זוכרים את המקורבים
בנימין נתניהו (הליכוד) ממליץ על הספר "בדעה צלולה" של אורי אליצור
"בימים אלה אני קורא את הספר שמרכז בתוכו עשרות מאמרים שכתב חברי היקר וראש לשכתי לשעבר אורי אליצור ז"ל. מאמריו של אורי מתכתבים עם עברנו הלאומי ובד בבד צופים פני עתיד. נצח ישראל זועק מבין דפי הספר, שאותו אנצור בספרייתי כנכס יקר".
מה הוא רוצה להגיד: התקשורת שמאלנית.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ממליצה על "סדקים בחומה – המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים" של יוסי יונה
"כבר כמה שנים שלא יצא לי לקרוא ספר עיון שכתוב באופן כל כך סוחף. זה ספר שכתוב בהרבה כנות ובלי רומנטיזציה של המחאה. חובה לסוציאל-דמוקרטים ובכלל לכל מי שרוצה להתנקות משטיפות המוח והטרנדים ולהתמצא במרחב".
המערכת: זה הרבה יותר טוב מלהמליץ על הספר של עצמך.
עמר בר-לב (המחנה הציוני) ממליץ על "על בלימה" מאת אבירם ברקאי
"סיפורם של חבריי לכיתה מרמת השרון שהתגייסו לחיל השריון בשנת 1971 ומצאו עצמם כעבור שנתיים נשחקים ונפגעים אל מול נחשולי השריון הסורי שחדר לרמת הגולן. מה הניע אותם? מה נתן להם את תעצומות הנפש להילחם, להיפגע ולהמשיך להילחם? ספר מרתק שכתב מי שהיה שכן שלי בתקופת ילדותי".
המערכת: קוראים ובוכים.
יואב בן צור (ש"ס) ממליץ על "ענף עץ אבות" של הרב עובדיה יוסף
"אני ממליץ על הספר שאני קורא בימים אלו, פירוש מרתק ומתובל בסיפורים על פרקי אבות, מסכת מתורה שבעל פה, כאשר הערך המרכזי הינו כי דרך ארץ קדמה לתורה. ספר זה מעלה ומציף זיכרונות וגעגועים לאדם דגול".
המערכת: אבא מסתכל מלמעלה.
שרון גל (ישראל ביתנו) ממליץ על "חיוך של דולפין" של נחושתן אוקון
"ספר מתח שכתוב בדרכו הייחודית והמרתקת של חברי נחושתן אוקון, הפותח בפנינו עולם עולם מסקרן של גברים רגישים, אכפתיים, המשתפים בכאב ומנסים להתמודד איתו בדרכים יצירתיות. הספר חושף עולם של לוחמים אשר מגנים על הבית, עולם של זכרונות מהקרב שהופכים בין רגע לעולם מיוחד, שלם וסודי".
המערכת: נשמע כאילו אתה מדבר על הדו"ח של שוברים שתיקה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ממליץ על "כפרח השקד או רחוק יותר״ של מחמוד דרוויש
"מחמוד דרוויש הוא משורר אוניברסלי, סמל פלסטיני וחבר אישי שהלך לעולמו לפני מספר שנים והשאיר מורשת שהיא גם שירה יפה, גם פרוזה והרבה פילוסופיה. קראתי אותו כבר פעם, פעמיים ושלוש ולא רק שהוא לא נמאס עלי – אלא שאני מוצא בו יותר ויותר תובנות".
המערכת: חבר, אתה חסר.
הביוגרפיים
יצחק הרצוג (המחנה הציוני) ממליץ על "איינשטיין, חייו והיקום שלו" של וולטר אייזקסון
"אני קורא כל לילה. קריאה מאפשרת לראש להתנקות מהיום שהיה, ולהתמלא ברעיונות ומחשבות חדשים. סיפורו של איינשטיין הוא לא רק סיפורו של מדען, הוא סיפור של אדם שהבין את ההיסטוריה ואת החברה ונלחם על ערכים של חירות וצדק".
מה הוא רוצה להגיד: אני עוד יותר חנון ממה שחשבתם.
איימן עודה (הרשימה המשותפת) ממליץ על "מנדלה" של אנתוני סמפסון
"את סיפור חייו של נלסון מנדלה תמיד כדאי לקרוא, אולם, דרך הביוגרפיה שכתב סמפסון ניתן להתחקות אחר כל תחנות חייו של המנהיג של דרום אפריקה. זוהי ללא ספק הביוגרפיה העשירה ביותר שניתן למצוא על נלסון מנדלה".
מה הוא רוצה להגיד: ישראל מדינת אפרטהייד.
איוב קרא (הליכוד) ממליץ על "בגין" של אבי שילון
"מדובר בספר מדהים שמוקדש לסיפור חייו של אחד המנהיגים הגדולים בעולם, לא רק בישראל, בעיקר בצניעותו ובאופן בו עבר בחייו מנרדף חסר כול למנהיג עם ישראל".
