מיכל (שם בדוי) שכבה עם 40 אנשים עד שהחליטה להתנזר והפסיקה לקיים יחסי מין. "ויש לי חברות ששכבו עם הרבה יותר, 40 נראה לי ממש מעט", היא אומרת. היא בת 28, מתגוררת בחיפה, מורה במקצועה, חילונית. בהיסטוריה שלה ארבע מערכות יחסים ארוכות ("כולן עם גברים זבל") ולא מעט התנסויות מיניות עם גברים, נשים, חברות וחברים. "הייתה לנו תחרות בין החברות, היה איזה הלך רוח שלפיו מי ששוכבת עם יותר גברים היא יותר סקסית, טובה וחכמה", היא מתארת. בימים אלה נכנסת מיכל לחודש השני להתנזרות שלה ממין. זו ההתנזרות השנייה בחייה; הראשונה נמשכה כמעט שנה.
"הייתי בכל האפליקציות וגם התחלתי סתם עם גברים ברחוב, כל מה שבא לי היה לעשות כיף, אפילו לא רציתי לדבר עם האנשים ששכבתי איתם, לא עניין אותי", מנסה מיכל להסביר מה הביא אותה לבחירה להפסיק, "הייתי רבה עם ההורים, וזה היה כזה להוציא את הטלפון ולסמס למישהו, 'בא לך לבוא?'. דופמין מהיר, כמו סמים. זה התחיל ממש לטמטם אותי. כל הזמן יש משהו, תמיד יש עוד מישהו ועוד מישהי ועוד משהו, אני לא יכולה להתחייב לכלום ואני תמיד רוצה עוד. יש לי מלא חברים שהתחתנו, אבל יש לי גם המון חברים שלא מסוגלים להתחייב ואני מאוד מבינה אותם. החלטתי להתנזר כדי לנסות לראות איך אני בלי זה".
הגדרת לעצמך יעד או את משך הזמן שלא תעשי סקס?
"היעד המרכזי שלי כרגע זה שקט. אני יודעת שזה מאוד מעורפל, אבל כשאני עושה סקס יש לי המון רעש בראש. יש את הבן שאני מדברת איתו, יש את זה שאני הולכת לדבר איתו, ויש גם את זה שדיברתי איתו בשבוע שעבר. יש משהו בשפע הזה שיוצר אינטראקציות פוגעניות. הבנתי שאני מועדת לניצול, לאו דווקא באופן אלים שמכוון כלפיי, אלא במובן שאני כל הזמן מחפשת אישור ומקבלת דחייה. אני לא רוצה שמישהו שהיה בתוכי לא ידבר איתי למחרת, אבל כרגע זה קורה לא מעט, וכשזה קורה זה גומר אותי".
מה רצית להשיג בהתנזרות?
"אני רוצה להבין מי אני בכלל ומה אני עושה. מה אני רוצה מבני אדם, מעצמי. וגם מה אני לא רוצה, זה גם אחלה דבר להבין".
ואיך החיים בלי סקס?
"משעממים. משעממים ממש, וואי. עבר חודש, שזה הרבה זמן בשבילי, אבל יש לי מלא שקט ואני מרגישה רגועה יותר. כן, ממש בא לי לעשות סקס, אבל אני פשוט לא עושה".
@myahnxcole where my ladiesssss atttt ik im not alone #fyp #celibacyjourney ♬ original sound - TIGHT EYEZ
סקס זו הסחת דעת אחת גדולה
יותר ויותר צעירות וצעירים, חילונים ופעילים מינית יותר או פחות, מחליטים להפסיק לעשות סקס. להאשטג #celibacyjourney ("מסע הפרישות") בטיקטוק יש למעלה מ-48 מיליון צפיות. תוכלו למצוא בו אלפי סרטונים, בעיקר של נשים צעירות אבל גם של גברים, שמספרים על חוויית ההתנזרות שלהם ומדרבנים אלו את אלו להמשיך. הם מדווחים על ערך עצמי שעולה פלאים, שקט נפשי, תחושת רדיפה שנעלמת ואושר כללי שמחליף חרדה תמידית. יש שתוחמים מראש את תקופת ההתנזרות ל-30 יום, ל-180 או ל-1,000 יום, ויש כאלה שפשוט מחליטים לפרוש "עד להודעה חדשה".
