יש דברים שספרי ההיסטוריה לא יספרו לכם. ברובם לא תקראו, למשל, שהיטלר לא חלק את המיטה שלו בפיהררבונקר רק עם אווה בראון. לפי עדויות שונות, הצורר האכזר כל כך אהב את הכלבה שלו, בלונדי – רועה גרמניה שהוא קיבל במתנה ב-1941 – שהוא נתן לה לישון איתו בחדר השינה, למורת רוחה של בראון, שהעדיפה את שני הטריירים הסקוטיים שלה. ב-29 באפריל 1945, היטלר החליט להתאבד לאחר ששמע על הוצאתו להורג של מוסוליני. כדי לבדוק את יעילותן של גלולות הציאניד שקיבל, הוא הורה לנסות אחת על בלונדי. היא מתה באותו הלילה.
לדברי אנשי הצוות שלו, היטלר היה שבור ממותה של בלונדי, אבל זה לא הפריע לו לכתוב את צוואתו ולשאת את אווה בראון לאישה באותן שעות לילה מאוחרות. בצהרי היום שלמחרת, כשהוא שמע שהסובייטים הגיעו למרחק של 500 מטר מהבונקר, היטלר ואשתו הטרייה נפרדו מחבריהם הנאצים והסתגרו בחדר העבודה. כשעה לאחר מכן, ב-15:30, נשמעה ירייה חזקה. הראשון להיכנס לחדר היה הנהג הפרטי, היינץ לינגה, שהבחין מיד בריח של שקדים שרופים, עדות לשימוש בציאניד נוזלי. לאחר מכן נכנס הקצין הנאצי הבכיר אוטו גונש, שסיפר שמצא את בראון שמוטה על הספה ללא רוח חיים, ואת היטלר לצדה, שעון קדימה עם הראש על השולחן, דם מטפטף מרקתו ואקדח לרגליו. הגופות שלהם הועלו לגינה, שם הן כוסו בבנזין והוצתו בהתאם להוראות שהיטלר פירט בצוואתו. השריפה החלה ב-16:00 ונמשכה, לפי העדויות, כשעתיים וחצי.
יומיים לאחר מכן, ב-2 במאי, הצבא האדום הגיע לבונקר. הסובייטים מצאו את שרידי הגופות, והטמינו אותם בקבר לא מסומן במזרח ברלין, שמיקומו נשמר בסוד. השרידים נשארו בקבר עד 1970, כשצוות מיוחד של ה-KGB חפר אותם החוצה, שרף אותם פעם נוספת ופיזר את האפר על פי פקודה בנהר אלבה. כל מה שנשאר מגופתו של היטלר היו שבר של גולגולת עם חור קליע ברקה ועצם הלסת שלו.
לא עבר הרבה זמן מהרגע שהיטלר מת ועד שהחלו לצוף שמועות שהוא עדיין בחיים. יש שטוענים שהסובייטים תדלקו ביודעין את הבלבול וחוסר הוודאות שאפפו את נסיבות האירוע: עוד לפני מותו, הם הפיצו צילום של הגופה עם חור של קליע במרכז המצח למטרות תעמולה, ורק זמן רב לאחר מכן התברר שזה היה בכלל אחד מהכפילים הרבים שהיטלר העסיק, ושלא נותרה תמונה של הגופה האמיתית. בוועידת פוטסדאם שנערכה באוגוסט 1945, כשהנשיא טרומן שאל את סטאלין אם היטלר מת, הוא השיב בבוטות "לא". במהלך משפטי נירנברג, ראש הוועידה האמריקאית תומאס ג'יי דוד אמר ש"אף אחד לא יכול להגיד שהוא מת".