ההסטוריים
ינון מגל (הבית היהודי) ממליץ על "מלחמת היהודים" של יוסף בן מתתיהו/יוספוס פלביוס
"זה ספר על מי שהיה מפקד המרד ביודפת ואחרי זה בעצם הפך להיות סוג של סופר או עיתונאי בצד הרומאי, כתב את מאורעות המרד הגדול כולל חורבן בית המקדש ונפילת ירושלים, שזה האירוע הכי דרמטי שהיה לעם היהודי בהיסטוריה עד השואה והקמת מדינת ישראל. אני אוהב את הספר הזה גם בגלל שאבא שלי היה מקריא לי ממנו כשהייתי קטן".
המערכת: זה כמו להגיד שאתה פרפקציוניסט בראיון עבודה.
פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ממליץ על "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים" של יוסף בן מתתיהו/יוספוס פלביוס
"ברצוני להמליץ על ספר בן אלפיים, אשר זכה לפני חמש שנים לתחייה בעקבות תרגום עוצמתי ועכשווי של ליזה אולמן. קורות המרד הגדול, מצדה, וההגליה, מסופרים בלשון של דיווח מהשטח אך בהקשר היסטורי רחב. ראייתי ההיסטורית השתנתה בעקבות הספר, אני מתקשה לחשוב על ספר אחר שהותיר עלי רושם כה עז - חובה!".
המערכת: וזו גם הייתה הבחירה האהובה על משה קצב.
איתן כבל (המחנה הציוני) ממליץ על "במערב אין כל חדש" של אריך מריה רמרק
*למרות שכבר קראתי את הספר בצעירותי, הקריאה המחודשת בו טלטלה אותי, בעיקר סביב חוסר התכלית של המלחמה וההרג המתלווה אליה, נושא שנשפכו עליו אין ספור מילים אך עדיין בספר זה הדברים עוברים בחדות מצמררת".
מה הוא רוצה להגיד: מלחמה – בשביל מה היא טובה?
אלי כהן (כולנו) ממליץ על "הנפט של פוטין" של מרטין סיקסמיט
"סיפור על מלחמות האנרגיה ברוסיה ועל המאבק על עתידה. הספר מביא מסמך מרתק של האירועים שהביאו למעצרו של מיכאל חודורקובסקי, בעליה של חברת יוקס, שהיתה חברת הנפט הגדולה ברוסיה, ועל ההשלכות הדרמטיות שהיו לאירוע זה על דרכה של רוסיה ועל העולם כולו".
המערכת: ד"ש מקובי מימון.
מייקל אורן (כולנו) ממליץ על "מעל גלים אהבתיך" של איתי לב
"כסופר והסטוריון במקצועי, מצאתי בספר הזה שילוב מרתק של שני הדברים האלה שאני אוהב: הנרטיב האישי אל מול הסיפור ההסטורי. כשחושבים על זה, הסיפור הישראלי הוא למעשה בדיוק כזה- שילוב בין אישי ללאומי- סיפורים של גברים ונשים אמיצים ואמיצות, שבניגוד לכל הגיון עזבו את חייהם הישנים ועשו את הדרך הארוכה והקשה לישראל, להגשים את החלום הציוני - הקולקטיבי. הספר הנפלא של איתי לב, מגולל את סיפורה של אישה אמיצה אחת כזו, ודרכה בספינת מאפילים לישראל בתקופה הבריטית, אישה שחייה ואופייה שזורים בהסטוריה של ארץ ישראל והם גם סמל לסיפור של עם ישראל בתקופת קום המדינה".
יואל חסון (המחנה הציוני) על הספר "הנסיכים" של גיל סמסונוב
"הספר מתאר כיצד השתלבו בני הדור השני ל'משפחה הלוחמת' של הימין – נתניהו, בגין, לבני ועוד - בשדרת המנהיגות של המדינה. אני ממליץ על הספר לכל מי שמעוניין להכיר בדרך שעברה המדינה וההנהגה שלה עם השנים".
המערכת: מה הוא רוצה להגיד: דע את האויב.
עיסאווי פריג' (מרצ) ממליץ על "המיעוט הנבחר" של צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'ני
"הספר מלמד שתחת השלטון המוסלמי מצבם של היהודים היה טוב כשהרדיפות היו ברובן תחת שלטון אירופאי-נוצרי. הלקח הוא שהיהדות והאיסלאם חיו בשלום בעבר ויכולות להמשיך ולחיות בשלום גם בהווה".
מה הוא רוצה להגיד: אני ערבי במפלגה ציונית.
אברהם נגוסה (הליכוד) ממליץ על "מעבר לנהרי כוש – יהודי אתיופיה" של הרב מנחם ולדמן
"קראתי את הספר הזה בשנות ה-90, כשהייתי סטודנט באוניברסיטה העברית וחיפשתי חומר על יהדות אתיופיה ומאז הוא מלווה אותי כל הזמן. הספר עוסק ביהודי אתיופיה ומביא מסמכים, תמונות ונתונים – מנביאי ישראל שניבאו על חזרתם אל ארץ הקודש ועד פסיקתם של גדולי ישראל באשר ליהדותם".
