אותיות יפניות, משפטים בסינית
מי אתה: לפני כעשור היית בן 24, למדת מדעי הרוח אבל יצאת עם מישהי מהחוג ללימודי מזרח אסיה. אתה יודע להגות "קנג'י", מתחרמן משפות זרות וגם הקלישאה החבוטה ביותר תיראה לך מסתורית כשהיא לא בעברית.
למה עשית את הקעקוע: כי התעלמת מבדיחות על תפריטים יפניים ומהאינסטינקט האנושי המורה לנו לא לחרוט על גופנו משהו בשפה שאנחנו לא יודעים לקרוא - ולכן, ככל הנראה, אתה תקוע היום עם זרוע שמכוסה במה שלדעתך הוא המילה "אומץ" או "אמת". פעם זה היה מונח מעורר השראה שהיית בטוח שתצעד לאורו לנצח, והיום אתה משתדל למצוא חולצה ששרווליה ארוכים מספיק על מנת שהקעקוע לא יבצבץ כשתגיע מדי בוקר לעבודתך כנציג תביעות בחברת ביטוח.
מה אתה מרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: נבוך. גם כי הוא מזכיר לך שאתה קורבן אופנה, אבל גם בגלל חוסר ההלימה בין הסטנדרט הגבוה והנוקשה שהוא מציב לבין רצף הפשרות שהוא חייך.
אננס, פלמינגו, חד קרן
מי אתה: בחורה צעירה עם לוחות השראה בפינטרסט, מעל 4000 עוקבים באינסטגרם ולפחות כרית ינשוף אחת בבית.
למה עשית את הקעקוע: כי ראית את זה על אקססורי בפריימארק ועפת על העיצוב. קעקועים באים בגלים - לפני שנה זה היה אננס, לפני שנתיים פלמינגו, השנה אלו חדי קרן, ולפני שישים שנה זה היה לב שעולה באש שבתוכו נעוצה סכין שעל הלהב שלה כתוב "אמא". אף אחד מהם לא רלבנטי יותר.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: חרטה עמוקה. פתאום הקעקוע הדונאט הזה נראה לך מטופש, כמה מצער שתאלצי להזדקן איתו.
פרפרים, ציפורים, נוצות
מי אתה: חייל משוחרר, לפני הטיול הגדול או אחריו. לחילופין: דתל"ש או מישהו במשבר גיל הארבעים.
למה עשית את הקעקוע: כי היית בסיטואציה בחייך שבה המילה "חופש" נטענה במשמעות חדשה. יש כאלה שמוסיפים לקעקוע הציפור שלהם גם כלוב קטן שממנו משתחררת הציפור, כי למה לא לציין כבר את הסאבטקסט וזהו. אצל נשים מדובר בקעקועים המעידים על שחרור מכבלים פיזיים או רוחניים ויציאה לחירות של שנה, שתסתיים בהרשמה לבין תחומי או קבלה לעבודה במשרד יח"צ. הגברים לעומת זאת נוטים להכריז על עצמם כציפורי דרור חופשיות, כי זה יותר קל מלהגיד שהם לא עפים על מחויבות.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: חיבה. ככל הנראה תראה אותו לחברים שבדיוק יבואו אליכם לאיזה כוסית יין נחמדה בתוספת סיפורים, שאת חלקם תמציא, על התקופות הפרועות בחייך.
תת ז'אנר: עוף החול
הוא אמנם שייך לבעלי הכנף, אבל מדובר בקעקוע מחייב הרבה יותר בעיקר בגלל שהוא נוטה להיות עצום וצבעוני. אנשים שמקריבים חצי גב נוטים לעשות זאת בגלל משמעות סימבולית עמוקה הכוללת לידה מחדש, שיקום והתרוממות מהריסות חייך. שכיח אצל סלבס שיצאו מריהאב, מעריצי הארי פוטר ואנשים שרוצים לכסות קעקוע ישן של דרקון.
השם של הילד
מי אתה: אם טרייה שלא יודעת לאן להוליך את ההורמונים והעייפות, אב צעיר ונרגש שאומר לעצמו שיש עדיין סיכוי לגירושים, אבל ילד זה לתמיד.
למה עשית את הקעקוע: כי פאקינג הבאת חיים לעולם הזה. כמו כן, רוב הסיכויים שכבר יש לך קעקוע אחד לפחות ובגדול חיכית לתירוץ טוב מספיק כדי לעשות עוד. מצד אחד אין באמת צורך באקט של מחויבות נצחית כלפי מישהו שעצם בואו לעולם מסמל מחויבות נצחית, אבל מצד שני קעקועים זה יפה אז למה לא.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: אף אחד לא מתחרט על קעקוע עם השם של הילד שלו, אבל אם אחרי זה יוצאים לכם בטעות תאומים זה כבר נהיה תיק.
סמל קלטי, טרייבל
מי אתה: אתה אדם שמחובר למסורת המערב אירופאית הקדומה והמיתולוגיה האירית העתיקה. סתם, סתם, אבל אתה עובד על פיתוח גוף (מאמן כושר: אופציונלי), יש מצב שאתה רוסי, זה בטוח לא הקעקוע היחיד שלך (ואולי גם חלק משרוול), אתה פריק של קולנוע וסרטי אימה, אם את בחורה אז גם יש לך ספטום.
למה עשית את הקעקוע: כי זה מי שאתה. תחושת שבטיות קדומה ומלאת עוצמה מדליקה אותך ומדובר בקעקוע לאנשים שאוהבים קעקועים, אז היה ברור שתגיע לשם מתישהו. קראת על המשמעויות באינטרנט, חיפשת מישהו שיצייר לך סקיצה (קראת לזה סקצ'), התלוננת על הרמה של מקעקעים ישראליים ובסוף טסת ועשית אותו בחו"ל.
מה תרגיש כלפיו בעוד חמש שנים: אתה לא חושב על קעקועים שכבר עשית, רק על אלה שעוד תעשה.
סנופי, טוויטי, הומר סימפסון
מי אתה: אדם נורמטיבי ומתפקד, איש משפחה שמתייצב למילואים, משלם חשבונות ורוכש זוג כרטיסים למופע של קווין עם אדם למברט. אבל אתה מסתיר סוד אפל. הסוד הזה הוא קעקוע של מיקי מאוס, טום, ג'רי, סילבסטר או סנופי, והוא טרן אוף כל כך גדול שאשתך לא מוכנה להסתכל לך על הכתף כשאתם שוכבים.
למה עשית את הקעקוע: שילוב של שיקול דעת לקוי, הומור עצמי וחיבה לסרטים מצוירים. פעם ראית את עצמך כפיטר פן, ילד נצחי, לא הכרת באפשרות שיום אחד תצביע ל"יש עתיד" ותעשה פליאו ותקבל קידום בעבודה והדבר היחיד שיזכיר לך שלא תמיד ישבת בבית הכלא שהוא החיים שלך זה קעקוע ענק של טאז על הגב.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: בושה. לפי מחקרים, אחד מכל שישה אנשים מקועקעים מתחרט על הקעקוע שעשה. לפי תחושת בטן שאינה מבוססת מחקרית - לאדם הזה יש קעקוע של טוויטי.
גלים, צדפה, סירת נייר קטנה
מי אתה: סטודנט לביולוגיה שכותב למגירה ורוצה לגור במכמורת, נציגת שירות בנטוויז'ן שנמשכת למרחבים ומתגברת על פרידה. שכיח: חיבה לצמידי קרסול ותמונות אינסטגרם של רגליים בחול.
למה עשית את הקעקוע: כי הים עמוק וגם אתה, אתה חש צורך לבטא את הסערה הפנימית המתחוללת בך וזה כל מה שעולם הדימויים שלך מאפשר.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: כלום, כי הוא די קטן וכי אתה כבר על ציפרלקס.
פיה על פטריה, שדון עם קלשון
מי אתה: פליטת ניינטיז שזכרונות הילדות שלה כוללים שופינג בעין השלישית, יער הפיות בסנטר וריח עמום של קטורת. כיום יועצת הנקה וגרה בפרדס חנה.
למה עשית את הקעקוע: כי היית בת 16 ולכל החברים שישבו איתך בכיכר דיזנגוף היה אחד וזה התאים בול לנזם ולמגפיים הצבאיות והאייליינר המוגזם וההערצה לאנשים עם שמות כמו ויק וטינקרבל ואביב גפן.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: ניכור. מה לך ולילדותיות השברירית והעלק סקסית הזאת? ככל הנראה תכסי בפרח (ע"ע).