לפני קצת יותר מחודשיים החלטתי גם אני להתנזר. לא תחמתי את ההתנזרות בזמן, אבל כן הגדרתי מטרות ברורות למה שאני רוצה לקבל ממערכות יחסים עם בני המין השני, וזאת אחרי לא מעט חוויות מיניות ורומנטיות שבעיקר עוררו סבל, חרדה וחוסר ודאות. כמה שבועות אחרי ההחלטה שלי גיליתי שאני לא לבד, ושחבורת החברים והמכרים שלי כוללת לא מעט מתנזרות ומתנזרים.
"לא שכבתי עם אף אחד שנתיים, אבל אני לא מרגישה שאני מתנזרת, להפך: אני מרגישה בפעם הראשונה שאני ערנית למה שאני רוצה. אני לא מוכנה לקבל כל אחד שזורק עליי מבט"
נולדנו לאינטרנט, קיבלנו סמארטפונים ביסודי, ואת שלבי ההתבגרות הקריטיים שלנו עברנו בעידן שבו כמות מידע אין-סופית בכל נושא הפכה לנגישה מאי-פעם, והרבה לפני שההורים שלנו הבינו למה אנחנו יכולים, יודעים או רוצים להיחשף. לפי מחקרים, הגיל הממוצע שבו נחשפים ילדים לפורנו היום הוא 12. עד כיתה ז' ייחשפו כ-80% מהבנים החילונים בישראל לפורנוגרפיה. במקביל מבשרים המחקרים האחרונים דווקא על צניחה של עשרות אחוזים בפעילותם המינית של בנות ובני דור ה-Z, שהלכה והחריפה עם מגפת הקורונה ואחריה. אבל האנשים ששוחחתי איתם לא תיארו הימנעות מהתנסויות מיניות כי "המסך מעניין יותר" או כי "אי אפשר לשים את זה בסטורי", כמו שנטען על בני הדור שלי בעבר; להפך. כולנו היינו ממוקמים, טרם הפרישה, בלב לבה של הזירה המינית, וסיפורים על הרפתקאות מיניות, שלעתים קרובות השתלבו זו בזו ולא היו תחומות בזמן, מקום או מגדר, היו מדליה שענדנו בגאווה. גם המתונים שבינינו, שכיוונו להיכרויות ממושכות וקרובות יותר, מצאו עצמם בחלקת הנגמלים. חלק מהאנשים ששוחחתי איתם תיארו פגיעות פיזיות או רגשיות, אחרים סיפרו על חוויה של טשטוש גבולות בכל הנוגע לסקס ולמערכות יחסים, ונוספים פשוט מאסו בעיסוק הבלתי פוסק בנושא, שהפך להסחת דעת אחת גדולה. כמו שפסקה אחת מחברותיי, "פשוט יש יותר מדי. תתנזרי עכשיו, תמיד יהיה עוד אחר כך".
הייתי אומרת לגברים מראש שאנחנו לא הולכים לשכב
בתור מנחה למיניות בחיבור גוף–נפש, שירה זיו בת ה-32 מתעסקת בסקס באופן מקצועי. אבל בימי ההתנזרות הראשונים שלה, אי-אז בגיל 22, קשרים מיניים עם בני המין השני היו חוויה מציפה ומבלבלת גם עבורה. "הייתי ארבע שנים עם בן הזוג הראשון שלי, ונפרדנו כשהייתי בת 21. פתאום הייתי רווקה ורק רציתי לטרוף את העולם. נכנסתי לתקופה מאוד מינית ומאוד משוחררת, תקופת הוללות מטורפת. טיילתי בחו"ל ורציתי להיות עם מישהו מכל יבשת. היו הרבה התנסויות, ריגושים וחקר עצמי, אבל פתאום התחלתי להרגיש שיש איזה בלבול שמתחיל לצוף, איזה חוסר בהירות, והחוויה האחרונה הייתה מאוד מכפכפת. הסיטואציה עצמה הייתה משהו שבין סקסית וחמודה לבין ממש ריקה, מנותקת וסתמית. אני זוכרת שהלכתי הביתה ורק הרגשתי אכזבה וגועל. הייתי בכזה, 'איכס, למה עשיתי את זה? מה זה נתן לי?'. החלטתי לקחת צעד אחורה".
