השבוע כל העולם עצר ליום אחד וחגג את יום האישה הבינלאומי. ואני שואלת, למה אנחנו צריכים יום? למה אי אפשר לחגוג בכל יום? למה אנחנו צריכות שמישהו יזכיר לנו שיש יום אחד בשנה שבו נזכרים בנו??
השנה האחרונה הייתה קשה לכולנו בכל כך הרבה מובנים. לצערי, החלשות נעשו חלשות יותר והחזקות נאחזו ברזרבות. הקורונה הפילה עלינו גזירות כלכליות שהפכו חלק מהבתים לאלימים כלפי הנשים והילדים הגרים בהם. נעצבתי לשמוע שאפילו המקלטים לנשים מוכות מלאים עד אפס מקום, וישנן נשים שהולכות לישון בפחד עצום כי לא מצאו מקום במקלטים. ישראל 2021.
אני לא מהנשים שיכתבו לכם אגדות על כמה אנחנו שוות ומה אנחנו צריכות לעשות. שכחו מזה. הכל אצלי חד, קצר ופשוט: תהיי את. ככה נולדת וככה תחיי, ומי שלא טוב לו - יום טוב לו. פשוט תזכרי להיות את כי אין טובה ממך.
אמלי שלי תחגוג השנה בת מצווה. באוגוסט התינוקת שלי תחגוג יום הולדת 12 ואני לא מאמינה כמה היא גדלה לנו. אני מדברת עם אמלי המון - שיחות קלות, מצחיקות, עמוקות, חשובות, סתמיות, שטותיות ובוגרות כאחד. אתם לא מבינים כמה זה חשוב.
מגיל 4 אני אומרת לה בכל בוקר בדרך לגן ועכשיו בדרך לבית הספר: בביטחון בביטחון בביטחון. אתם כבר זוכרים... ברגע שיהיה לה ביטחון עצמי חזק ואיתן, הכל יעבור לידה קל יותר והחיים הרי פשוט לא פשוטים.
אני מלמדת אותה לשמור על גופה הפרטי, כי לאף אחד אין זכות לעולם ועד לגעת בה ללא רשותה, גם לא חיבוק סתמי. לא להיות חשדנית כלפיי כולם אבל בטח לא קלת דעת. "תהיי אמיצה, אל תפחדי", אני אומרת לה, "תהיי נדיבה, תתני והעולם יחזיר לך פי מיליון".
ביטחון, אומץ, נדיבות.
גם כשקשה לה, אני לא מעבירה לה מיד את הפתרון, אני נותנת לה את כל האפשרויות וסומכת עליה שהיא בטוח תסתדר. ואם לא? ברור שאמא פה. אבל איפה הפחד שלי? שיום אחד אני לא אהיה פה... כי זה טבע העולם. אני רוצה לדעת שהשארתי לה מורשת חזקה, ביטחון עצמי, כלים לחיים, חיוך גדול, שמחת חיים, אומץ ולב ענק.
תזכרו ילדות, בנות ונשים שאין עלינו בעולם. גבר אחד אמר לי השבוע: אי אפשר איתכן ואי אפשר בלעדיכן. זה נכון וזה גם הפוך. אז אם קמלה האריס יושבת בבית הלבן גם את יכולה, גם אני וגם השכנה שלי.
אני לא זוכרת שרציתי משהו וויתרתי עליו.
אני לא מוכנה להגיד "משעמם לי".
אני לא רוצה לשמוע "לי זה לא יקרה".
הבנתן אותי...
תחגגו כמה שאתן רוצות כי זה לא נכון שחיים פעם אחת, חיים מלא ומתים רק פעם אחת.
אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל.