מטח השאלות הזה, שנשמע כמו שילוב בין דיאגנוזה פסיכיאטרית לנוהל מעצר חשוד, תוקף את אלמה דישי באופן יומיומי כבר כמעט חודשיים. "בין אם זה נהג משאית באגף התברואה או נשים בנות שישים", היא אומרת, "מכולם זה מגיע". הם מהססים שנייה לפני, כפי הנראה חוככים בדעתם אם מדובר בזאתי מהטלוויזיה או ההיא שיצאה פעם עם הבן של השכנה, ואז מסתערים עליה בהסתחבקות נחושה.
כולם הרוסים על רונה, המלצרית מ"איש חשוב מאוד", או על אלמה דישי שמגלמת אותה, או שלא ממש יודעים מה ההבדל ואם בכלל יש כזה. לא שחסרות גם תגובות מבאסות. "היו כל מיני דברים שקראתי, למשל מישהו שכתב שכל הסטודנטיות לספרות שהוא פגש הן יפהפיות, אז למה צריך לקחת מישהי עם אף ארוך וכריזמה של סבתא. ואמרתי בסדר, זה גם חלק מהמורכבות של רונה שהיא מעבר לשמנה או רזה או יפה".
למרות שיש לא מעט עיסוק בשמנה או רזה או יפה.
"עוד תגובה שאני שומעת הרבה זה שבהתחלה להרבה אנשים היה מוזר לראות אותי, אבל אחרי זה משהו נפתח שם. אולי זה בביטחון שרונה צוברת מול יהודה, אבל בפרק 7 יש סצינה שרואים בבירור שאני יותר יפה, ואני חושבת שזה משהו פנימי".
"איש חשוב מאוד" הפכה את דישי (27), שחקנית מתחילה ומפוצצת בכישרון, שמלצרה בבתי קפה בתל אביב וחיכתה לתשובות מאודישנים, לזאת שעוד שנייה תוכל לצלם בעצמה סאטירה מרירה על חיי הזוהר. הביקורות המעולות על הסדרה אמנם משבחות את האומץ של יהודה לוי, אבל גם דישי עושה כאן תפקיד לא פשוט. בכל זאת, פעם ראשונה על המסך ועוד בסדרה של שירלי מושיוף ("תעשה לי ילד") שכוללת לא מעט סצנות אינטימיות ועירום, וכל זה תחת כותרת המשנה "יהודה לוי יוצא עם בחורה שלא נראית משהו, צפו". מצד אחד את מתחרמנת עם פאקינג יודה לוי במקלחת, מצד שני הטוקבקיסטים קוראים לך כונפה, איפה את אמורה למקם את ההערכה העצמית שלך אחרי כל כזה?
למקרה שתהיתם, דישי יפה, מאוד, וחייכנית וסופר סקסית. אולי זה אפקט ההתאהבות אחרי שבעה פרקים, אולי כי סתם כי כולנו נראים פחות טוב בטלוויזיה (בהנחה שאנחנו לא יודה לוי) ואולי כי העיסוק בזה כבר מרגיש טיפה מיותר. הרי אם רותם סלע הייתה מגלמת דמות בסדרה שמתאהבת באיזה צחי גראד אף אחד לא היה מרים גבה, אבל ברגע שמופיעה על המסך בחורה מתולתלת במידה 38, כלומר מישהי שנראית כמו רובנו, פתאום כל אחד מגדל דעה. יודה ירצה את רונה? לא ירצה? יתאהב בה? ילך עם אחרת? ואף אחד לא עוצר לתהות, אפילו לרגע, אם דמות אינטליגנטית, בדרכה לתואר שני בספרות אנגלית ועם לא מעט דעות, אולי קצת תשתעמם מלוי ותחליט שלא בא לה על סלב, לוהט ככל שיהיה, שדובר קלישאית שוטפת, שמעולם לא פתח ספר או שילם חשבון חשמל או התעניין אקראית בזולת.
"בהתחלה חששתי", היא מודה, "בבריף לאודישן היה כתוב שמחפשים את לינה דנהאם הישראלית. רגע, זאת מישהי שאני אתבייש לשחק? נתוני הפתיחה היו מפוזרים וזה נבנה תוך כדי. אני לא יודעת אם יודה לוי היה יוצא עם לינה דנהאם, לא בגלל שהוא לא היה מסתכל על לינה דנהאם, אלא כי צריך למצוא את הנקודה שבה זה מתחבר".