מה זה אומר?
"לא לדבר, לא להיות בשום אינטראקציה עד שארגיש שעברתי את מה שאני צריכה לעבור. לא היה לי מושג מה אני עושה, אבל הרגשתי שאני צריכה להיות עם עצמי. התבוננות עצמית זה משהו שאני עושה מגיל מאוד צעיר, אז היה לי ברור שאני רוצה להתבונן פנימה, וזו באמת הייתה תקופה מאוד עוצמתית. זה פשוט ניקה אותי ממלא עיסוקים. הרי בסוף מיניות זה הדבר שהכי מעסיק אותנו בעולם, ופתאום כשפיניתי את המיניות, הזמן שלי התמלא בדברים אחרים, בדברים שאני אוהבת, בעצמי. ממש כיף לי עם עצמי".
מה עשית כשגברים פנו אלייך בזמן שהתנזרת?
"הדפתי לגמרי. בתקופת ההתנזרות השנייה שלי כבר הייתי בתחום של מיניות מודעת, אז כן הכרתי בחורים, בדקתי את השטח ונתתי צ'אנס, אבל הייתי אומרת להם מראש שאנחנו לא הולכים לשכב".
ומה למדת בסבבים האלה?
"וואו. זו הייתה תקופה של התבוננות מטורפת על הפחדים, האינסטינקטים והרצונות שלי. התחלתי להבין את הדפוסים שמפעילים אותי במיניות, היחסים עם ההורים שמשתחזרים, היצרים שמניעים אותנו. אני בטוחה שיש מלא סיטואציות מיניות שהייתי בהן לפני ההתנזרות ושלא היו קורות היום, לא כי הן היו פוגעניות, אלא כי המניעים שלי פשוט היו לא נכונים. היה משהו שרוצה להתמלא ולא מתמלא".
"הדור שלנו מתחיל להבין שאי אפשר להתייחס לסקס כאל עוד דבר בחיים. סקס זה דבר אינטימי. אפשר להגיד כמה שרוצים שלא, אבל לסקס יש משמעות, וזו לא פוריטניות להגיד את זה"
דור עם חשיפת יתר לזיונים
בספרה "סופה של האהבה" מתארת הסוציולוגית הישראלית פרופסור אווה אילוז את השינוי שנעשה לאורך השנים בשדה הרומנטי והמיני, ואת האופן שבו הושפע מהתרבות הקפיטליסטית הרווחת. אי אפשר שלא לחבר את החוויות של המתנזרים לתיאור הדינמיקה שעולה בתיאוריה של אילוז: "המין המזדמן של ימינו ביטל, כביכול, את המבנה התרחישי של היחסים הרומנטיים, מפני שהסקס – שהיה המטרה הסופית של נרטיב החיזור – הועבר עתה לתחילת הסיפור והותיר בסופו חוסר ודאות.. לנשים רבות ששוחחתי איתן המיניות מתפרשת כגורם שמערער את האפשרות שיכירו בהן בתור בני אדם. המין המזדמן פועל לפעמים כמשחק סכום אפס: רדיפתו של בן הזוג (הפוטנציאלי) אחר ההנאה המינית שלו עומדת כנגד הרגשת הערך העצמי שלה, שמבוססת על הדדיות ועל הכרה… מעמדה האוטונומי של המיניות מעורר אי ודאות מובנית באשר למוקד הערך, לקיומה של פעולת גומלין רגשית, לעצם הגדרתם של היחסים, לתכליתם ולהימשכותם, ולעצם מעמדו של העצמי הרגשי, הלא-מיני".
