"אמא אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו!"
"בסדר, אני רק אומרת ש..."
"אבל אני לא רוצה לדבר על זה! למה צריך לדבר על זה?"
"טוב. אבל אני רק רוצה שתדעי למה לצפות".
הדוברות: הדוגמנית בת ה-14 איב ספדי ואמה אורלי. הנושא: מידת מכנסיים. איב רזה, רזה מאוד, אבל לאורלי חשוב שהיא תדע שזה לא לנצח. יום אחד, היא אומרת לה, ה-32 במכנסיים יהפוך ל-34. איב מעדיפה להחליף נושא. "נו זה ברור שאני לא רוצה להיות רזה מדי", מכריזה הטינאייג'רית, והאמא משחילה עוד משפט אחרון: "לא מזמן בתצוגה איב פגשה דוגמנית, לא נגיד שמות, שאמרה לה שהיא עצמה לא אוכלת פחמימות בכלל. איך אפשר? הייתי בהלם. חייבים לאכול גם פחמימות. אצלנו בבית אוכלים מאוד בריא. אני עושה ספורט כל החיים, ככה אני נראית כמו שאני נראית. תגעי לי בבטן, תראי כמה קשיח".
באמת קשיח. אבל חוץ מהבטן, אורלי ספדי כולה רכות והתרגשות לקראת עליית העונה השנייה של "פושרז" (שני-רביעי, 22:30, בהוט בידור ישראלי וב-VOD), בה היא ואיב מככבות כצמד של אמא ובת בדרך לפסגה. השיחה שכרגע סיימו לנהל היא דגמה מצוינת לדינמיקה ביניהם – עיסוק בלתי פוסק בקריירה המתהווה של איב שכולל נהרות מילים על מסלולים וקמפיינים סביב העולם, וגם כמה על מה שנכנס לה לצלחת. התכנית, אורלי יודעת, רק מחכה למשפטי מחץ כאלה כדי לשלוח לפרומו: הדיון במושג ה"פושר" או ה"מאמאג'ר" - קריס ג'נר פינת ציפי רפאלי - שם את ההורים אוטומטית במשבצת הלוחצים, הדוחפים, אלה שמחכים לפרסום של ילדם יותר משהעולל מייחל לו בעצמו. ואכן, באחת הסצנות הראשונות של השתיים בסדרה, הסטייליסטית ליאת אשורי משוחחת איתן אחרי תצוגה ומטיחה בפניהן שנדמה ואורלי רוצה את זה יותר מאיב. היום, יותר מחצי שנה אחרי הצילומים, נדמה שדווקא הבת תופסת את תפקיד הבולדוזר.
"זה היה הרעיון שלי שנלך לתכנית", מסבירה איב, "ראיתי את העונה הראשונה ברצף, ממש את כולה, אהבתי את זה מאוד. חשבתי שזה די יתאים לנו אז אמרתי לאמא שנלך לאודישנים. אמא שלי היא פושרית, נכון, אבל זה לא דבר רע. היא פושרית להצלחה, ללימודים, רוצה שאצליח עם החברים ועם המשפחה. היא לא אחת שמכריחה".
אורלי: "אמרתי להם באודישן שאני לא הטייפקאסט שלהם. אני פושרית לסיים משימות עד הסוף, לדבוק במטרה, פושרית לחיים עצמם. אני אדם כזה שלא מוותר לעצמו בכלום, לא בחינוך של הילדים, לא מול בית ספר ושכנים. אני כמו לביאה".
לביאות לא יוצאות טוב בתוכניות האלה.
איב: "לכל אחד יהיה משהו להגיד, אנחנו מודעות לזה. לא ציפינו לצאת שם מושלמות, ברור שלא נצא מזה חלק" .
אורלי: "אני מקווה שאנחנו ההורים לא נצא פתטיים. אבל יש פתגם כזה, הכל בעיני המתבונן".
איב: "כן, הכל בעיני המתבונן. אני שמחה שהתכנית עולה, כי תמיד רציתי להתפרסם. להיות כמו הגדולות, בר רפאלי, גל גדות. ואי אפשר לחכות בבית שמשהו יגיע, אני צריכה לפעול. אני לא יכולה לעצור את הדחף הזה שלי, זה נורא חשוב לי. ואם יש לי את האופציה לעשות את זה עם אמא, אז למה לא?".
"אמרו לי שהיא בנטון"
אנחנו יושבות בבית הקפה החדש של אורלי. היא וחברה החליטו לפתוח אותו בתוך מכון כושר שנפתח לאחרונה בבניין מגורים בצפון תל אביב, מקוות שיתמלא בתושבי האזור שאפשר להשקות באספרסו בין האימונים. איב מצטרפת אלינו בסוף יום לימודים בכתה ט' ברמת גן, שם הן מתגוררות עם אחיה של איב, יונתן בן ה-17. היא לובשת ג'ינס וחולצת בטן, נושאת בגאווה את רעמת התלתלים, והתוצאה היא מתח קלאסי בין ילדה לאישה.