המערכת: יש את זה לקינדל?
ספרי שואה
יולי אדלשטיין (הליכוד) ממליץ על כתבי אבא קובנר
"מכלול יצירתו של אבא קובנר, מנהיג פרטיזנים בווילנה ואדם עתיר פעלים, היא בעיניי מופת של ממש, בעיקר בזכות החיבור הייחודי שלו בין היותו איש רוח ומעשה גם יחד. התחברתי לקובנר עוד בימיי כסטודנט ופעיל במחתרת היהודית תחת שלטון הק.ג.ב, שכן הביוגרפיה שלו כאסיר וכמהפכן דיברה אלי, לצד עובדת היותו יליד אוקראינה, כמוני".
מה הוא רוצה להגיד: פעם הייתי מהפכן.
אייל בן ראובן (המחנה הציוני) ממליץ על "אנשים רגילים: גדוד מילואים 101 של משטרת הסדר והפתרון הסופי בפולין" של כריסטופר בראונינג
"הספר מספר את סיפורו של גדוד גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, ומבוסס על מחקרים וראיונות שבוצעו עם חיילי הגדוד. המפקד שלהם נותן להם הזדמנות לא לבצע את מעשי הזוועה, אבל מרביתם בוחרים להמשיך ולבצע אותם. בשיחות שקיימתי לאחר מכן עם כמה חברים עלתה השאלה 'האם זה יכול לקרות גם לנו?'. התשובה שלי היא שלא, אבל השאלה נותרה ומטרידה אותי".
מה הוא רוצה להגיד: כמעט בכל אחד מאתנו מסתתר נאצי קטן.
הרב אלי בן דהן (הבית היהודי) ממליץ על "אם הבנים שמחה” של יששכר שלמה טייכטל
"הספר נכתב על ידי רב חרדי שבמשך ימי חייו היה אנטי-ציוני והטיף לא לעלות לארץ. כשהתחילו מאורעות מלחמת העולם השנייה הוא ברח לבודפשט, התחבא שם והחליט לעיין בסוגיה של היחס לארץ ישראל מחדש. הוא הבין שהוא וכל הרבנים והאדמו"רים טעו ביחסם המתנכר לארץ ישראל".
המערכת: לא יכולת להזהיר אותנו שיש ספוילר?!
המד"ביים
מיכל בירן (המחנה הציוני) בוחרת בספר "המשחק של אנדר" של אורסון סקוט קארד
"זה ספר שקראתי מעל ל-20 פעמים ובכל פעם אני מגלה נקודה חדשה וזווית הסתכלות נוספת. זהו סיפורו של אנדר, ילד בן 6 שנבחר להוביל את האנושות במלחמתה נגד אויבים מבחוץ. במהלך הקריאה אנו נחשפים לתהליך שבו הופך אנדר מילד למנהיג והוא משופע בדילמות מוסריות וחברתיות".
המערכת: הפער בין הספר לסרט הוא כמו בין הסקרים לתוצאות האמת.
דב חנין (הרשימה המשותפת) ממליץ על "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס
"בזכות ההומור והשנינות, בזכות היכולת להרחיב את תמונת המציאות ולהראות את העולם מזוויות בלתי מוכרות, בזכות התובנה שיש מוצא מכל מצב הנראה חסר מוצא, ובזכות ההמלצה הנפלאה להסתפק בלקחת מגבת כשיוצאים למסעות גדולים באמת".
מה הוא רוצה להגיד: כשאתה מתמודד כיהודי בודד ברשימה ערבית, אל תשכח מגבת.
הבנו, אתה שמאלני
תמר זנדברג (מרצ) ממליצה על "גדר חיה" של דורית רביניאן
"אהבה, ובמיוחד אהבה בלתי אפשרית, מפרנסת יצירות אמנות מוצלחות כבר מאות ואלפי שנים. הספר של דורית רביניאן עשוי מאותו חומר: סיפור אהבה בין ישראלית יהודיה ופלסטיני, סיפור פרטי ואישי שהוא גם פוליטי".
מה היא רוצה להגיד: יש פרטנר
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) ממליצה על "חיוך הגדי" של דויד גרוסמן
"הרומן הראשון של גרוסמן. קראתי אותו בגיל צעיר ואיתו ספרים נוספים של גרוסמן שהשפיעו על תפיסת עולמי. בזכות כתיבתו, מלאת הרגש והעמוקה, למדתי על המורכבות הבלתי אפשרית של המציאות הישראלית ביחס לכיבוש ולגדה המערבית. ספריו הם מקור בלתי נדלה לחוכמה, הומור ורגש.
המערכת: כן, את ממרצ.