משולש, ריבוע, קו אבסטרקטי
מי אתה: אדם שרואה את עצמו כאחד שחושב מחוץ לקופסה. לא טיפוס של הגדרות, אלא של רעיונות. אתה עובד במקצוע חופשי, בעל זיקה לאמנות, לאורבניות, חובב מסעדות שף ומחכה לעונת השום הירוק בשוק.
למה עשית את הקעקוע: זה לא עניינכם. אתה לא תעמוד פה ותסביר סאבטקסט, המשמעות היא פנימית שלך והיא אבסטרקטית מכדי להכנס לתבניות רדודות. בשלב מסוים תגלה שכל העיר כבר מסתובבת עם הריבוע הזה על הזרוע הפנימית, ואז ככל הנראה תמציא לו סיבה.
איך תרגיש כלפיו בעוד חמש שנים: שילוב של "בשביל מה הייתי צריך את החרא הזה?" ו-"מילא, לפחות זה לא לוכד חלומות".
משפט תנ"כי, פתגם בלטינית
מי אתה: סלב הוליוודי שמתחרמן ממשפטים שגויים תחבירית בפונט אריאל. ולחילופין: צעיר ישראלי שבטוח ש"קארפה דיאם" או "ויני וידי ויצ'י" הם יציאה מקורית ומלאת משמעות ולא משהו שהדפיסו על חולצות בניינטיז.
למה עשית את הקעקוע: כל שפה שאתה לא מבין, וזה כולל גם אותיות יפניות וגם את השפה האזוטרית שלנו, תראה מתישהו למישהו אקזוטית ומעניינת. האם ויקטוריה בקהאם מבינה את משמעות הפסוק "אני לדודי ודודי לי"? כנראה שלא, אבל מה זה משנה? העיקר שזה יושב יפה על הגב.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: בהנחה ועדיין לא למדת את השפה – אהבה והתפעמות.
פרח
מי אתה: יכול להגיע מכל רקע, גיל ושכבת אוכלוסייה. פרח הוא הקעקוע של כל מי שרוצה קעקוע ולא מוכן להתחייב למשמעות הנלווית אליו. כי אי אפשר להסיק שום דבר על אדם עם קעקוע פרח, פרח זה הדבר הגנרי ביותר בעולם.
למה עשית את הקעקוע: כי זה יפה. זה פרח. מי לא אוהב פרחים? מי יכול לדעת משהו על החלומות או המשברים או האישיות שלך מקעקוע של פרח? פרח זה הפוקר פייס של הקעקועים.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: מה שהרגשת כלפיו אחרי חודש.
מגל ופטיש, סמל השלום, ארץ ישראל
מי אתה: אדם שאכפת לו. חשובים לך דברים כמו ארץ ישראל השלמה או המפלגה הדמוקרטית או הרפובליקנית או קומוניזם או כל דבר שמגיע בצורת סמל ויזואלי. הדבר שאתה הכי אוהב בעולם זה לשמוע את עצמך, פחות חשוב באיזה נושא. אתה אידיאליסט, חדור להט ותהיה הראשון להתייצב בהפגנה, להיעצר ולכתוב על זה בפייסבוק. אגב, אם לא היית פונה לאפיקים אידיאולוגיים היית מתעל את זה לקעקועי הערצה (ע"ע).
למה עשית את הקעקוע: כי הדעות שלך הן מה שמגדיר אותך ואתה רוצה שהן יהיו הדבר הראשון שאנשים רואים כשהם מתקרבים אליך. חופש הביטוי הוא הדבר שהכי חשוב לך, אבל רק חופש הביטוי שלך. סטטיסטית, ככל שהקעקועים שלך פוליטיים יותר, כך פוחתת הסבלנות שלך לדעות שונות משלך.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: מאוד תלוי. אם המאבק שלך הצליח או ממשיך – גאווה. אם הוא התפוגג והפך לשולי – תכסה אותו בדעה פוליטית חדשה/דרקון.
לוכד חלומות
מי אתה: בחורה צעירה שנולדה באמצע שנות התשעים ופספסה את אופנת לוכדי החלומות הגשמיים שכולם תלו בחדר. בשלב מסוים בחייך היה לך גם שיער גלקסיה, נסעת למידברן ולדרום אמריקה, את שוקלת לקעקע תוספת של זאב קטן בעורף וסדנת הכתיבה של גבי ניצן העיפה לך את המוח (אופציונלי).