אנקדוטות כאלה ואחרות שימשו כר פורה לתאוריות קונספירציה, ועם השנים הספקות לגבי גורלו של היטלר משכו לנושא טיפוסים מעונבים שבעבר לא היו רוצים לסכן את שמם הטוב. אחד מהם הוא רוברט בר (63), קצין מודיעין בכיר ששירת 21 שנה ב-CIA, בעיקר במזרח התיכון, ושעל סיפור חייו בוססה דמותו של ג'ורג' קלוני בסרט "סוריאנה". בר, שכותב בשנים האחרונות טורים על ענייני ריגול ומודיעין במגזין טיים, בוושינגטון פוסט, בוול סטריט ג'ורנל ובעיתונים אחרים, הוזמן על ידי ערוץ ההיסטוריה כדי לחקור את נסיבות מותו של האיש השנוא בהיסטוריה. המסקנות שאליהן הוא הגיע הפתיעו אפילו אותו: "בהתחלה אמרתי להם 'זה משוגע, ברור שהוא מת בבונקר'. מה שבסוף שכנע אותי היו דוחות ה-FBI שפורסמו בשנה שעברה - כי למרות שאני לא בהכרח סומך על יכולת השיפוט של הממשלה האמריקאית, אם מסתכלים על כמות הדוחות וגודל החקירה שבחנה את בריחתו של היטלר, מבינים שכל הממשלה האמריקאית חיפשה אותו. מחלקת ההגנה וה-FBI לא מחפשים באופן אקטיבי מישהו כמו היטלר, אלא אם הם מאמינים שהוא לא מת בבונקר".
היום אתה באמת יכול להגיד ברמה כלשהי של ודאות שהיטלר לא התאבד באותו לילה?
"ודאות זה משהו שאנחנו בוחנים מזווית משפטית, שזה אומר שאם הייתי צריך לחקור דיווח על מותו של היטלר עבור המשטרה או עבור חברת ביטוח - לא היית יכול להוכיח שהוא מת. זה דבר שהוא מבחינתי ודאי. השאלה שעולה היא האם הייתה תשתית להעביר את האיש הזה למקום בטוח מבלי שאף אחד ידע? התשובה היא כן. אנחנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה שהיטלר התאבד, זה חלק מההיסטוריה שכולנו מסכימים עליה, אבל הנקודה היא שאין שום ראיה ארורה שתומכת בזה".
הגולגולת שייכת בכלל לאישה צעירה
הספקנות לגבי מותו של היטלר מעמידה את האדם מהשורה בהתלבטות: מצד אחד, הממד הקונספירטיבי כאן חזק ועמוק כל כך שעדיף להתרחק. מצד שני, כמה מהפרטים בסיפור באמת יוצרים עשן מסתורין מגרה שלא מאפשר להסיר את המבט. קחו למשל את הדיווחים הסותרים מאותו ערב גורלי: עד אחד אמר שהיטלר מת מנטילת ציאניד בלבד, בעוד שאחר טען שהוא נשך את הציאניד וירה בעצמו באותו הזמן, והיה גם מי שטען שעל הגופה היו סימנים לירי דרך הפה. במקביל לכך, החלו לצוץ דיווחים של אנשים שטענו שהיטלר תוצפת במקומות שונים ברחבי העולם, ובעיקר בדרום אמריקה. ביולי 1945 השיקגו טיימס פרסם כתבה סנסציונית שבה נטען שהיטלר נמלט לארגנטינה. שנתיים לאחר מכן, היסטוריון בשם יו טרוור רופר ששימש כקצין מודיעין בריטי בזמן המלחמה, הוציא ספר עם רעיון דומה. מאז ועד היום יצאו עוד אינספור ספרים, מאמרים וסרטים, שרובם מיקמו את היטלר בדרום אמריקה, וטענו שהוא זייף את מותו והמשיך לחיות בסתר אי שם בהרי האנדים בזמן שכולם חשבו שהוא מת.
היסטוריונים מאז ומתמיד ביטלו את התאוריות האלה בהינף יד, אבל ממצאים מדעיים מהשנים האחרונות העניקו להן רוח גבית, והפכו אותן לקצת פחות קונספירטיביות. ב-2009, כמעט 65 שנה אחרי מותו של היטלר, חוקרים ערכו בדיקת די.אן.איי בשבר הגולגולת שהרוסים האמינו שהשתייך לפיהרר, והתגלה שהוא בכלל שייך לאישה מתחת לגיל 40.