יעל גרמן (יש עתיד) ממליצה על "גוף שני יחיד" של סייד קשוע
"ספר שמציב מראה בפני החברה הישראלית ואומר ׳תראו כמה אנחנו, המגזר הערבי, רוצים להיות חלק מכם וכמה שאתם דוחים אותנו׳. אני רואה בזה קריאה לנו, הרוב היהודי שנמצא כאן, לשנות את היחס שלנו ואת סדרי העדיפויות ולהבין שיש מיעוט שאנחנו חייבים לקבל".
המערכת: מותר לה לקרוא ספר של הזועבי'ז?
הבנו, אתה ימני
נפתלי בנט (הבית היהודי) ממליץ על "פרשת גבריאל תירוש" של יצחק שלו
"דמותו המופלאה של המורה והמנהיג גבריאל תירוש הסעירה אותי כנער ומסעירה אותי ברגעים מסוימים גם היום. גבריאל לא מסתפק בללמד את תלמידיו היסטוריה, הוא מאפשר להם לחיות אותה, להרגיש חלק ממנה, ומעורר בהם רצון לשנות את המציאות ולצאת להגן על היישוב היהודי בארץ. דרכו המופלאה נשמרת בראשי ובלבי מאז שקראתי את הספר".
מה הוא רוצה להגיד: אני הולך להפוך את מערכת החינוך למכינה קדם-צבאית.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) ממליץ על "העליונים" של נעמי לויצקי
"ספר חובה למי שרוצה להכיר את מאחורי הקלעים של אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מדינת ישראל ועל חייו של כל אחד ואחת מאיתנו - בית המשפט העליון. בכתיבה תיעודית אך קולחת מתארת לויצקי את ההתנהלות, יחסי הכוחות, ובעיקר השיטה שבאמצעותה מעצבים השופטים את אורח חיינו".
מה הוא רוצה להגיד: היה לי הרבה זמן לקרוא כששב"כ עצרו אותי.
יריב לוין (הליכוד) ממליץ על "ארוכה הדרך לחירות" של יעקב מרידור
"הספר עוסק בסיפור בריחתו של יעקב מרידור, ממפקדי האצ"ל, ממחנות הכליאה של הבריטים באפריקה. קראתי את הספר כנער בן 15 בנשימה עצורה וחשתי כאילו אני חווה את סיפור הבריחה באופן אישי. הספר השפיע עליי רבות ונטע בי את האמונה בזכותנו על הארץ ואת המחויבות למפעל הציוני ולעם היהודי".
מה הוא רוצה להגיד: כולם אנטישמים.
הבנו, אתה פלסטיני
חנין זועבי (הרשימה המשותפת) ממליצה על "להיות ערבי בימינו" של ד"ר עזמי בשארה
"הספר מאתגר הגדרות קלאסיות של הזהות הערבית כזהות סגורה או זהות הנקבעת על פי דם או זהות של פטישיזם. בתור אינטלקטואל ערבי משכמו ומעלה, בשארה מדגיש שהיות ולאומיות אינה אידיאולוגיה, ואינה מהווה מענה לצרכים של בני אדם ולאתגרים שעומדים בפני החברה, לא קיימת אפשרות לייצג את רצון העם בלי הדמוקרטיה".
מה היא רוצה להגיד: יש משהו פטישיסטי בהערצה שלי לעזמי בשארה.
עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) ממליצה על "הציונות המודרנית" של ד"ר אמיל תומא
"הספר מפריך את הטענות היסודיות של האידאולוגיה הציונית. בנוסף, מנתח ד"ר תומא (שאינו קרוב משפחה שלי אגב, אבל הוא בהחלט אחד מאבותיי הרעיוניים) את יחס הציונות לעם הפלסטיני, וקובע כי הציונות אינה תנועת שחרור לאומי אלא תנועת דיכוי לאומי".
באסל גטאס (הרשימה המשותפת) ממליץ על ״מאהר אלבומה״ של חנא אבו חנא
"הספר הוא חלק מטרילוגיה שמתעדת את התקופה של הנכבה. אבו חנא היה אז מורה צעיר שגמר את הלימודים ועבד בתיכון בנצרת, והוא מספר על חזרתו לכפר ותחילת הכיבוש של כל הכפרים על ידי ההגנה. קראתי אותו לאחרונה ביום וחצי ויש בו שילוב של היסטוריה עם הפן האישי של הכותב".
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) ממליץ עלNavigating the New International Politics of Diversity של וויל קימליקה
"דיון פילוסופי מעמיק בהצדקות המשפטיות והמוסריות להגנה על זכויותיהם של קבוצות מיעוט. ספר זה צריך להיות קריאת חובה לכל פוליטקאי ולמעשה לכל קורא בישראל".
המערכת: ספר של רסלינג ביום.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת) ממליץ על "מתי ואיך חדלתי להיות יהודי" של שלמה זנד
"בחרתי בספר זה כי הוא מתמודד עם סוגיית הזהות היהודית מכל הזוויות וכל המתח הדתי-לאומי סביבה, וזה מחזק את עמדתנו המתנגדת להגדרת המדינה כיהודית, כי מה זה יהודי? מה זו מדינה יהודית? איך היהודים מבקשים מהערבים להכיר בדבר שהם עצמם לא יודעים מה הוא?".