"היא הייתה תינוקת יפהפה, עוצרת נשימה ממש", אומרת אורלי בגעגועים, "אנשים כל הזמן אמרו לי שהיא 'בנטון', בגלל הצבע שלה. היא דומה לאבא שלה, התחתנתי עם אחד הגברים היפים שראיתי בחיי".
כבר כשהייתה איב בת 7, אמא שלה לא התאפקה ושלחה תמונה שלה לבכירה ברשת פוקס, אותה הכירה מעבודתה כסוכנת נסיעות. ההתלהבות מאיב קצרה לה השתתפות בשני קמפיינים של פוקס קידס, בגיל 8 כבר דגמנה להוניגמן ובגיל 13 בפרסומת טלוויזיה לקרמיסימו. "בתחילת הדרך זה היה וואו", איב נזכרת, "בפעם הראשונה בפוקס נכנסתי לסט כולי ביישנית, אבל אז שמו מוזיקה והיה כיף ברמה מטורפת".
אורלי: "זה היה בשבילה כמו חוג, חוג דוגמנות".
עד כמה אפשר לחוות ילדות נורמלית בתוך כל העבודה הזו?
איב: "אני חושבת שיש לי ילדות מיוחדת. אני לא מפסידה את מה שחשוב. כיתה ח' הייתה כיתה חשובה, ולא הפסדתי כלום, אף שיעור. הייתי מתארגנת לצילומים באוטו אחרי בית ספר וסידרתי את השיער. אבל בפורים היה לי מבאס. תכננתי להתחפש לאננס ותות עם חברה, ובסוף הייתי צריכה לדגמן באותו יום, ככה שהייתי רק שעה אחת בבית ספר".
"מבחינתי היא לא צריכה להפסיד לימודים בשביל דוגמנות", אומרת אורלי בנחרצות, אבל כשאיב מבהירה לה שבשביל להשיג קמפיינים בחו"ל לעיתים זה הכרח, היא מתרככת ומשנה ל"נחצה את הגשר הזה כשנעבור אותו".
אורלי, את יותר גמישה ממה שדמיינתי.
"תראי, בסופו של דבר אני לא מחליטה לה על הקריירה", היא אומרת, "אני עמוד השדרה שלה והמשענת שלה, אבל יש לה מנהל, עופר רפאלי מסוכנות MC2, והם יחליטו. אני בעצם האחרונה שתקבע לה. היא צריכה לקחת בחשבון שלכל החלטה שלה יש סיבה ותוצאה, לא תמיד היא תהיה מסבירת פנים, לעיתים היא לא תהיה נעימה".
בנושא אחד אורלי לא מצליחה להסוות את רצונותיה. באחת הסצנות ב"פושרז", איב מתבקשת לנעול נעלי עקב, ואורלי מעקמת פרצוף ומסתייגת מהמסר. בסופו של דבר, הילדה עלתה על עקבים. "בעיני זה מוקדם מדי בשבילה לשדר מיניות, היא עוד ילדה. אבל אני לא נלחמת איתה", היא אומרת, "איב, יש לך קווים אדומים?".
איב: "למה את מתכוונת, נגיד, אם אני אעשה הלבשה תחתונה? האמת שאני לא יודעת, עוד לא פגשתי את הקווים האדומים שלי".
מי מחליט לגבי הכסף?
אורלי: "היא תקבל הכל כשתהיה בת 18. זה שלה. בינתיים השקעתי לה בנאסד"ק, וכשהיא תגדל היא תחליט מה לעשות עם המניות".
ואתן חושבות על תכנית חלופית, למקרה שזה לא יצליח?
איב: "זו לא אופציה בעיני. אבל אני רוצה להירשם למגמת תאטרון, כדי לשלב גם משחק".
אורלי: "כן, היא צריכה לשחק. היא תהיה ממש טובה בזה".
איב: "אני חייבת להצליח בדוגמנות. אין מצב שזה לא יקרה. ולא רק בארץ, מדינת ישראל היא חשובה אבל זה צריך להיות בינלאומי. הרי מתישהו יסתיימו כל החנויות בישראל".
אורלי: "את תצאי לחו"ל, איב, זה ברור. איב תהיה דוגמנית מפורסמת ולי תהיה רשת בתי קפה, זה החלום".
בייגל וצ'ולנט, שילוב מנצח
גם בתוך שטף של כוכבי ריאליטי לרגע, השתיים האלה מתבלטות. המלהקים כבר עטו על החומר שממנו עשויה אורלי ל"אח הגדול", שם לא צלחה את שלבי המיון ("אני לא הייתי הולכת בכל מקרה", היא אומרת) – וסיפור החיים המנצנץ שלה רק חיכה לפלטפורמה המתאימה כדי לזרוח.