ואז, בשנה שעברה, ה-FBI שחרר מהכספת שורה של מסמכים מסווגים שהראו שבשנים שלאחר מותו המשוער של היטלר – כולם חיפשו אותו. בין הממצאים שהתגלו היו הוכחות לצוללת גרמנית שהגיעה לחופי ארגנטינה במאי 1945, כשעל סיפונה בכירים נאצים שנמלטו. לפי הדיווחים, הצי הארגנטינאי חיפש את הצוללת בעקבות מידע מודיעיני לפיו היטלר נמצא עליה. עד ראייה אחד, שהציע לאמריקאים מידע בתמורה למקלט פוליטי, טען שהוא ראה את היטלר ואווה בראון יוצאים מהצוללת. במזכר סודי שנכתב באותן שנים על ידי ראש ה-FBI, ג'יי אדגר הובר, צויין כי "בכירים בצבא האמריקאי בגרמניה לא הצליחו לאתר את הגופה של היטלר, או כל מידע מהימן אחר שיכול לומר לנו בוודאות שהיטלר מת".
אז מה באמת קרה להיטלר, והאם יתכן שהמופתי הבריח אותו לארגנטינה על סוס מכונף? סדרה חדשה בת 8 פרקים של ערוץ ההיסטוריה, "לצוד את היטלר" (חמישי, 22:10), מנסה לענות על השאלה בעזרתו של בר ושל מומחים נוספים. בצוות שהוא מוביל חברים גם איש הקומנדו טים קנדי, שהיה מעורב במצוד אחר אוסמה בין לאדן, צייד הנאצים סטיבן רמבם ואחרים. אף על פי שהטון מונחה האקשן של הסדרה לא מקנה לה אמינות יתרה, הממצאים שהצוות מגלה מרתקים. בין היתר, הם הצליחו לחשוף מנהרה תת-קרקעית בברלין שקיומה לא היה ידוע עד כה, אשר מובילה היישר לשדה התעופה טמפלהוף. "היטלר היה יכול להסתובב מתחת לאדמה מהבונקר ועד לטמפלהוף ואף אחד לא היה רואה אותו", אומר בר, "ואז אתה רואה שב-21 באפריל, יום אחרי ההופעה הפומבית האחרונה של היטלר, המריאו משם 8 מטוסים של נאצים, שאף אחד לא יודע מה היה היעד שלהם, ועל אחד מהם היו לפי מניפסט הטיסה החפצים האישיים של היטלר".
חסרים: מסמכים חשובים במיוחד
גם בדרום אמריקה הצוות מצא כמה תגליות מרעישות, שחיזקו את התאוריה שלהם לפיה היטלר היה יכול להימלט מגרמניה לספרד, לעלות על צוללת ששטה לאיים הקנריים ומשם להגיע ליעד הסופי - ארגנטינה. "אתה רואה שהצי הארגנטינאי היה משוכנע שהצוללת של היטלר עגנה ליד חצי האי ואלדז, והתריע על כך לאמריקאים", הוא אומר. "ואז אתה מגלה בסיס מאובטח בבארילוצ'ה, אזור שהיתה בו קהילה גרמנית-נאצית מבוססת, ומתחתיו היה בונקר שהצלחנו להכניס אליו מצלמות, ומי בונה בונקר בארגנטינה עם פתחי אוורור אלא אם הוא רוצה להחביא שם מישהו? ויש את מצודת מיסיונס, שאומרים שהיא היתה מיועדת לבכיר נאצי אחר, בורמן, אבל בבירור היא נועדה למישהו יותר חשוב ממנו וגם מצאנו שם קופסה של תרופות שהיטלר השתמש בהן. בעיניי הממצאים שחשפנו מוכיחים שהנאצים תכננו להוציא את היטלר מגרמניה במקרה שהיא תנוצח. לצערי, יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, כמו למשל למה ה-FBI היה כל כך בטוח באפשרות שהוא חמק? המסמכים שפורסמו בשנה שעברה היו עם הרבה מחיקות, וסביר להניח שיש עוד המון שיחות ומסמכים חסרים שהלכו לאיבוד בערפילית ההיסטוריה. זה מדהים כמה מעט אנחנו יודעים על גורלו של האדם שכל העולם יצא למלחמה בגללו".