מה הוא רוצה להגיד: השמאל שכח מה זה להיות יהודי – בקטע טוב.
הבנו, אתה מיוחד
ד"ר עליזה לביא (יש עתיד) ממליצה על "אור" / "האור של לוס" של אלסה אוסוריו
״כל ספר צריך מזל. לספר שבחרתי אין. פעמיים הודפס ופעמיים נכשל בדרכו אל הציבור הישראלי. הסופרת הארגנטינית כתבה כתב אישום פוצע בחריפותו נגד שלטון הגנרלים והחברה הארגנטינית. במקביל, כבמעשה אמן, שוזרת אוסוריו סיפור מרגש של התמודדות אישית, ומעניקה כלים לשיקום העתיד האנושי".
המערכת: אולי תבחרי ספר שמישהו מכיר?
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ממליצה על "הטרילוגיה הקהירית" של נגיב מחפוז
"הבחירה היתה לא פשוטה אבל בסוף החלטתי להמליץ על הטרילוגיה שבה הסופר המצרי מציג את החטאים הקטנים של הגיבורים והגיבורות שלו, את התשוקות ואת הפחדים שלהם בצורה כזאת שכל אחד ואחת יכולים להזדהות".
המערכת: זה יצא בהוצאת מצרים?
יוסי יונה (המחנה הציוני) ממליץ על "פרשן המחלות" של ג'ומפה להירי
"גיבוריה של להירי תמיד יהיו ממוקמים בהוויה של גלות, תלישות ועקירה תרבותית. אפשר שכתיבתה שבתה את ליבי גם משום שהיא מספקת ביטוי פרוזאי מופלא למציאות הרב-תרבותית המאפיינת את החברה האנושית של ימינו, נושא המקבל מקום מרכזי בעיסוקיי המחקריים".
המערכת: אל תגיד רופא, תגיד פרשן מחלות.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני) ממליץ על "עזאזל" של יוסף זידאן
"יוסף זידאן המצרי הוא כותב הרומנים המוסלמי הראשון שעסק בדת הנוצרית בצורה מעמיקה. בכתיבתו הוא עוסק בידם הארוכה והרצחנית של שליחי הכנסייה. הוא צולל בצורה שנונה ורהוטה אל העבר האבוד והנסתר, כתיבתו מלאת ברק וייחודיות ומעל לכל מתבלטת יכולתו המופלאה להתגרות במוסכמות".
ד״ר עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) ממליץ על ״כיצד נתחשלה הפלדה״ של ניקולאי אוסטרובסקי
"ספר שקרוב אלי מבחינה פוליטית, אידיאולוגית ואישית. קראתי אותו בערבית ואז, כשלמדתי רפואה בלנינגרד, קראתי שוב ברוסית. הוא מספר על אדם שהיה מעורב במלחמת האזרחים ברוסיה ועל האופן שבו הם בנו את המדינה שלהם, איך האדם מקריב את חייו למען הבניה של החברה״.
מה הוא רוצה להגיד: אני קומוניסט.
ציפי לבני (המחנה הציוני) ממליצה על "איך שהעולם נהיה לבן" של דליה ביטאולין-שרמן
"לאחרונה, כשיוצאי אתיופיה פרצו לרחובות, הדהד בי המשפט 'איך שהעולם נהיה לבן'. במשפט אחד מדויק מתוארת חווית הקליטה בישראל שמטלטלת את הנפש של ילדה שהעולם שלה פתאום נצבע לבן – לבן רועש, זר, מנוכר, עכור, מאיים, אך גם מרגש ומאתגר".
מה היא רוצה להגיד: בבחירות הבאות אני עוברת למפלגה אתיופית.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ממליץ על "שנים עשר הכיסאות" של איליה אילף ויבגני פטרוב
"סאטירה קלאסית ויחד עם זה בעלת משמעות עמוקה בנושאים מגוונים שאקטואליים ורלוונטיים גם לימינו. קראתי את הספר לראשונה בגיל 13, ומה שעורר בי השתאות יותר מכל הם הסגנון וההסתכלות של הדמות המרכזית על העולם ויכולות האלתור הווירטואוזיות שהפגינה".
האליטות הישנות
טלי פלוסקוב (כולנו) ממליצה על "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז
"עמוס עוז חי שנים רבות בערד, בה יצר אוטוביוגרפיה מרתקת. זהו רומן שמתאר את ישראל בשנים שלפני קום המדינה ולאחריה. הספר פורש בצורה אפית נופים של ירושלים, תל אביב וקצת מערד, שוטח את סיפור חייהן של דמויות ידועות לצד דמויות יומיומיות".
המערכת: בחירה מאוד אשכנזית למישהי מ'כולנו'.
