ג'קי אזולאי פותחת את הדלת בפיג'מה מקושקשת ובנעלי בית ילדותיות. מחצית מרהיטי הבית כבר הורמו למצב ספונג'ה ויש ריח של ניקיון באוויר. "עוד לא הספקתי לנקות" היא מתנצלת, כשאין אפילו גרגר אבק בכל הדירה. היא מובילה לשולחן קטן במטבח, התחום על ידי פינת תשמישי קדושה. המטבח קטן למדי, רחוק מלהיות מקדש ראוי למאסטרשפית. על הכיריים פרושֹה שכבה של נייר כסף, טריק שמשמש את רק את הלוקות בשילוב אובססיה לבישול ולניקיון. היא מכינה קפה ומציעה עוגה, אך למרבה האכזבה מוציאה קופסה מהודרת מהמקרר ופורסת עוגה קנויה. "מה אני אעשה, זאת עוגה של מיקי שמו, לא יכולתי לעמוד בפיתוי".
האמת שהדבר האחרון שבא לג'קי בימים אלו זה לבשל. "אני מבשלת עכשיו רק כשאין ברירה – לשבתות ולאורחים", היא מסבירה. "באים ל'מאסטר שף' כי אוהבים לבשל, אבל לא חושבים על כמה קשה לבשל בתנאי לחץ וכמה אני אשנא את זה לתקופה. הבישול נראה לי כמו משימות עדיין, אבל מה שכן – התחלתי לסיים הכל ברבע שעה. פתאום אני מתקתקת סירים".
הבעיה היא שדווקא עכשיו, אין אדם בישראל שלא רוצה לטעום ממעשי ידיה: מהקופאית בסופר ועד הבנקאית. "את לא מבינה איזה הצעות אני מקבלת", היא מספרת, "מישהו ראה אותי בקניון עם אשתו, והציע לי לבוא אליהם לחודש רק לבשל". "אנחנו חייבים אוכל להמון אנשים", מחזק בעלה ישראל, "בבנק, בדואר, בפלאפון". ג'קי מוסיפה: "באתי לבנק להפקיד צ'ק, אמרו לי תפקידי סירים. רוצים אוכל, לא רוצים כסף".
היא עוד מתרגלת לתהילה. אנחנו נפגשות בבוקר שלאחר שידור חצי הגמר, והאייפון שלה לא מפסיק לצלצל. היא שולפת אותו, נכנסת לפייסבוק ומציגה סטטוס שכתב הזמר עידן יניב שהביע תמיכה בג'קי לניצחון. כמעט 30 אלף לייקים קיבל הסטטוס הזה. "ראית מה זה?", היא עפה, "אני גם הפייבוריטית של רמי קליינשטיין. נהיה קמפיין 'אני בעד ג'קי'".
אחרי שהשופטים הכריזו שהלוקוס שבישלה מכניס אותה לגמר הגדול, היא פרצה בבכי והתפרקה על המדרגות. היא הייתה בהלם אז, והיא די בהלם גם היום: "עכשיו שאני רואה את התוכנית, אני יכולה להבין שאני דמות מההתחלה, אבל שם בפנים עד הרגע האחרון לא האמנתי שאני אעבור את המנה הראשונה. כשהם אמרו שעליתי לגמר לא יכולתי לעמוד. אני זוכרת שבאודישן הראשון ישבתי בחוץ, וראיתי מלא אנשים עם תיקים גדולים וסטים של קערות וצלחות ואני באתי עם סיר קטן. אנשים אומרים שהם מחמש בבוקר בהכנות, אמרתי לעצמי קחי מונית תביאי עוד משהו ותחזרי, אחרת לא תעברי. אני זוכרת ששאלו אותי כל מיני שאלות וניסיתי להרשים. נראה לי שמה שגמר אותם זה שאני באה ממשפחה של 14 ילדים".