"נולדתי בבני ברק, היינו משפחה חילונית ומגיל צעיר עשיתי עסקים", היא מספרת, "דאגתי לעצמי, מכרתי ספרים לילדים, למדתי את החוקים של הרחוב. הסתובבתי בארץ ובעולם, ובגיל 26 פתחתי את בית הקפה 'וילג' בייגל' בשינקין, מקום מהמם. הגשנו בייגל וצ'ולנט, היה תור בכניסה, כל יום עבדתי שם משש בבוקר עד חצות".
בין חמין לקפה, המסעדנית הצעירה הכירה את אלברטו ספדי, איטלקי שעבר לגור בניו יורק וביקר בארץ. השניים התאהבו, עברו למנהטן, ואורלי מצאה עצמה נשואה למשפחת ספדי, בעלי בנק ספדיה, חיה חיים מפנקים במגדלי טראמפ, מגדלת שני ילדים במסורת האמריקאית המרופדת של "אמא שנשארת בבית". כשאיב הייתה בת שש ואחיה בן תשע, אורלי החליטה שמספיק ודי. "לא התחברתי לניו יורק, רציתי שהילדים ילמדו בבית ספר יהודי, וכאן בישראל זה הכי קל ונכון. חזרתי עם שניהם במטרה להישאר, לא לחזור. התחלתי לחיות כאן כאם חד הורית".
כבר שמונה שנים שהיא מגדלת את הילדים לבד. בהתחלה הזוג ניסה להצליח במערכת יחסים בשלט רחוק, אבל לפני שנתיים יחסיהם נגמרו בגירושים. היום החיים של אורלי ואיב רחוקים למדי מהיומיום במגדלי היוקרה ההם. "אלברטו עדיין תמך בנו בשנים האלה, אבל פתאום הייתי צריכה לעבוד, אחרי הרבה שנים שהייתי רק עם הילדים. חזרתי למשרה כסוכנת נסיעות של קלאב מד כי יש לי יכולת מכירה, אני טובה בזה. זה לא היה קל, אבל מי הבטיח חיים קלים? יש גם יתרונות בלגדל ילדים לבד. המילה שלך היא הקובעת, אף אחד לא מתווכח איתך".
איב, חסר לך אבא בחיים?
"אני לא זוכרת בית עם שני הורים, אז זה לא קשה לי. אני רגילה. אבא שלי בא לבקר מדי פעם, קונה לי מתנות, וזהו. אמא שלי זה משהו אחר. לפעמים אנחנו מתכתבים בוואטסאפ, הוא יודע שאני מדגמנת אבל זה לא כל כך קשור אליו".
אורלי: "הוא אוהב את זה?"
איב: "לא שאלתי אותו. הוא לא פה, אז הוא לא יכול להגיד את הדעה שלו. אני עם אמא, ברור שאני תמיד לצדה. היא זו שגידלה אותי, והיא עשתה את זה לבד".
אורלי: "אף אחד לא עזר לי. אמא שלי ניסתה, ובגלל שהיא התערבה מדי לא נתתי לה. גם האחים שלי, כל אחד בעולמו. וזה בסדר. לפעמים היה קשה, אם רצינו לצאת לטיולים בשבת הייתי צריכה להביא ולסחוב הכל ולפעמים אמרו לי 'איך את עושה את זה?' התשובה היא באהבה גדולה. וזה מה שאיב צריכה להבין בקריירה שלה. יהיו רגעים קשים, אלף אנשים ודעות, את צריכה לפתח עור מברזל".
בשלב הזה בשיחה, קורה משהו שמתרחש לא מעט גם מול המצלמות של "פושרז" - איב מתחילה לנוע בחוסר שביעות רצון, מחכה שאמה כבר תסיים את המונולוג. "יש לה נטייה לחפור", היא מתלוננת, "היא אוהבת למקד את הפוקוס עליה כל הזמן. כמו עכשיו שהיא לא מפסיקה לדבר ואני מנסה לרמוז לה שתפסיק".
אורלי נאנחת מול בתה המתבגרת. "אנשים אומרים לי, זה גיל, תני לזה לעבור. אבל זה בלתי אפשרי. איך אני יכולה שלוש שנים לספוג את זה? אלה שלוש שנים מהחיים שלי. אם לא הייתה את התוכנית, בטח עכשיו כל אחת מאיתנו הייתה בחדר שלה, בנפרד. ככה עשינו משהו ביחד".
איב צוחקת, "אמא זה הגיל שלי, אין מה לעשות. אנחנו ככה, ההורמונים פועלים כל הזמן. זה טבעי ונורמלי שיהיו לי מצבי רוח".