ד"ר ענת ברקו (הליכוד) ממליצה על ספר היצירות של מנשה קדישמן
"את הספר קיבלנו, אישי ד״ר ראובן ברקו ואנוכי, באופן אישי כמתנה בידידות. הספר, שהוא למעשה אוסף של כל יצירותיו, כולל תמונות, פסלים, מיצגים ותמונות מהתערוכות הרבות שלו והוא נותן צוהר קטן למפעל חייו הקסום. קדישמן היה לא רק אומן בחסד, הוא אף היה אדם רחב לב וידיד אמת. יהי זכרו ברוך".
דני דנון (הליכוד) ממליץ על ״נוילנד״ של אשכול נבו
"המסע של גיבורי הספר בדרום אמריקה מרתק הן מבחינת העלילה והן מן ההיבט הפיסי שעורר בי אישית געגועים וזיכרונות מהטיול הגדול שלי אחרי הצבא. אהבתי את הקו המחבר בין 'אלטנוילנד' של הרצל לבין 'נוילנד'. ככלל, אני מאד אוהב את כתיבתו הישירה והקולחת של נבו".
מה הוא רוצה להגיד: אני הייתי בקוסטה ריקה לפני שזה היה מגניב.
חיליק בר (המחנה הציוני) ממליץ על "המקווה האחרון בסיביר" של אשכול נבו
"הספר הצליח באמצעות עלילה ייחודית ועברית מזוקקת לשלוח אותי איכשהו אחורה בזמן למחוזות ילדותי בעיר צפת ולעורר בי תחושת נוסטלגיה אל העתיק, אל הקדושה ואל היחסים המורכבים שבין חילוניות לדתיות והקשר שלהם למדינה ולקהילה".
איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) ממליצה על "רומן רוסי" ו"כימים אחדים" של מאיר שלו
"נתקלתי בספרים מיד עם פרסומם כי הם עוסקים בנהלל; משם הגיעה משפחתי. יצחק ובתיה שלו, הוריו של מאיר, התגוררו בקומה השניה בביתו של הסבא רבא שלי מיכאל קרסיק. משפחת קרסיק אף מוזכרת בספר 'כימים אחדים'״.
מה היא רוצה להגיד: אני סלב.
מירי רגב (הליכוד) ממליצה על "צילה" של יהודית קציר
"סיפור מרתק, השוזר יחד את הסיפור האישי של אישה עוצמתית, יחד עם הסיפור הקולקטיבי על תולדות האומה, ועושה זאת במינון נכון, ובאופן מהנה ונעים לקורא, כך שהסיפור ההיסטורי הקולקטיבי אינו מכביד אלא רק מעצים את דמותה של צילה ואת חוויית הקריאה".
מה היא רוצה להגיד: השקעתי.
האליטות החדשות
איציק שמולי (המחנה הציוני) ממליץ על "מפריח היונים" ו"תרנגול כפרות" של אלי עמיר
"סיפור שלדעתי לא קיבל ביטוי מספק בתרבות הישראלית. קראתי אותו ברצון להבין את סיפור החיים של המשפחה שלי, בה שני הצדדים עלו מעיראק. להגיע ממעמד של משפחה אמידה, מוצלחת ומוכרת בעיראק לעליבות של המעברה, לדלות ולעוני - זה מעבר חד ודרמטי ולאלי עמיר יש כשרון מופלא לתאר אותו".
מה הוא רוצה להגיד: אני אולי נראה אשכנזי יותר משניצל אבל אני בעצם מזרחי.
מאיר כהן (יש עתיד) ממליץ על "תימביסית. ציפור מרוקאית" של ארז ביטון
הרומן שלי עם כתביו של ביטון החל בסוף שנות ה-70. מאוחר יותר אף הכרנו במסגרת היותי מנהל תיכון בדימונה בו הוא הופיע. בשנת 1981, השנה בה הכרתי את רעייתי נעמה, הענקתי לה מתנה ראשונה - ספר שירה של ארז ביטון.
מה הוא רוצה להגיד: הייתי הראשון לזהות את הפוטנציאל.
יעקב פרי (יש עתיד) ממליץ על "יהלום מן הישימון" של סמי מיכאל
"סיפור אהבה מרגש וסוחף, המתרחש בבגדד במאה הקודמת בין צעירה וצעיר יהודים. הרגשתי כמי שנע בסמטאות בגדד, בין שכונותיה הרבות על גדות נהר החידקל. עוד יצירת מופת מפרי עטו של סופר מיומן, הומניסט הראוי להימנות על חזית הסיפורת הישראלית".
מה הוא רוצה להגיד: אני סבבה עם מנשקי מזוזות.
קארין אלהרר (יש עתיד) ממליצה על "עד שיום אחד" של שמי זרחין
"לצערי אני לא מספיקה לקרוא הרבה ספרים. יש ספר שקראתי די מזמן ואני זוכרת אותו כחוויה. ספר שמייצג את הישראליות בעיניי. משפחת ישראל על כל הטוב והמיוחד והשונה בה מכל משפחה אחרת בעולם".
המערכת: בפעם הבאה שאת ממליצה על ספר שלא לגמרי קראת, תמליצי על אחד של יאיר לפיד.