טוקבקים זועמים מחרדים
ג'קי, 29, אמא לשניים, מתגוררת ביישוב החרדי אלעד, אך את ילדותה העבירה בבית שמש, השנייה מבין 14 אחים. הגדולה בת 30, הקטנה בת 7. מאחר שהיא חובשת פאה, היא הוצגה בתוכנית כאישה חרדית, מה שגרר לא מעט ביקורת בציבור החרדי. כשהתפרסמה עליה כתבה באתר "חדרי חרדים" הטוקבקים געשו, עד שג'קי ענתה בעצמה לזועמים. "אני עובדת את השם", היא מסבירה, "אני מסתובבת עם פאה וגם עם כובעים, אני כן דתייה, אבל לא דוסית. זה שהציגו אותי כחרדית פגע באנשים, כנראה שחרדים לא מתנהגים ככה ולא עושים דברים שאני עשיתי, כמו שלחצתי יד לחיים כהן. בואו נצא מהסרט הזה, אני לא מקטלגת את עצמי, אני עובדת את השם בדרך שלי ויש לי המון מה להשתפר וזהו. גדלתי במשפחה יותר חרדית, להורים שחזרו בתשובה והתחזקו. אני קצת שחררתי, מודה".
המתמודדת הדתייה האחרת בתוכנית, אלינור רחמים, סיפרה שהיא הלכה לבקש אישור מהרב שלה להשתתף ב"מאסטר שף". ג'קי דילגה על השלב הזה: "אישרו לה? יופי. אז אני ארכב על האישור שלה. אני לא שאלתי רבנים. יש דברים שאני כן מתייעצת, אבל כשיש דברים שאני מאוד רוצה לעשות ויש לי ספק אם הרב יגיד כן, אני פשוט לא שואלת. ידעתי שאני חזקה בעקרונות שלי, וידעתי שרוב הכלים חדשים, ובכל זאת עשיתי הגעלה לכל סיר ומזלג.
"האמנתי שאני אצליח רק אם אני אדבוק בזה. בתפיסה שלי, שלא מייצגת אף אחד, חשובה ההשתדלות של הבן אדם, האיכות ולא הכמות. היו פעמים שזה היה קשה. אף אחד לא יכול לשפוט אותי: כשפתאום אמרו לעשות עוד מנה תוך חצי שעה ולהביא שוב כלים, לא ויתרתי. כל פומפיה שהייתי צריכה הייתי עושה הגעלה, ומה שהיה לי בראש זה 'ג'קי אם תזלזלי ולא תעשי על המזלג הזה, את תיכשלי'".
ג'קי היא אחת המתמודדות הכי צבעוניות בעונה הזו של "מאסטר שף", אבל אם נדמה לכם שהיא מצחיקה רק על המסך, אתם טועים. בבית, יחד עם בעלה, הבידור הוא דרך חיים. ישראל צעיר ממנה בשנתיים, ולמרות שהם נשואים יותר משבע שנים, הוא מאוהב בה בטירוף. בזמן הראיון הוא עומד מעל הכיור ומרוקן עשרות בקבוקי מים שבילו יותר מדי זמן בשמש, במטרה לשלוח אותם למחזור. ג'קי נוזפת בו, והוא מתגונן: "מה את רוצה, זה כסף. אנשים עושים מזה תכנית חיסכון".
לפי הגרסה הרשמית הם הכירו בשידוך, אבל בפועל מדובר בחברות עמוקה שנולדה בהיכרות אקראית והעמיקה בדייטים בתחנות דלק. "כל עוד זה בגדר צניעות וכבוד, לא מפריע לי כלום", אומר ישראל על השתתפותה בתוכנית, "נתנו לה דמות חרדית מדי, היא עמך, לא דוסית. יש לנו טלוויזיה בבית". "הוא פוחד ממני", מגיבה ג'קי, "אני סומך עליה", הוא עונה, "לא התחתנתי עם ילדה בת 16, היא בוגרת". ישראל עובד בשיפוצים ורשמית לומד תורה רוב שעות היום. ג'קי צוחקת ואומרת שהוא מבריז לא מעט מהלימודים: "הוא לומד פעם יותר פעם פחות, אבל יש לו מידות טובות שאין להרבה אנשים שלומדים".
האוכל של ג'קי טעים כמו שהוא נראה?