יצא לכם לדבר עם עדים שטענו שהם ראו את היטלר אחרי מותו?
"יש עדים שדיברנו איתם, אבל אני לא באמת סומך על בני אדם, בעיקר כשהם זקנים וסיפרו את הסיפור הזה כל כך הרבה פעמים, כך שאי אפשר שלא לתהות לגבי המניעים שלהם. בשרשרת הראיות אני שם את זה בתחתית".
הרוסים טוענים שרופא השיניים של היטלר והעוזרת שלו קבעו אחרי המלחמה בוודאות מוחלטת שעצם הלסת עם השיניים שנמצאה באזור הבונקר הייתה שייכת לו.
"יכול להיות, אבל הם טענו אותו דבר גם לגבי הגולגולת, ובסוף בדיקת די.אן.איי הוכיחה שמדובר בטעות. אם הם רוצים לטעון שזה נכון, שיביאו את עצם הלסת הזאת לבדיקה נוספת. משום מה הם לא עשו את זה עדיין. האמת שכל חוסר הוודאות הזאת הייתה יכולה להימנע אם הרוסים לא היו מגיעים לברלין ובוזזים את הבונקר מלכתחילה. לא היה אכפת להם מראיות פורנזיות. הם היו צריכים להיכנס לבונקר, לאבטח אותו ולשים את הראיות בשקיות".
תאוריות הקונספירציה על בריחתו של היטלר והחיזוקים שהן מקבלות לאחרונה זכו להתנגדות מצד גורמים לא צפויים, ובהם מכחישי שואה ניאו-נאציים. בעיניהם, הצגתו של היטלר כמוג לב וכתחמן שנמלט בעיצומו של הקרב על ברלין גורעת מהגבורה שלו כפי שזו התגלמה בדרך שבה בחר לסיים את חייו – מוות על קידוש הגזע. כך, למשל, באתר האנטישמי justice4germans.com הקדישו מאמר ארוך ביותר שנועד להפריך את הטיעונים לפיהן היטלר לא מת בבונקר. באחת התגובות למאמר נכתב כי "הטענה שהיטלר תכנן באופן מודע את בריחתו מרמזת שהוא בסך הכל היה אופורטוניסט פוליטי ושרלטן. זה מתנגש עם כל מה שאנחנו יודעים על מפעל חייו". והם, כאמור, לא היחידים שמגיבים בקוצניות לממצאים החדשים של בר.
מה אנשים בקהילת המודיעין חושבים על הסדרה הזאת?
"קודם כל הם לא ייראו אותה. הם יגחיכו את זה ויגידו שאני מעודד תאוריות קונספירציה, אבל לא באמת אכפת לי. אני רק רוצה להתמודד עם העובדות ולבדוק מה לעזאזל קרה שם".
לאתגר את הנרטיב האמריקאי
זאת לא הפעם הראשונה שבר נתפס משוטט באזורים של ממלכת הקונספירציה. לאורך השנים הוא חשף הרבה חורים בנרטיבים הרשמיים שממשלת ארצות הברית מספרת לגבי אירועים כמו הפיגועים במגדלי התאומים, שלטענתו היו במימון של גורמים בממשל הסעודי, ולגבי התפוצצות טיסה 103 של פאן אמריקן ב-1988, הידועה גם כ"אסון לוקרבי", שלטענתו ממשלת אירן הייתה הגורם העיקרי שעמד מאחוריו ולא הממשלה הלובית. הכי קל לקרוא לו תמהוני, אבל בתור מי שמחזיק בוותק של יותר מ-20 שנה ב-CIA ובשלל עיטורים שקיבל במהלך שירותו, יש גם סיבות טובות להאמין לו. "כשעבדתי בסוכנות יצא לי לראות הרבה פעמים שהנרטיב שאנחנו מספרים לציבור לא עולה בקנה אחד עם העובדות שידועות לנו", הוא אומר. "פוליטיקאים תמיד הולכים עם הנרטיב שמסתדר להם הכי טוב באותו הרגע. לאורך הקריירה שלי אתגרתי הרבה פעמים את הנרטיב הרשמי ואמרתי לציבור האמריקאי שהוא לא מקבל את הסיפור המלא".