אלה שחוק הספרים דפק להם את הארבע במאה
ציפי חוטובלי (הליכוד) ממליצה על "מקימי" של נעה ירון דיין
"פגשתי את הספר באמצע לימודי הדוקטורט שלי, במקביל ללימודי קודש במדרשה בה למדתי את תורתו של רבי נחמן מברסלב. סיפור החזרה בתשובה של נעה ירון הוא מסיפורי המסע היפים והמרגשים שקראתי וכמי שעוסקת בשאלת הזהות הישראלית הספר היה לי לאבן דרך".
מה היא רוצה להגיד: ראיתי את הסדרה. מוקי חמוד.
יפעת שאשא-ביטון (כולנו) ממליצה על טרילוגיית "פרש הברונזה", "אלכסנדר וטיטאנה" ו"גן הקיץ" של פאולינה סימונס
״סיפור שלם של זוג צעיר שנפגש רגע לפני מלחמת העולם השניה ומכאן אנחנו מלווים אותם בכל מה שהם עוברים במהלך המלחמה ברוסיה ואחריה. את יכולה להריח את הריחות ולטעום את הטעמים, את נסחפת בקריאה ועוקבת אחרי התמודדות אותנטית של זוג עם כל הכאב והשמחות, עם המורכבות של החיים".
המערכת: המלצה נפלאה של המוכרת בסטימצקי.
גם מיקי לוי (יש עתיד) ממליץ על "פרש הברונזה" של פאולינה סימונס
"הרומן כתוב בצורה סוחפת ומשלב סיפור אהבה מרגש עם היסטוריה של מלחמת העולם השנייה. הדמויות מאוד ריאליסטיות ומצליחות לעורר עניין וסקרנות. לעיתים יש הרגשה שהן מבוססות על אנשים אמיתיים שחיו בעבר".
רחל עזריה (כולנו) ממליצה על "פרספוליס" של מרג'אן סטראפי
"הרומן הגרפי, שמתאר את סיפור התבגרותה של הכותבת בתקופת המהפכה האיסלאמית באיראן, נותן לכולנו להבין כמה כוח יש לערכים שלך, כמה עוצמה יש בהחלטה של נערה לחיות חיים רגילים תחת משטר נוקשה, ומהי המשמעות של חיים נורמליים במציאות בלתי אפשרית".
המערכת: היה מגניב מאוד לפני עשר שנים.
איילת שקד (הבית היהודי) ממליצה על "האסופית", "אן מאבונלי" ו"אן שרלי" של לוסי מוד מונטגומרי
"כשהייתי ילדה הקריאה בספרים אלו אפשרה לי לשקוע בעולם של חלומות, ובעיניי כל אחד צריך את המקום שאליו הוא יכול להיסחף עם חלומותיו. כאשר יצא לאקרנים סרט המבוסס על סדרת הספרים הזו לא הסכמתי ללכת לראות אותו, כדי שלא לפגוע באופן שבו דמיינתי לעצמי את עולמה המופלא של אן".
מה היא רוצה להגיד: לא קראתי ספר מאז הבגרות בספרות.
יואל רזבוזוב (יש עתיד) ממליץ על "אחות קטנה" של רם אורן
"פגשתי בספר זה לראשונה לפני כמה שנים, כשטסתי למקום מסוים. בשדה התעופה נכנסתי לחנות ספרים בכדי לקנות לי ספר לטיסה. אני אוהב לקרוא על הציבור החרדי, אני מרגיש שיש המון מן הנסתר בו, וחשוב לי לדעת עליו יותר. זהו ספר מתח טוב, כמו רבים מספריו של רם אורן".
המערכת: היית יכול לוותר על סיפור הקנייה של הספר.
מירב בן-ארי (כולנו) ממליצה על "אלף שמשות זוהרות" של חאלד חוסייני
"קראתי את כל הספרים שלו ואני מאוד ממליצה. ספר שמדבר על אפגניסטן לאורך ההיסטוריה, דרך מלחמת האזרחים והטאליבן וכניסת האמריקנים ובתוך זה יש סיפור אישי, מקסים, יפה ומרגש".
המערכת: אנחנו נחכה לסרט.
דוד אמסלם (הליכוד) ממליץ על "מלכת היופי של ירושלים" של שרית ישי-לוי
"אל תתנו לשם הספר להטעות אתכם. מדובר בספר שכתוב בשפה ציורית ועשירה אשר מתאר משפחה ירושלמית החל מהשלטון הטורקי ועד לתחילת שנות ה-70. אהבתי הרבה לירושלים גרמה לי להתחבר לספר ולכן אני ממליץ לכולם ולתושבי ירושלים בפרט לקרוא ולקבל זווית אחרת על העיר".
המערכת: פעם יצאנו לדייט עם מלכת היופי של קריית גת.