לינה דנהאם היא גם המון רעש, ורונה בדיוק ההיפך.
"אני חושבת שלשירלי מושיוף היו הרבה דברים להגיד, על התעשייה ועל נשיות ועל מודל יופי, והם גם ידעו וגם לא ידעו מה הם מחפשים. בסופו של דבר אם הייתי יותר או פחות שמנה, או יותר גבוהה או כהה פחות שינה, כי היו צריכים למצוא מישהי שהמהות שלה מדויקת".
ועדיין, מתייחסים אלייך כאל בחורה שמנה, ואת אפילו לא מלאה.
"כל הזמן אומרים לי 'אבל את לא שמנה', אז וואלה ביחס לתעשייה אני כן, וגם ביחס לרומי אבולעפיה. זה משהו שבתור שחקנית הוא נוכח, הייתי צריכה להתמודד הרבה פעמים עם זה שאני יותר גדולה ויותר שמנה בתור שחקנית, ושזה משפיע על העבודה".
ומעבר לעבודה, זה אישיו?
"זה הכי אישיו. תמיד היו לי גבות והייתי הכי גבוהה, רחבה, גדולה, והאמת שהמשחק קצת עוזר בזה. קודם משחקים את זה ובהמשך לוקחים את זה לחיים. גם עם מיניות ונשיות".
אישה חמודה מאוד
מצד אחד, "איש חשוב מאוד" (חמישי ב-22:15 ב-HOT3) חותרת תחת עולם הסלבס, חושפת את מנגנון העולב הפתטי שמאחורי כל ידוען חרדתי שסובל מתשומת הלב התקשורתית אבל יסבול אפילו יותר כשהיא תעלם, אבל מנגד מזינה אותה. אמנם מדובר בסדרה מצוינת, אבל כולנו התיישבנו מול הפרק הראשון כדי לראות איך יהודה מרגיש מאז הפרידה. גם אלמה דישי סובלת קצת מהדואליות הזאת. "רונה היא מהבנות שלא רוצות להיחשף ולא רוצות את החדירה לפרטיות, היא זאת שיושבת בבית וצופה באנשים כמו יהודה לוי, ופתאום היא נחשפת לביקורת נורא קיצונית ולעימותים. והיא לא ביקשה את זה, היא בסך הכל נדלקה עליו".
דישי דווקא כן ביקשה את זה. שלוש מאות וחמישים בנות נבחנו לתפקיד, היא לקחה. ולא במקרה, בניגוד לרונה, דישי בהחלט מעוניינת בעולם הזה. היא למדה משחק בסמינר הקיבוצים, היא מגיעה ממשפחה קולנועית – אביה הוא שאול דישי, יוצר קולנוע שהתחיל כעוזר במאי ב"אסקימו לימון", עבד עם אבי נשר על "סוף העולם שמאלה" וסטודנטים לשעבר לקולנוע בטח גם זוכרים כמרצה בחוג. היא למדה בבית ספר לאומנויות, תל אביבית מלידה ובת יחידה (רוצה מלא ילדים, מקווה להתחיל עד גיל שלושים). "אני שחקנית, באתי לשחק ולהצליח ולהיות חלק מהתעשייה", היא מודיעה, "היום אני רונה ומחר אני אגלם, עוד קילו פחות קילו, מישהי אחרת. זה משהו שהוא קצת נשכח בגלל המיקום הזה של רונה. וגם אותי זה מבלבל, נבחרתי לשחק מישהי שלא קשורה לתעשייה אבל אני כן".
אז יכול להיות שתהפכי לכל מה שהסדרה לועגת לו.
"אולי נשב פה עוד עשר שנים ואגיד לך שאי אפשר לנצח את הדבר הזה, שזה מכבש חדגוני וללא הבדל של אופי כח ואישיות. אבל אני רואה כל מיני סוגי שחקנים וסלבים שמנהלים כל מיני סוגי קריירות ושומרים על הפרטיות שלהם".
בדרך כלל הם מרואיינים משעממים.
"אז אני מנסה למצוא את הדגם שלי. אמרו לי שאני יוצרת תקדים להרבה מאוד סטודנטיות. גם בתור מישהי שסיימה בית ספר למשחק וקיבלה צ'אנס וגם בקטע של דימוי גוף".
אגב, היה לך פפראצי במאקו לא מזמן, איך זה הרגיש?