מתי תאוריית קונספירציה הופכת למשהו שאפשר להתייחס אליו ברצינות?
"תראה, תאוריית קונספירציה קופצת על הפתרונות הכי לא סבירים. למשל אם מסתכלים על ההתנקשות בקנדי, הרעיון שה-CIA היה אחראי לזה לא הגיוני בשום אופן, אז ברגע שאתה נכנס לכל התאוריות המשוגעות האלה כמו אוליבר סטון, אתה אבוד. זה גם משרת ממשלות כי ככה הן יכולות לקרוא לכל מי שקורא תיגר על הנרטיב הרשמי שלהן קונספירטור".
עם רבין זה אותו סיפור. הרבה ישראלים חושבים ברצינות שהשב"כ היה מעורב.
"כן, גם את הסיפור הזה בדקתי ואין ספק שרבין נרצח על ידי יהודי דתי. אני לא חושב שזו קונספירציה, אבל ברור למה תמיד יהיו אנשים שיעדיפו לחשוב ככה. לעומת זאת, יכולים להיות הרבה דברים על רצח רבין שאנחנו לא יודעים, למשל שהשב"כ פישל באותו יום כי היה לו מידע מודיעיני כלשהו שהוא לא פעל לפיו והוא פשוט לא רוצים להודות בזה, ואז זאת כבר לא תאוריית קונספירציה אלא טיעון לגיטימי. לכן אני אומר שהתאוריות האלה מחמיצות את העיקר ומשרתות בסופו של דבר את הממסד".
בשנות התשעים נשלחת למשימה בעיראק כדי לארגן אופוזיציה לסדאם חוסיין, אבל אז החזירו אותך ואפילו נחקרת על ידי ה-FBI.
"כן, על זה שניסיתי להרוג את סדאם".
מה קרה שם?
"הייתי בצפון עיראק, הייתי המפקד שם, ובאמת ניסינו להרוג אותו. זה היה מקרה של חוסר תקשורת ואימפוטנציה מוחלטת מצד וושינגטון. במקום לבטל את תכנית ההתנקשות הזאת הם פשוט פוצצו אותה ואנשים הלכו לכלא ונהרגו ואז חקרו אותי על נסיון לרצח וקשירת קשר. בסוף נוקיתי מאשמה ונשלחתי בחזרה לעיראק".
למה החלטת לקרוא תיגר על מה שקרה ב-9/11?
"אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, הייתה תקופה שנאמתי יחד עם בוב גראנט, הסנאטור שהיה ראש וועדת המודיעין שחקרה את הנושא, והוא אמר שיש מספיק ראיות כדי להעמיד לדין את ערב הסעודית לפי חוקי ה-RICO של אמריקה (חוקים נגד ארגוני סחיטה ושחיתות, שמשמשים בדרך כלל כדי להעמיד לדין מאפיונרים), וזה הסנאטור שראה את 28 הדפים המפורסמים, שהממשל האמריקאי מסרב לפרסם ושמוכיחים כנראה את המעורבות של ממשלות זרות במימון מתקפת הטרור. אם זה היה תיק של המאפיה, היו מאשימים את הסעודים כבר מזמן, אבל לא עשו כלום. ולמה? בגלל שיש לנו התמכרות לנפט זול, ואף אחד בממשל לא רוצה לסכן את זה".
אם נחזור לרגע לסיפור של היטלר, בהנחה שהוא לא התאבד, אפשר לפחות להיות בטוחים שהוא מת?
"אני מניח, אלא אם הוא שרד על גיל 126. האמת היא שאין לנו מושג מתי הוא מת, ואנחנו לא רוצים להיגרר לספקולציות. כל שריד אמיתי לקיומו של היטלר שאפשר להסתמך עליו די נגמר ב-1948".