ישראל: "עכשיו אני יותר מעריך את זה. לפני כן ידעתי שטעים, אבל לא ידעתי עד כמה".
תבוא לגמר?
ג'קי: "אם הוא לא יבוא לגמר, הוא יידקר".
לא משעמם איתה.
ישראל: "בגלל זה רדפתי אחריה".
ג'קי: "הוא לא יכל לעמוד בפני היופי, כשהוא ראה אותי חוצה את הכביש".
ישראל: "ראיתי אותה כולה שזופה, כמה יופי".
איך הכרתם?
ג'קי: "נפגשנו בכותל, הכרתי כבר את אח שלו, שהייתה לו חנות בבני ברק שלמדתי לידה באותה תקופה. בתשעה באב תמיד היינו נוסעים לכותל".
ישראל: "ואני, זאת הפעם הראשונה שבאתי, אח שלי שיגע אותי שאני אבוא".
ג'קי: "זה נשמע לא אמיתי, אבל זה מדהים. נסענו אני ואחותי והוא ואח שלו. נפגשנו באמצע הדרך כשהם עצרו לשאול אותנו איך מגיעים לכותל. אמרתי שייסעו אחרינו. בכותל ישבנו כולם ביחד, חבורה כזאת. ואז ישראל נעלם ואח שלו התקשר ממני אליו, כי לא היו לו שיחות יוצאות בטלפון. ישבנו ביחד כל הלילה ואפילו הצטלמנו ביחד, אבל לא החלפנו טלפונים. בבוקר אני אומרת של מי המספר הזה, למי התקשרתי בשתיים בלילה? אז שלחתי הודעה 'מי זה' וככה שבוע אנחנו בהודעות 'מי זה?', "מי זו' עד שאמרתי לו 'מה נסגר איתך, הידיים כואבות. אולי נראה אותך'. הוא עבד, אז נפגשנו רק ב-12 בלילה, הלכנו ל-yellow שפתוח כל הלילה וישבנו בשולחנות העגולים בחוץ. קפה אחרי קפה ופתאום נהיה אור ושמונה בבוקר. זה היה המקום שלנו, לדוסים אין איפה להיפגש, אז היינו יושבים בתחנות דלק".
ישראל: "לא כל הזמן, רק פעמיים".
ג'קי: "הרבה יותר. מה לעשות, היינו קרועים וצעירים, לא היה לנו כסף למסעדות. עבדתי במשק בית בשביל לקנות איזה חצאית וחולצה פעם ב... והוא היה בישיבה. לומד ולומד. עברנו תלאות".
ישראל: "אחר כך אחותה נזכרה שבאותו לילה בכותל היא אמרה לה 'זה יהיה בעלי'".
ג'קי: "הכרנו באב והתחתנו בטבת. אני הייתי כבר גדולה למגזר. בת 22 וחצי, ובדיוק אבא שלי חלה ואמרו תעשו מהר מהר חתונה. וצ'יק צ'ק עשינו אירוסין".
ישראל: "אחרי שאבא שלה קיבל אותי, התחלנו לרוץ".
ג'קי: "לא אמרנו שהכרנו במקרה, אמרנו שסידרו לנו שידוך. אבא שלי היה איש אמיתי שידע לזהות הכל. ישראל פחד, אז הוא לקח מגבעת מחבר ובא לאבא שלי כמו דוס, ואבא שלי ישר שאל 'למי לקחת את המגבעת'? אבל לי הוא אמר שרואים שיש לו מידות טובות".
כולם בכו בחתונה שלי
שלושה שבועות לפני החתונה, אבא של ג'קי נפטר. "הזמנו 450 אנשים, הגיעו 1,500", היא משחזרת. "אנשים חשבנו שאנחנו מסכנים, באמת היינו, ובאו לשמח חתן וכלה יתומה. באו נשים חסידיות ממאה שערים לרקוד איתי ולשמח אותי. אימא שלי הייתה על הפנים, וגם האחים שלי היו צריכים כאילו להיות מלצרים".
"זה עניין של ההלכה", ישראל ממהר להסביר, "אסור לילדים שאיבדו את אבא שלהם להיות באירוע רק כדי לבלות, אז הם צריכים להגיש משהו או לעבוד".