"המין המזדמן מעורר אי-ודאות עמוקה, שגורמיה הם כמות האינטראקציות הגדולה שהטכנולוגיה מאפשרת ואי-סימטריה בין המגדרים, שעדיין פעילה מאוד בארגונו התחרותי של הקפיטליזם. מטרתו של המין המזדמן היא לצבור חוויות מענגות, ואלה נעשות סמל למעמד, עדות לגוף שאחרים רואים בו מושך", היא כותבת, ומרחיבה: "בתור מופע חברתי, מין מזדמן נחשב למוצלח אם אין הוא מעורר שום ציפיות, אם המשתתפים אינם משליכים דבר אל העתיד, ואם הוא שוויוני מבחינת הניתוק ההדדי... נוכח העובדה שלגברים הייתה תמיד גישה למין אקראי, כדי להשיג את השוויון נדרשו גם הנשים לעמוד בתוקף על דרישת הניתוק".
@jordanjeppe There is so much power in our “mistakes” during #celibacy — this was one of my most heartbreaking, yet healing moments along my 13 month #celibacyjourney ♬ last chance - <3
בשיחה עם נועה (שם בדוי), בת 25 מתל אביב, שמסיימת בימים אלה את התואר הראשון שלה במסלול המצטיינים במדעי הרוח, מסתדרים הדברים באופן מעורר השתאות. "מגיל צעיר רציתי לעשות סקס, חיכיתי לזה בטירוף", היא מספרת, "חלמתי להיות סטוציונרית מטורפת, כל כך טובה בסקס שכולם יתאהבו בי".
מה זה אומר, "להיות טובה בסקס"?
"מנותקת. בעיקר רציתי שירצו אותי. תמיד הייתי צריכה אישורים, וחייתי בתחושה שהאישור המיני הוא האישור האולטימטיבי".
ההתנזרות של נועה נמשכת כבר קצת יותר משנתיים, ובמהלכן ניסתה להבין מה היא עברה ולאן היא הולכת. "למדתי בבית ספר אליטיסטי, ותמיד הייתה אווירה של סקס. בנים היו רואים פורנו בהפסקה ושמים את הזין בין הכיסאות בהסעה עד גיל ממש מאוחר. גדלנו עם האינטרנט וידענו לתפעל אותו יותר טוב מהמבוגרים, וזה יצר מצב שבגיל 13 בכיתה ו' בנים שמו את 'טו גירלס, ואן קאפ' במקרן של הכיתה. גם האינטרנט עצמו היה מפגר, בכיתה ד' חיפשתי בגוגל 'חמודים' והופיעו לי שני גברים מזדיינים. אנחנו דור עם חשיפת יתר לזיונים, ועכשיו לכולנו יש מערכת יחסים דפוקה עם זה. כאילו, אני בת 25 ובחיים לא עשיתי סקס עם רגשות. פשוט אף פעם לא היה לי פרטנר קבוע, תמיד שכבתי עם בנים מהטינדר".
מתי החלטת להתנזר?
"הייתי עם בחור אחד, שלכאורה לא עשה שום דבר לא בסדר. דווקא הכרתי אותו דרך חברה משותפת, דיברנו כמה ימים והייתה הרגשה שזה הולך למקום טוב. באתי אליו, לא רציתי לשכב, אבל אמרתי 'כן'. הוא וידא הרבה פעמים שאני בסדר תוך כדי ואמרתי שאני בסדר, אבל אחר כך לא הצלחתי להבין למה הרגשתי שאני צריכה 'לתת לו' משהו. לא הבנתי כמה זה היה טראומטי, עד שמצאתי את עצמי לא מסוגלת פיזית לפגוש אנשים ולעשות סקס. הגעתי למצב שאני פותחת טינדר ורק עושה סקסטינג, שולחת תמונות, וגם זה רק במטרה להשיג אישור עליי, על הגוף שלי, על העובדה שאני עדיין מחרמנת".
מה הבנת?