"ראיתי, ומלבד זה ששמחתי שהייתי עם השמלה הזאת באותו יום, לא הבנתי למה שזה יעניין מישהו. אולי זה עניין של שלב ואני רק בהתחלה, אני לא יודעת איך בר רפאלי מרגישה עם צלמי פפראצי, אני רואה פפראצי ובטבעי בא לי לחייך אבל אני צריכה להיות קול".
רונה ויודה במציאות, אפשרי?
"משהו ביני ובינו עבד נורא נורא טוב, אבל היינו נפגשים ככה סתם? זה היה קורה החברות הזאת? ככל שאני מבינה את העולם הזה יותר, זה באמת בעייתי. אתה מתחיל להיות חשדן, לבדוק חברויות, לבדוק את הפרטיות שלך".
איך היה לעבוד איתו?
"יהודה זה בנאדם שהמצלמה נפתחת אליו, אני הייתי צריכה איכשהו לאזן את זה. משהו בכימיה ובניגוד בינינו עובד טוב, גם בחיים".
רגע, גם בחיים?
"בהתחלה, גם בצילומים וגם בשנה שבאה אחריהם, היה שם המון שקט. לא דיברתי איתו על הזוגיות שלו והפרידה כי הייתה לי מספיק אינטליגנציה רגשית כדי להבין שזה מדובר מדי ועדין, שמרנו על איזה מרחק. יש ספייס בינינו".
ספייס במובן של דיסטנס?
"ספייס במובן של שקט. יש כל כך הרבה מסה של סצנות, גם סקס וגם ריבים וגם עומק שבין לבין כמעט לא דיברנו. היה חיבוק וחיוך ושאלות, אבל לא ישבנו אחרי זה ודיברנו. דווקא שנה אחרי, בפרמיירה, פתאום ראיתי שהוא מתעניין ושהוא מרגיש שיש לו אחריות לחנוך אותי".
מאיזו בחינה?
"מבחינה חברית ומגוננת. יודה למוד ניסיון, אנשים רואים אותו ברחוב וכולם 'שבת שלום יודה' ו'בוא למניין יודה' כמו לאיזה נביא או פוליטיקאי".
או סלב.
"כן. ודווקא עכשיו פתאום יש בינינו את המקום הזה של לדבר על סרטים ולשתף".
יושבים לשתות? מסתמסים?
"לא, אבל הוא קולגה אמינה וחברית ודיסקרטית שאפשר להתלבט איתה".
כבר ב"תעשה לי ילד" גילינו את החיבה של שירלי מושיוף לסצנות אינטימיות נועזות במונחים מקומיים, או לפחות כאלו שהופכות למדוברות או הצליחו להזיז משהו לצופים למודי הדרמות המשפחתיות שפתאום נחת להם על הראש סקס אנאלי בשירותים. גם ב"איש חשוב מאוד" הסקס נוכח, איברים צצים בפריים, הפיזיות של יהודה לוי מהפנטת והמגע בינו ובין רונה מחרמן. הוא חי בחוויה המלוקקת שבה בחורות נהנות מזה שקושרים להן את העיניים ומדגדגים אותן עם נוצה, היא בנאדם אמיתי שמעדיף שהוא יפסיק עם השטויות והם פשוט יזדיינו כבר.
"לקח הרבה זמן לצלם את הסצנות האלה", מספרת דישי, "זה היה מבלבל, מהבחינה של 'רגע, אתה משחק את זה או שאתה באמת נמשך אליי?' כי יודה הוא תוך דקה בדבר ובתוך הסצינה".
נמשכת אליו?
"לא, היה לי מנגנון הגנה. ידעתי שאסור לי להתערבב פה, וזה שהוא היה כל כך ענייני בדברים הקטנים גרם לכך שזה לרגע לא הרגיש חשוף או ריסקי. שנינו היינו נבוכים, אבל מראש שירלי אמרה לי שהסקס בסדרה הזאת חשוב מאוד כי הוא מספר על אינטימיות, על הפער בינה ובין יודה, שהוא רוצה להביא קרח ולעשות לה צמרמורת והיא אומרת לו בוא נהיה בני אדם ולא מיילי סיירוס".
ולהתפשט בא לך בקלות?
"היו הרבה פעמים ששתיתי לפני סצינות כי זה היה קצת טו מאץ', אבל רוב הזמן אמרתי לעצמי שאני פשוט הולכת לעוף על זה. לא מפריע לי שאנשים ראו את החזה שלי כי זה היה עם עומק, אבל היו רגעים שהייתי נבוכה, הייתי ממש נבוכה. יש גם סצנה שיודה מרים אותי ואני לא מסוגלת שמרימים אותי".