ג'קי מציגה תמונות מהחופה, שבהן רואים שכל הסובבים בעיניים דומעות. "עבדתי במשק בית חצי שנה, קרעתי את התחת כדי לקנות את השמלה הכי יפה בדיזנגוף. זה היה החלום שלי, וביום עצמו, בסלון כלות לא יכלו לאפר אותי מרוב שבכיתי".
ישראל: "בהתחלה היה עצב ואז שמחה".
ג'קי: "שמחתי כי השם עושה שאנחנו נשכח. אבל היה קשה. בחופה הרב אמר שצריך להיות בשקט, אבל כשהוא דיבר על אבא שלי, אפשר היה לשמוע בכי חרישי מכל כיוון. האחים שלי בוכים, דוד שלי בוכה, אימא שלי בוכה... עד היום קשה לנו, אפילו יותר קשה, כי אימא שלי מתמודדת עם 14 ילדים והרבה אחים ירדו מהדת וזה כואב לה. כשאבא שלי נפטר אחותי הקטנה הייתה בת חצי שנה, אח אחר בן שנה וחצי ועוד אחד בן שלוש".
ישראל: "זה היה שיא, 14 ילדים יתומים, לא היה דבר כזה".
ג'קי: "אפילו אריה דרעי בא לשמח. אין מה לבכות עכשיו, אלה החיים".
איך מלינים 14 ילדים?
ג'קי: "הסתדרנו. כשהיינו 10 ילדים היו לנו שני חדרים, וההורים שלנו סגרו קיר בסלון וישנו שם. היו הרבה מיטות קומותיים ומיטות נפתחות. את יודעת איזה כיף זה? את כאילו במחנה קיץ כל החיים. עד היום אנחנו מאוחדים, יש לנו קבוצה בווטסאפ של המשפחה שיש בה 17 איש".
הייתה לך ילדות ענייה?
ג'קי: "לא. אז היה נראה שיש לנו הכל, אבא שלי לא החסיר מאיתנו כלום. אבל היום אני יודעת שלא היה הרבה אצלנו. אימא שלי עבדה במשק בית בשביל לקנות לנו את הבגדים הכי יפים. תמיד היינו מטופחים והבית היה מצוחצח".
עד מתי את עבדת במשק בית?
ג'קי: "הפסקתי כשהתחיל לכאוב לי הגב אחרי הלידה הראשונה".
ישראל: "צריך להתקיים, מה לעשות".
ג'קי: "אני אוהבת לנקות וזה הכסף הכי טוב, אחרי ארבע שעות עבודה להביא 200 שקל כשאין לך בוס על הראש, היה לי כיף. עבדתי במשק בית מכיתה ז".
את עדיין עוזרת לאימא שלך?
"אחרי שאבא שלי נפטר היינו שם כל הזמן. עכשיו זו תקופה קצת קשה, אני משתדלת לעזור, אבל עם כל הבאזז הזה אני פחות שם והם חושבים שהפרסום עלה לי לאף. אימא שלי אומרת 'פעם היית מדברת איתי 40 דקות עכשיו 5".
אביך לא יהיה בגמר, זה יקשה עליך?
ג'קי: "זה קשה עם כל יום שעובר, זה קשה שבחגים הוא לא נמצא, ושהילדים גדלים איך שבא להם, כי אין להם את הדמות הזאת. קשה כי כל האנשים שהקיפו אותך בהתחלה כבר התפזרו".
דיאטה? תשאלו את מעין חודדה
ג'קי זנחה את ניקיון הבתים לטובת עבודה משרדית בחברה להשכרת רכב בנתב"ג, שם היא עובדת עד היום, ויחד עם בעלה הם חוסכים כדי לקנות בית בעזרת השם. כמו חבריה למאסטר גם היא חולמת לפתוח מסעדה. כשרה כמובן. "היו מתמודדים שלא הייתה להם מנה בלי בשר וחלב, זה כמו שמרוקאים שמים מלא שמן כי הם חושבים שבלי שמן הדג לא טעים. ובא לי להראות לכולם שזה כן יכול להיות טעים".