"שמעולם לא עשיתי סקס כי רציתי סקס, עשיתי סקס כי רציתי 'לעשות סקס'. נורא ניסיתי להיות זו שיכולה לשכב בלי רגשות, אבל רק עכשיו, אחרי שנתיים וארבעה חודשים של התנזרות, אני יכולה להגיד בביטחון שמה שאני רוצה זה לא רק מין. המילניאלס (דור ה-Y, שנולדו בעשורים האחרונים של המאה ה-20 – א"פ) ניסו לנרמל מתירנות מינית, אבל אני חושבת שהדור שלנו מתחיל להבין שאי אפשר להתייחס לסקס כאל עוד דבר בחיים. סקס זה דבר אינטימי. אפשר להגיד כמה שרוצים שלא, אבל לסקס יש משמעות, וזו לא פוריטניות להגיד את זה".
את לא מרגישה שאת מחמיצה משהו כשאת מתנזרת?
"לגמרי, אבל סקס היה בשבילי אידיאל וכלי לאישור, וזה פשוט לא שווה את זה יותר. ממילא הוא לא נותן לי את מה שאני רוצה. אני רוצה אהבה, אני לא רוצה להתפשר יותר. זה כמו לספק גירוד. אם אין בו רגש, ככל שתגרדי יותר – תיפָּצעי יותר".
"עודף, לא שפע", מתקנת אותי גילי (שם בדוי), בת 25 מירושלים שנמצאת בשנה השנייה להתנזרות שלה, כשאני שואלת אותה איך היא מתמודדת עם החוויה של "להיות מחוץ למסיבה". "אני פשוט לא מרגישה שזו מסיבה טובה. המון אנשים עושים סמים, מעשנים סיגריות ועושים כל מיני דברים שאני לא מעוניינת בהם כי אני לא מרגישה בהם נעים. הרעיון של סקס הוא יפה, אבל אם אני עם מישהו שאני לא רוצה להיות איתו – זה פשוט סבל. כל העודף הזה לא משנה אם כל מי שאני פוגשת יוצר שיחה רדודה שלא ממריאה לאן שאני רוצה".
שחרור האישה העניק לנשים את החופש לשכב עם מי שהן רוצות, כמה שהן רוצות ואיך שהן רוצות. אנחנו לא חוטאות לחופש המיני בהתנזרות?
"אם אפגוש מישהו שאני רוצה לשכב איתו, אני אעשה את זה. בשנה האחרונה יצאתי עם בנים, ובכל פעם שהגעתי לסיטואציה עם מישהו, הבנתי שאני לא יכולה לעשות את זה איתו. לא שכבתי עם אף אחד שנתיים, אבל אני לא מרגישה שאני מתנזרת, להפך: אני מרגישה בפעם הראשונה שאני ערנית למה שאני רוצה. אני לא מוכנה לקבל כל אחד שזורק עליי מבט. אני רוצה את זה, אבל אני רוצה את זה טוב".
View this post on Instagram
שידרתי על רטט אחר לגמרי
חיפוש מעמיק ברשת מגלה שהנשים המתנזרות רבות מהגברים. "בסוף אנחנו כאן כדי להמשיך את המין האנושי, אין יצר יותר ביולוגי מזה", אומר עידן דוד שניר (32), שהתנזר ממין במשך שלוש שנים וכיום בזוגיות עם שירה זיו. "כדי לדכא את היצר הזה צריך לעבור חתיכת דרך, אני הייתי צריך לעלות על נתיב מאוד ספציפי וכואב. אני לא מכיר עוד גברים שעשו את זה".
שניר היה בן 24 כשנכנס לאפיזודת ההתנזרות שלו. "הייתי רווק תל-אביבי טיפוסי. היה לי גג ברוטשילד, והיו מגיעים לשם כל המי ומי: בחורות, בחורים, סלבס ודוגמניות. זה היה באמת השיא של האגו שלי, וגם מין סגירת מעגל: מילד דחוי הפכתי להיות על גג העולם, מילולית. מתחת לפני השטח התחיל מסע של הרס עצמי. הייתי ילד קקה, שיקרתי ותמרנתי את כל מי שסביבי, ובוקר אחד איבדתי הכל. נכנסתי לדיכאון הכי עמוק שהייתי בו בחיים והגעתי לפאזה אובדנית. התחלתי לתכנן את המוות שלי, ואז חבר, היחיד שנשאר איתי, אמר לי: 'אין בעיה, אני לא אשכנע אותך שלא למות, אבל לפחות תמות כמו מלך'".