את גם יותר גבוהה ממנו.
"נכון והייתה סצינה שהייתי צריכה להיות עם עקבים, ולא רציתי. ופתאום אנשים אומרים לי שזה סקסי ואני לא מאמינה".
דווקא נינט ויוסי מזרחי זה יותר רונה ויהודה, לא?
"אני חושבת שנינט בחורה יפה ומוכשרת ואני בשוק מהכריזמה והאנרגיה שלה, אני אוהבת את המוזיקה שלה, ואני גם חושבת שזה שיודה החליט לעשות תפנית כזאת ולקחת את כל מה שיש בו ולמקסם את זה, זה מדהים".
בית ספר לקוליות
השקר הגדול של הקומדיות הרומנטיות הוא שהן משכנעות אותנו שדברים מדהימים קורים לאנשים כמונו. כוכבי על יכולים להתאהב בנו בזמן שמלצרנו באיזו חומוסיית חיידקים או גרנו בקריית גת או כל דבר פשוט ואפרורי שבדיוק עסקנו בו והיינו בטוחים שימשך לנצח. זה שקר בגלל שהאנשים הפשוטים בקומדיות האלו תמיד מתגלים כיו גרנט או אביב אלוש או נינט, הם אולי היו אלמונים, אבל הם תמיד היו יפים וכריזמטיים ולכולם התחשק לחבק אותם עוד הרבה לפני שרותם סלע הסתכלה עליהם.
ואמנם "איש חשוב מאוד" היא לא קומדיה רומנטית, אבל גם שאריות ה"נוטינג היל" שמתעקשות להידבק לה לסוליה מכובות על ידי רונה המלצרית, שגם במקרה הלא סביר של האפי אנד עם יהודה לוי ב"איש חשוב מאוד", אף פעם לא תהיה מאמי. היא מתוקה וכובשת ומתאהבים בה, אבל כנראה בגלל שהיא הכי קרובה אלינו, כלומר לבן אדם אמיתי שמתנהל בעולם הזה ובמקרה מצא את עצמו במוקד תשומת הלב.
כמובן שבניגוד אלינו, רונה גם נורא קולית. נורא קשה לפגוש סלב ולא ליפול להתבטלות מידית ומביכה, אבל היא מצליחה, ואחד הדברים שיהודה אוהב בה זה שהיא לא עסוקה בלהגיד לו את כל מה שהוא רוצה לשמוע כל הזמן.
"שירלי נתנה לי במתנה את הקוליות הזאת", מוסיפה דישי, "כי זה משהו שאין לי ממש. לקח לי זמן להבין את הקוליות של רונה, את המנעד הלא דרמטי שלה. אני בנאדם שרואים עליו הכל, באיזה יום אני ומי נגע בי וכמה התרגשתי".
אולי על מנת לבדל את עצמה עוד קצת מדמותה הטלוויזיונית, דישי עזבה לאחרונה גם את בית הקפה שבו עבדה, ממש כמו רונה, כמלצרית. התגובות ותשומת הלב היו קצת יותר מדי ובכלל, היא עסוקה עכשיו.
מה הלאה?
"אודישנים. חשוב לי לקחת את הזמן, להתרגל לשינוי, וגם לדעת מה לבחור. אני רוצה להכנס לתיאטרון, זה בית ספר נורא טוב וגם מבחינת פרנסה. אני רוצה לעסוק בערבים ויהודים ובאריתראים ובגברים ונשים".
למה?
"כי אחרת לא נשאר כלום ברמת השפיות, אז זה באמת רק איך יצאה התמונה באינטרנט ועוד קילו ופחות קילו".
מה עם מערכת יחסים?
"אני פנויה, לוקחת את הזמן".
היית יוצאת עם שחקן?
"נראה לי מפחיד ומבלבל, הפער בין הדימוי שלנו כזוג לבין הריגוש שלנו כזוג עלול להיות חמקמק. ואני גם נורא בן אדם של גבולות, אני מאוד אוהבת דיסטנס, במאי ובמאי ומורה הוא מורה. אני מפחדת מחוסר איזון".
איפור ושיער: נירית הירשמן. סטיילינג: שופליפטרס, לימור ריחאנה. בגדים: מיכל ומורן- ה' באייר 26, בוטיק דניאלה - ה' באייר 18, קרן נפתלי