היא תמיד אהבה לבשל, וכראיה מציג ישראל ארון במטבח עמוס בספרי בישול. אבל מכאן ועד לתוכנית ריאליטי המרחק גדול, בעיקר לאשה דתייה. "ידעתי שזה לא כמו 'האח הגדול' או 'היפה והחנון'", היא מסבירה, "חשבתי ללכת לתוכנית בישול, לא חשבתי על החשיפה. למזלי, החשיפה פה אחרת, זה לא כמו 'האח הגדול', בבום. זה בהדרגה, אחרי הפרק הראשון מזהים אותך שלושה אנשים, אחר כך עשרה. זה לאט לאט. האמת, החשיפה אפילו נעימה".
היית הולכת לתוכנית אחרת?
"היום אחרי שאני רואה איזה אהבה אני מקבלת, אני אומרת חבל שלא הלכתי ל'אח הגדול', הייתי לוקחת מיליון. אם המפיק של 'האח הגדול' שומע אותי, אז תדע שאני אשמח".
איך קרה שהבחורה מבית שמש התחילה לדבר במונחי קולינריה מתוחכמים?
"עברתי תהליך. לומדים המון מהשופטים. זה אולי נשמע פלצני כמו אייל שני, אבל עברתי ממש תהליך עם עגבניות. בהתחלה ריסקתי עגבניות, לא יצא טוב. עד שממש עשיתי קרם עגבניות. זה משהו שלמדתי בתוך האולפן".
עשית אי פעם דיאטה?
"ברור, לפני התוכנית עשיתי את הספריי בשיער וגם ירדתי 10 קילו, אבל על דיאטות תשאלו את מעיין חודדה. אותי תשאלי על אוכל".
טוב. איזה אוכל לא כשר היית רוצה לטעום?
"כל מה שלא כשר הייתי רוצה לדעת מה הטעם שלו, במיוחד פירות ים. אמרו לי שזה כמו טעם של עוף".
אוטוטו בחירות. למי תצביעי?
"לא מצביעה. למה להצביע? כולם גרועים".
ש"ס או הבית היהודי?
"ש"ס במיוחד לא".
ישראל: "מה יש לך נגד ש"ס?"
ג'קי: "יש לי נגד אנשים שמבטיחים ולא עושים כלום".
ישראל: "אני זורם עם מה שהרב עובדיה אומר".
ג'קי: "אני גדלתי בחב"ד, הם מקבלים כל אחד. אין להם בעיה איך את נראית ומה את לובשת. ברור שצריך להיות צנוע, אבל הם לא חופרים. מי יכול לקבוע מי חרדי ומי לא?"
יש מחאה של נשים חרדיות 'לא נבחרות לא בוחרות'. מתחברת לזה?
"למה הם רוצים שנשים יצביעו אם אישה לא יכולה להיות כלום?"
באיזה מובנים היית רוצה שהחשיפה תשנה לך את החיים?
"אני רוצה להתפרנס יותר בכבוד, יותר בקלות".
מה הדבר הכי מפתיע שגילית על אנשים בעקבות התוכנית?
"גיליתי שאנשים יכולים לשפוט בן אדם לרעה כשהם לא מכירים אותו, וממש לגמור לו על החיים ועל הצורה, כמו שעשו לשלי, שהיא מדהימה. ובדיוק להפך: ראיתי איך אנשים יכולים לאהוב אותי ולמות עליי כשהם לא יודעים מי אני באמת. יש הרבה דברים שאולי לא היו אוהבים בי, לכל אדם יש מגרעות. הבנתי איך טלוויזיה יכולה לתפוס בן אדם ברגע ולהחליט אם הוא טוב או רע".
אבל גם את בטח היית כזאת כצופה של "האח הגדול" ותוכניות אחרות.
"אני שמחה שהטלוויזיה לימדה אותי לא לשפוט. אני רואה 'לה לה לנד' ורואה את מאיה בוסקילה שיוצאת קשה ואני לא מעיזה לרגע לחשוב עליה משהו רע. לפני כן בטח שהייתי עושה את זה. לטלוויזיה יש כח עצום".