כחגיגת חיים אחרונה נסעו שניר והחבר לפסטיבל מוזיקה באמסטרדם, ובמהלכו עבר שניר "התעוררות רוחנית". "אני לא יודע מה היה שם, אבל נולדתי מחדש ובחרתי בחיים. מתוך זה גם האופן שבו דיברתי עם נשים השתנה: כבר לא שיחקתי משחק, הייתי הכי אמיתי בעולם, אבל הרבה נשים בנות גילי כן רצו לשחק וזה פשוט לא עבד. אחרי חצי שנה של ניסיונות שלא צלחו אמרתי לעצמי, 'טוב, בוא נראה איך נראים החיים האלה בלי סקס', והתחלתי להתנזר".
את ההתנזרות שלו מחלק שניר לפרקים: חצי השנה הראשונה, שבמהלכה לא ניהל אינטראקציות רומנטיות ומיניות למרות שכן ניסה; השנתיים הבאות, שבהן התנזר מבחירה; ועוד חצי שנה שבמהלכה עלה שלב – לא צפה בפורנו ולא אונן. "כולם מסביבי עשו סקס. אף אחד לא הבין אותי, אבל היה בי קול שאמר לי, 'תעשה את זה, זה טוב'. זה היה הדבר הכי מנקה בעולם. דיכאתי את האנרגיה המינית שלי והיא לא ניהלה את העניינים, פשוט כי מין לא היה על הפרק".
מה היה שונה בתקופה הזו?
"קלטתי שכל התפיסה שלי לגבי משיכה מינית ומערכות יחסים עם נשים הייתה מעוותת, לא מיטבה ולא מחוברת. בזמן ההתנזרות, פתאום כשפגשתי אישה הסתכלתי על השיחה, על החיבור, אם יש בינינו משהו משותף. הבנתי כמה שנים המיניות ערפלה לי את התודעה. לפני כן הייתי יושב בדייטים ותמיד אומר את מה שחשבתי שצריך להגיד, הייתי מתעלם מדברים שהדייט שלי אמרה שלא הסכמתי איתם, עשיתי הכל, העיקר שנשכב".
מה קרה בחצי השנה האחרונה? למה עלית שלב?
"נתקלתי בפורום של גברים שמתנזרים מפורנו, ממין ומאוננות. מתחילים בהסכם של 90 יום מתוך מחשבה שזה מספיק זמן לחווט מחדש את ההרגלים המיניים שלנו וליצור הרגלים חדשים. הגברים שעשו את זה תיארו מה מרגישים אחרי התהליך, וזה נשמע לי כמו כוחות על: ויטליות, ערנות, חיות ומין כוח מגנוט אחר. נולדתי עם מנטליות של סמוראי, אז התחלתי בהסכם של 90 יום. כשהייתי רואה אישה בביקיני בים הייתי מסובב את הראש".
ואז?
"אחרי 90 יום התחלתי להרגיש שאני משדר על רטט אחר לגמרי. מצד אחד הייתי הרבה יותר ערני וחי, מצד שני היה לי עודף אנרגיה שלא היה לו פורקן. התחלתי להתאמן, לכתוב וליצור, והחודש השני היה מטורף אפילו יותר. הרגשתי שאנשים ממש מתמגנטים אליי, שנשים פונות אליי ממקום אחר, נבוך וביישני יותר. זה היה לי כל כך מדהים, שהחלטתי להמשיך עם זה עוד. התחייבתי ל-90 יום נוספים, ונכנסה לי לראש הידיעה שהאישה הבאה שאני אגיד לה 'כן' תהיה אהבת חיי. 90 יום אחרי זה הכרתי אותה, ואנחנו ביחד עד היום".
