אוי, "מהיר ועצבני". אוי וגם אבוי. באופן כמעט בלתי נתפס, סדרת הסרטים הזו עלתה מהבירא עמיקתא של שני סרטים ראשונים רעים, סרט שלישי פשוט נורא ("טוקיו דריפט") וסרט רביעי מיותר, לאיגרא רמא של רצף סרטים - 5,6,7 - פשוט מגניבים. מה שהחל כגבב מטופש של אקשן הבשיל לכדי מין טרילוגיה פנימית שזיקקה את העניין לחקר המרדף הקולנועי נטו, עם מינימום הפרעות מצד העלילה. נכון שב"מהיר ועצבני 8" כבר נראו סימני עייפות, ונכון גם שהספין-אוף "מהיר ועצבני: הובס ושואו" היה רע ומר, אבל הנה מגיע "מהיר ועצבני 10" - במקור "Fast X" - עם חיזוק לקאסט בדמותה של זוכת האוסקר ברי לארסון ושלל הופעות חוזרות של שחקנים מתולדות הפרנצ'ייז, החל בשרליז ת'רון וכלה בג'ון סינה. כמה רע זה כבר יכול להיות?
מאוד. רע מאוד. "מהיר ועצבני 10" כתוב על הפנים, משוחק זוועה, לא מצחיק ולא אמין - שזה אמנם חלק מה-DNA של הסדרה, אבל בפרקים הטובים שלה היה לא מעט חן בהתעלמות שלה מחוקי הפיזיקה. כאן זה סתם מזכיר סרט ג'יימס בונד מימי רוג'ר מור, עם דברים שלא יכולים לקרות ובכל זאת קורים. נבל מוצלח היה עשוי להציל את העסק, אבל האבוי הכי גדול בסרט הזה הוא ג'ייסון מומואה ("משחקי הכס", "אקוומן") בתפקיד דנטה רייס, בנו של הרמן רייס, ברון הסמים מ"מהיר ועצבני 5". הסרט הנוכחי הוא קודש לנקמת הבן על מות האב (+ כספו) בפרק החמישי, והפרשנות של מומואה לפוזיציה הזאת היא אחת מתצוגות המשחק האיומות בזיכרון שלי לטווח קצר עד בינוני. רייס ג'וניור הוא נבל מתת-ז'אנר ססגוני-סדיסיטי, ומומואה גורם לו להיראות ולהישמע כמו מעצב אופנה על הר של קוקאין, שילוב תמוה ובלתי נסבל של טנטרומים, צווחות גיל וצפצופים רנדומליים. דה פאק.
אולי משחק רע זה מידבק, כי וין דיזל - שחקן הרבה פחות מוגבל ממה שנהוג לחשוב, לראיה "משפטו של ג'קי די" - נותן כאן את ההופעה הגרועה ביותר שלו בסדרה, ברי לארסון משפילה את עצמה בתפקיד שנראה כאילו נכפה עליה באיומים, והקאסט כולו נכשל אפילו בייצור תגובות סבירות לאיומים גופניים ואחרים. אני לא יודע מה בדיוק השתבש, אבל זה נראה כאילו כולם באו בציפייה לקלילות הנונשלנטית של פרקים 5-6-7 ואיכשהו לא נתנו את דעתם לכך שהתסריט לוקח את עצמו ברצינות תהומית והבימוי מנסה לגרום לנו לפתח אכפתיות לדברים כמו איום על חיי בנו הקטן של דום (דיזל), כאילו מעולם לא ראינו סרט ואנחנו באמת חושבים שהנה-הנה מפוצצים לו את הראש.
לואי לטריה הצרפתי הוא במאי של קום סי קום סה. מצד אחד הוא ביים (או ליתר דיוק היה שותף לבימוי) שני סרטי "המשלח" הראשונים והמצוינים, מאותו צד הוא הביא לנו את "האשליה" המוצלח, ומצד שני הוא ביים את "הענק הירוק" - אני מדבר על ההוא עם אדוארד נורטון - ואת הרימייק-עולב של "התנגשות הטיטאנים". לטריה הוא כאילו ליהוק סביר לסדרת "מהיר ועצבני", אבל הוא לא מספק את הסחורה בשום אופן: האקשן סתמי, המרדפים גנריים והאינטראקציות הבינאישיות פשוט מביכות.
ראוי להזכיר שלטריה בעצם עלה כאן מהספסל: הוא נקרא להחליף בתפקיד הבמאי את ג'סטין לין, האיש הדומיננטי לאורך רוב הסדרה, שפרש אחרי שבוע של צילומים על רקע "חילוקי דעות אמנותיים" (צירוף שפירושו בהוליוודית יכול להיות כל דבר מ"התפלפ" ועד "פיטרנו אותו כי גילינו שהוא צייץ לפני 11 שנה בדיחה שעלולה להישמע פוגענית כלפי אוגנדים עם בעיית השמנה"). לין עדיין חתום על התסריט של "מהיר ועצבני 10" במשותף עם דן מייזו, אבל לטריה אמר בראיונות שהוא שינה מקצה לקצה את הסרט שלין תכנן לעשות, אז נראה לי שהבנתי מי אשם בתאונת השרשרת הזאת, בלי להזכיר שמות. בינתיים נודע שלטריה נבחר גם לביים את הסרט הבא ו"האחרון" בסדרה, אבל דיה לצרה.
"מהיר ועצבני 10" לא מצדיק יציאה מהבית, ולא באמת מצדיק אפילו רביצה מול המסך הביתי כשתגיע שעתו להסטרמה. זה לא שהוא מחריד; זה שאשכרה אין דבר אחד טוב לומר עליו. אוקיי, אז חוץ מהעניין ההוא עם גל גדות.