למה עשית את הקעקוע: כי את מאמינה במשפט "מחשבה יוצרת מציאות" ומשוכנעת בכך שתגשימי את כל החלומות שלך. מחוברת לרוחניות אבל מכיוונים של מימוש והגשמה עצמית. בגדול, קעקוע שאפשר היה להחליף בסדנת מוטיבציה.
מה תרגישי כלפיו אחרי חמש שנים: מדהים, את מייחסת לו חלק בלתי מבוטל בהצלחת סטודיו היוגילאטיס שפתחת בשרון.
הפרצוף של דיוויד בואי, השם של מדונה
מי אתה: אתה מעריץ. האדם האהוב עליך בעולם הוא במקרה מפורסם, ואין שום סיבה שלא תפגין את האהבה הזאת על חלק נכבד מגופך. אתה טס להופעות, הולך לכל משחק, אוסף מהדורות מיוחדות, קראת את כל הביוגרפיות וקנית את כל החולצות.
למה עשית את הקעקוע: כי לא משנה אם זה מייקל ג'קסון או מדונה או פרדי מרקיורי או הפועל – החיים שלך נחלקים ללפני ואחרי. לא משנה כמה מושא ההערצה שלך יזדקן ויהפוך להאז בין, הוא זה שגרם לך להרגיש את הדבר הספציפי ההוא שאף פעם לא יצא מהאופנה. נוטים לזלזל בקעקועי מעריצים, אבל דווקא הם הטהורים באמת.
מה תרגיש כלפיו בעוד חמש שנים: תלוי. אם היית צעיר מאוד כשקעקעת את הפורטרט הזה של ג'סטין ביבר, אולי אתה קצת נבוך. אם בגיל 28 הרגשת שביונסה היא האדם היחיד שמבין אותך, אז זה פוראבר אנד אבר עד הקבר.
מצפן, חץ
מי אתה: זה גם מה שאתה מנסה להבין. טיילת בעולם, התאהבת, התאכזבת, עשית יוגה וצום מיצים ולמדת קבלה ועדיין זה לא ממש מתניע. אתה מתייחס לאירועים בחייך כאל "מסע" ומשתמש במונח "לדייק", כמעט התקבלת פעם לריאליטי אבל בסוף לקחו במקומך את תמיר קמחי.
למה עשית את הקעקוע: כי אתה חייב הכוונה רוחנית בחיים. קעקוע, כידוע, זה סוג של קואוצ'ינג לעצמך, ואתה ממש זקוק לאחד. אתה מבולבל ואבוד, אתה רוצה להיות החץ הישר והמדויק הזה, אבל אין לך באמת מושג לאן לכוון אותו.
מה תרגיש כלפיו אחרי חמש שנים: חמש שנים? עד אז כבר תחזור בתשובה ותשנא את הקעקוע ואז תחזור בשאלה ותכסה אותו בטאטו ענק של עוף חול (ע"ע).
כוכבים, ירח
מי אתה: בחורה צעירה שלומדת בבין תחומי, יש לך צמיד פנדורה ויצא לך כמה פעמים ללכת למאק לפני דייט כדי להתאפר. למרות הקעקוע השמיימי, את אדם הגיוני שרגליו נטועות היטב בקרקע: לפני הכל את מבינה שמדובר בקישוט שהערך שלו אסתטי בלבד ומסרבת לייחס לו משמעות גדולה יותר.
למה עשית את הקעקוע: כי הוא יפה, מה זאת אומרת? לכל החברות שלך יש אחד ורצית גם. מדובר בקעקוע שמעורב בו הרבה ריסון פנימי כי הוא לא מסמל רוחניות גדולה, לידה מחדש או חלום נשגב. להיפך, מדובר בפשרה שמקורה בהבנה שקעקוע זה משהו שהולך להישאר איתך לכל החיים ועדיף ללכת על אחד שיחמיא לך, לא בהכרח כזה שיבטא אותך.
מה תרגישי כלפיו בעוד חמש שנים: חיבה מסויגת. מצד אחד הוא עדיין יפה, מצד שני באמת היית צריכה את זה?
