא נעימה והמביכה באינבוקס, מדובר בעבירה על החוק".

מי-טל גרייבר-שוורץ (צילום: רני עינב)
מי-טל גרייבר-שוורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה של איגוד האינטרנט הישראלי | צילום: רני עינב
אחת ולתמיד, שליחת "דיק פיק" היא הטרדה מינית?

"כן. דיק פיק היא עבירה על החוק", אומרות היילינגר וגרייבר-שוורץ. "דיק פיק זה משהו שנעשה ללא הסכמה", מסבירה מיכאלי מור, "והחשיפה העצמית הזאת ללא בירור עם הצד השני האם הוא או היא מעוניינים בה, היא פוגענית ומצמצמת את חופש הבחירה. מעל הכל, מדובר בפעולה משפילה".

מה היקף התופעה?

"לצערי נראה שלשלוח תמונה של איבר המין לנשים זרות, הפך היום לעניין סטנדרטי. הפעולה החצופה והפוגענית הזו מנציחה מארג יחסים בו האישה נמצאת בעמדה פאסיבית בה הסכמתה או לא, כלל אינה רלוונטית. אין לדעתה שום משקל ומה זה משנה מה היא מרגישה, הגבר שולח את האיבר שלו וזהו".

במידה ונפגעתם מעבירות ברשת, בין אם מיניות ובין אם לאו, אתם יכולים לפנות לדווח או להתייעץ עם המרכז לאינטרנט בטוח בטלפון 054-8858911. אפשר לשלוח וואטסאפ מספר זה. כמו כן ניתן לפנות למרכז במייל: safe@isoc.org.il.

במידה ונפגעתם מעבירות מין אם ברשת או מחוצה לה, ניתן לפנות לקווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
1202: נשים | 1203: גברים | 04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים | סיוע דרך וואטסאפ ב-052-8361202 | סיוע אונליין בצ'אט (שעות הערב). קווי החירום פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.