מה עוד אתן עושות ביחד? שיעורים?
איב: "לא! אני גרועה במתמטיקה ואמא שלי גם, יש לנו את אותו שכל. אנחנו הולכות לקניון, לבית קפה. אנחנו אוהבות לשבת ברביבה וסיליה במרכז צמרת, אני אוהבת את הקרפצ'יו שלהם. ראינו שם את בר רפאלי פעם".
אורלי: "לבית קפה אני עדיין מצליחה לפתות אותה לבוא איתי. אבל דברים אחרים זה כבר קשה. פעם היא הייתה הולכת איתי לסרטים, לצעדות. אבל היא זונחת אותי".
איב: "כי אני רוצה ללכת עם חברות. מה את רוצה, שלא יהיו לי חברים, שאשב בבית כמו חנונית?"
אורלי: "למה שלא תהיי חנונית? אני מטורפת על חנונים".
"אמא לא צריכה אף אחד לידה"
בעוד אורלי מכינה את עצמה לשלב הבא באימהות - ילדה שיוצאת עם חברים ולא איתה - היא מתמודדת עם המחיר שאולי שילמה על החד הוריות, בשילוב הבחירה להשקיע את כולה בקידום הקריירה של איב. זמן לחיים אישיים בקושי היה לאורלי במשך שמונה השנים האחרונות, ועל בן זוג אין מה לדבר. לא שאיב רצתה שזה יהיה אחרת. "זה מוזר לחשוב על זה שלאמא יהיה חבר. היא אמא שלי", אומרת הבת. "היא נותנת לי רק שמקס יהיה חבר שלי, הכלב שלנו", מאשרת האם.
לא יפה איב.
אורלי: "זה באשמתי שהיא ככה. היא אף פעם לא ראתה אותי עם מישהו, אז זה יהיה לה הזוי, היא לא יכולה לדמיין דברים כאלה. זוגיות זה משהו שהלך אצלי לאיבוד בדרך. ההשקעה והנתינה לילדים ולבית, זה על חשבון החיים הרומנטיים. צריך להבין שאין לי זמן, אין לי רגע דל. אני לא כמו גרושה עם יומיים חופשיים בשבוע שהילדים אצל האבא ואני יכולה לעשות כרצוני. לא אגיד שלא יצאתי עם אף אחד כל השנים האלה, אבל לא משהו שאיב הייתה צריכה לדעת ממנו".
איב: "זה בסדר שהיא תישאר לבד. אם היא תביא עכשיו מישהו, זה יהיה כמו תחליף לאבא שלי ואני לא חושבת שיש לו תחליף".
אורלי: "שימי את אבא בצד רגע, הוא גם ככה לא פה אז הוא לא כזה וואו".
איב: "הוא כן וואו. בכל מקרה, אמא בחורה חריפה והיא מסתדרת לבד. היא לא צריכה אף אחד לידה. אולי כשאהיה בת 18 ואז זה לא יהיה קשור אלי".
ולאיב יש מישהו?
אורלי: "יש לך, איב?". הבת שותקת ואורלי נאנחת, "היא לא מספרת לי כלום. אני אשמח שיהיה לה חבר. היא לא צעירה מדי. זה גיל טוב לחבר ראשון".
יש הורים שבודקים את הוואטסאפ של הילדים שלהם.
איב: "בחיים לא אתן לה. היא מנסה להציץ לראות מה כותבים לי, אבל אין סיכוי. היא יודעת שאני ילדה טובה, היא לא צריכה לפחד. אבל לא לחטט. הוצאתי אותה מהאינסטגרם שלי, עשיתי לה בלוק".
אורלי: "היא חסמה אותי. את מאמינה? היא לא נותנת לי!"
איב: "אני עובדת חזק באינסטגרם כי אין לי מספיק עוקבים, ואין לי זמן שאמא תפריע לי שם. אני רוצה להגיע ל-20 קיי, כי היום באודישנים כבר שואלים כמה עוקבים יש לך באינסטגרם ובסנאפצ'ט".
אורלי: "מה זאת אומרת, יקבלו אותך לקמפיין לפי כמה יש לך באינסטגרם? לא לפי איך שאת נראית? זה למשל משהו שאני לא אבין. העולם הזה משתנה מהר".
צילום: יונתן בלום | סטיילינג: ישראל רחמני | איפור: סבטלנה קריחלי | שיער: אלירן שלום | פריטים איב: טי שירט: FAM- FASH, חצאית: My Urban Runway, שמלת קולר: My Urban runway, צמידים: FAM- FASH, נעליים: ZARA. פריטים אורלי: שמלה שחורה: ZARA, ז'קט עור: DIESEL, מעיל לבן: MNG