ד"ר אליקים כסלו, סוציולוג מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית שחוקר אנשים לא-נשואים ומחבר הספר "לישון באלכסון", מציע זווית הסתכלות נוספת על נטייתם של יותר ויותר צעירות וצעירים להפסיק לעשות את הפעולה הכי לוהטת של הקיום האנושי. "יש צעירים, בעיקר בקרב דור ה-Z, שמיניות וזוגיות כשלעצמן פחות מעניינות אותם. הם מחפשים משהו אחר, ומפיקים אושר ורווחה נפשית גבוהים יותר מ'מוצרים' של משמעות, יצירתיות, חופש, אותנטיות וקהילה, מאשר מ'מוצרים' מיידיים כמו מין. הם נמצאים באפליקציות וברשתות החברתיות, אבל הם מחפשים קשרים משמעותיים, ברבים", הוא אומר. "לפי ההערכות שלי, בערך רבע מאוכלוסיית הסינגלים, המערבית לפחות, לא נמצא בכלל בשוק", הוא אומר. "הכיוון כולו בכלל לא מעניין אותם, ולפי מחקר שפרסמתי לאחרונה האנשים האלה הם בעלי רווחה נפשית גבוהה יותר מאלו שכן מחפשים".
"יש צעירים שמיניות וזוגיות כשלעצמן פחות מעניינות אותם. הם מחפשים משהו אחר, ומפיקים אושר ורווחה נפשית גבוהים יותר מ'מוצרים' של משמעות, יצירתיות, חופש, אותנטיות וקהילה, מאשר מ'מוצרים' מיידיים כמו מין"
ד"ר אליקים כסלו
נוסף על זה, הצעירים נחשפים למודלים אלטרנטיביים למוסד המשפחה הקלאסי, וגם זה פותח את הראש בהקשר של יחסי מין. "הם מבינים שיש אפשרויות חיים נוספות, ושאפשר להתחבר לאחרים בהרבה צורות ומובנים ולחיות חיים מלאים עם מגוון של אפשרויות וקשרים בין-אישיים שונים", אומר ד"ר כסלו, ומסייג: "ישראל נמצאת במקום קצת אחר. הערכים של אוכלוסיות רבות בישראל הם מסורתיים ומשפחתיים יותר, וזוגיות ארוכה ויציבה עדיין מהווה עבור חלק גדול מהאוכלוסייה מרכיב בסיסי של החברה הכללית".
דור מרוכז בעצמו או דור שמחפש משמעות? כנראה שתי התשובות נכונות, וכנראה זה בסך הכל בסדר. סקס הוא עדיין חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, מעולמות התוכן שאנחנו צורכים ומתרבות הצריכה עצמה, ואולי האפשרות לגמילה זמנית היא דווקא מנחמת. "כשבן הדוד שלי היה קטן, אבא שלו לקח אותו לחנות צעצועים ואמר לו לבחור מה שהוא רוצה. לכאורה חלומו של כל ילד, אבל הוא נכנס להתקף חרדה וברח מהחנות", מסכם שניר. "הדור הקודם חשב על הישרדות, והדורות שלנו מדברים על הגשמה עצמית. בעבר החברה הייתה פטריארכלית, עכשיו יש התעוררות פמיניסטית. מתישהו נמצא את האמצע, גם עם סקס והמקום שלו בחיים שלנו. ככה זה עובד".
ועד שנמצא את האמצע, אנחנו בוחרים לומר לא לקשרים פוגעניים, להניח לתנועה הבלתי פוסקת של אפליקציות-דייטים-זיונים-ורומנים ולחפש איך אפשר אחרת. אם פעם מי שלא עשה סקס זכה לרחמים, הרוח החדשה הופכת את ההתנזרות למגניבה, וחשוב מכך – ללגיטימית, וזו חתיכת בשורה למי שרוצה להיות חלק ולא ממש יודע איך. יש בעיר מסיבה חדשה, והיא לוהטת לא פחות.