גם זהבה גלאון (מרצ) ממליצה על "מלכת היופי של ירושלים" של שרית ישי-לוי
"זה רומן משפחתי שעוסק במשפחה ספניולית בירושלים מימי הטורקים ועד ימינו, שתופס אותך ולא נותן ללכת לישון. מצא חן בעיניי מאוד שהסיפור משופע בדמויות דומיננטיות של נשים מרגשות וחזקות, ומסופר מתוך דיאלוג נשי בין דורות שונים באותה המשפחה".
רואה? זה לא כזה נורא לחיות תחת שלטון זר.
משה יעלון (הליכוד) ממליץ על ״שום גמדים לא יבואו״ של שרה שילה
״את הספר קראתי במהלך אחת מטיסותיי לחו״ל, בנשימה עצורה. הספר עוסק בחייה של משפחה בעיר מרוחקת בצפון הארץ, כשאיום הקטיושות והטרור מלבנון נמצא כל הזמן ברקע. שרה כתבה ספר אותנטי מאוד, שהשפה בו מדוברת ופשוטה, אך גם סוחפת ומאפשרת הצצה עמוקה לעולמם של הגיבורים".
המערכת: בחירה משגעת.
גילה גמליאל (ליכוד) ממליצה על "ימי שלישי עם מורי" של מיץ׳ אלבום
"הספר מומלץ לקריאה למי שמעוניינים להתעמק בסוגיה של משמעות החיים. אנו חווים את ההתמודדות עם הסופיות בעולמנו וההבנה שבמידה ונחיה כל יום כאילו הגיע הרגע למות חיינו יהיו טובים, מלאים ונבחין בין טוב לרע ובין עיקר לתפל. הספר בדרכו מצליח לחדור לנבכי ליבנו".
מה היא רוצה להגיד: צריך לחיות את החיים כאילו כל רגע האירנים עלולים להשמיד אותנו.
דני עטר (המחנה הציוני) ממליץ על ״כשז׳בוטינסקי וטרוצקי נפגשו" של זאב צחור
"פרופ׳ צחור יוצר מפגש בדיוני בין שתי דמויות מהפכניות ואבות רוחניים לתנועות שעשו היסטוריה: לאון טרוצקי וזאב ז׳בוטינסקי. הלהט המהפכני שנובע מהדמויות והמוכנות לשלם מחיר אישי למען הכלל מעוררים השראה, ולצערי מדובר בדבר שחסר היום במנהיגות ובויכוח הפוליטי".
מה הוא רוצה להגיד: טרוצקי+ז'בוטינסקי > בוז'י+ציפי.
אראל מרגלית (המחנה הציוני) ממליץ על "שבע אמהות" של יוכי ברנדס
"הספר חשף אותי ליופיו ולכוחו של הסיפור המקראי ולחשיבותן של הנשים בו. הסיפור הכה בי מפני שזה זרק אותי לסיפור האישי שלי. לאמא שלי קראו מרים. כיתומה נאלצה אימי ללמוד להתמודד עם העולם ועם החיים לבדה. גם היא, כמו מרים אחותו של משה, נאלצה לקחת אחריות על חייה וחיי הסובבים אותה".
מה הוא רוצה להגיד: אני מחובר לצד הנשי שלי.
אלה שמחוברים לילד הפנימי שבהם
רועי פולקמן (כולנו) ממליץ על "מומו" של מיכאל אנדה
"ספר ילדים שעד היום הוא אחד מהספרים האהובים עלי בכל הזמנים. הספר עוסק במחיר של מרוץ החיים המודרניים, וברצון להתקדם ולחסוך זמן שלעולם איננו נהנים ממנו".
המערכת: מומלץ לקרוא עם חיתול.
שי פירון (יש עתיד) ממליץ על "אריה ספריה" של מישל קנודסן וקווין הוקס
"ספר שהקראתי לנכדה שלי על חשיבות של גבולות אבל גם על הרגעים בהם יש לפרוץ אותם. בעיני זהו מסר חינוכי חשוב: יש כללים וחשוב להקפיד עליהם, אבל אחד הכללים החשובים הוא שלפעמים אסור להקפיד על הכללים. זהו הכלל של הכללים. לא להפוך כלים למהות, מסגרת לתוכן, גוף לנשמה".
המערכת: זאת הדרך שלך לתמוך במחאת המכנסיים הקצרים?
אלה שהמליצו על התנ"ך
יאיר לפיד (יש עתיד) ממליץ על התנ"ך
"התנ"ך היה ונשאר הספר האהוב עלי ביותר, ואפילו כתבתי פעם ספר שנקרא 'הגיבורים שלי' על ארבעה גיבורים תנ"כיים שחייהם ריתקו אותי. הדבר שאני הכי אוהב בתנ"ך הוא שגיבוריו אינם מושלמים. הם משקרים לפעמים, יש להם הומור, הם טועים בלי סוף, החטאים שלהם ענקיים כמו המעשים הטובים, הם מלאים ספקות והגיבור המרכזי הוא באמת תופעה חד פעמית. בקיצור, רוצו לחנויות".
מה הוא רוצה להגיד: אני אלוהים.