כשמוח העל מיילי סיירוס צוטטה אומרת ש"לא יכול להיות שאיזה זקן יהודי בן 70 שיושב מאחורי שולחן במשרד יגיד לי איך לכוון את הקריירה שלי", היא אולי דמיינה בעיני רוחה מישהו כמו ריק רוזן, מהסוכנים הגדולים והחשובים בהוליווד. אלא שאנשים במעמדו של רוזן לא באמת סופרים את הזמרת/שחקנית הצעירה הזו שמתפשטת את דרכה לתחתית – ובמחשבה שנייה, אולי לא היה מזיק לה ייעוץ קריירה מהמשנה לנשיא וראש חטיבת הטלוויזיה בסוכנות הטאלנטים הגדולה בהוליווד WME, שבין מיוצגיו הרבים נמנים גם קונאן אובריאן, לארי קינג, יוצרים כמו טים קרינג ("גיבורים") ודיוויד אי קלי ("אלי מקביל", "הפרקליטים") ומפיקים כמו הווארד גורדון ("24") וסטיבן לווינסון ("אימפריית הפשע"). רוזן הרי יודע דבר או שניים על זיהוי כשרונות ובניית קריירות, ואולי הוא מהיחידים שיכולים למנוע ממנה להתערטל על כדור הרס בקליפ חדש.
רוזן, 60, הוא גם האיש שזיהה את הפוטנציאל של "חטופים" ותיווך את עסקת מכירתה והפיכתה ל"הומלנד" זוכת הפרסים וחביבת הקהל והמבקרים. בשבוע הבא הוא ישתתף בכנס INTV הבינלאומי של קשת שייערך בירושלים, כנס העוסק בחדשנות בתחום הטלוויזיה ואליו יגיעו 100 בכירים מצמרת תעשיית הטלוויזיה והניו-מדיה בעולם - ביניהם המפיקים והיוצרים של Mad men, Orange is the new black, ועוד להיטים טלוויזיוניים, ובכירים נוספים מ-NBC, Hulu, Huffington Post, Channel 4 הבריטי ועוד.
"אני מגיע לישראל לפחות פעם בשנה, לפעמים פעמיים בשנה", אומר רוזן. "אמנם אין לי משפחה בישראל, אבל יש לי כאן הרבה חברים, אז זה גם ביזנס וגם פלז'ר, אבל בעיקר ביזנס".
מאוד נרגשים מ"הכוכב הבא"
כביזנס, ישראל הפכה בשנים האחרונות למיני-מעצמה של ייצוא פורמטים ותכניות טלוויזיה לחו"ל, וגופי טלוויזיה גדולים בכל העולם מקפידים לשים לב למה שקורה אצלנו על המסך. רוזן זוקף את העניין הרב גם לזכות ההתקדמות הטכנולוגית. "אני חושב שהעולם הגלובלי הפך קטן יותר", הוא מסביר, "ויש הרבה יותר אפשרויות, גם בזכות האינטרנט, לראות תכניות מכל העולם ולא רק ממקום ספציפי אחד. כל יוצרי הטלוויזיה וכל גופי השידור פתוחים לרעיונות טובים, לא משנה מאיפה הם מגיעים".
חוץ מישראל, מי המדינות הבולטות בתחום, אלו שבארה"ב עוקבים אחריהן?
"בריטניה היא תמיד שוק חזק, מדינות סקנדינביה, מדינות מרכז אמריקה ואחרות".
כשאתה רואה תכנית ממדינה זרה, יש משהו משהו מסויים שאתה בוחן כדי לדעת אם היא תהיה הצלחה בארה"ב?
"אני אף פעם לא יכול לדעת אם זו תהיה הצלחה, אני רק יכול לחזות אם זו תכנית שתייצר עניין אצל קניינים ויוצרים. אם זו תכנית מתוסרטת אני מחפש דמויות מצויינות, סיפור משכנע ואת ההיתכנות לייצר מספר עונות ממנה כמו גם את היכולת למשוך קהל צופים נאמן".
אז הנה, "הומלנד" חודשה עכשיו לעונה רביעית. תיארת לעצמך שזו תהיה כזו הצלחה?
"כמו שאמרתי, אתה אף פעם לא יודע מראש אם תכנית תהיה הצלחה. אבל כשאבי ניר דיבר איתי על 'חטופים', ידעתי שתהיה אפשרות לייצר גרסה אמריקנית שהקהל האמריקני יוכל להתחבר אליה וידעתי שאוכל למצוא תסריטאי שיוכל לעשות את האדפטציה לטלוויזיה האמריקנית ולהתאים אותה לקהל האמריקני בצורה טובה".
מה היחס בין הדברים שפגעת בהם לדברים שפספסת?
"יש הרבה גורמים שמביאים להצלחה של תכנית, רק אחד מהם הוא אם זו תכנית טובה או לא. יש הרבה רעיונות טובים שלא הפכו למוצלחים, בגלל דברים כמו יכול השיווק של התכנית, הזמן שבו היא הופקה, הבחירה בשחקנים לא נכונים, הכתיבה".
יש היום פורמט ישראלי חדש ששמת עליו עין?
"אנחנו מאוד נרגשים מ'הכוכב הבא' ומ'תא גורדין', ויש עוד שתיים אחרות. אנחנו בוחנים גם כמה קומדיות, כמו 'כסף קל' (עוד לא שודרה בארץ, ז.י). יש כמה וכמה יוצרים ישראלים שמציגים לנו פורמטים ורעיונות".
ובארה"ב, מה התכנית החדשה הכי טובה על המסך?
"התכנית המצליחה ביותר נקראת 'בלאקליסט', גם 'ריי דונובן' עובדת יפה מאוד, ואולי בתחום הקומדיה, 'המשוגעים' עם רובין וויליאמס התחילה יפה מאוד".
כולם אוהבים את ריק
רוזן נמצא בשואוביז כבר עשרות שנים, אבל הוא בכלל למד משפטים ומדעי המדינה ואפילו עבד לתקופה מסויימת כעוזר של חבר קונגרס. לאחר מכן התחיל לעבוד כעורך דין באולפני קולומביה, הפך למנהל פיתוח של תכני טלוויזיה ומשם עבר לתפקיד סוכן בחברת "אינטר-טאלנט", שם החל לעבוד צמוד עם ארי עמנואל, איתו הקים מאוחר יותר את הסוכנות הגדולה "אנדוור". השניים הפכו לכוח בולט בתעשייה ולבסוף התמזגו עם סוכנות הענק וויליאם מוריס שהפכה לתאגיד WME. אגב, אם השם ארי עימנואל נשמע לכם מוכר – עליו בוססה הדמות של ארי גולד ב"הפמלייה": סוכן חלקלק, אגרסיבי וערמומי. רוזן, לעומת זאת, מתברך בדימוי "נקי" - תומך נלהב באובמה, מגייס כספים לצדקה (גם עבור פרוייקטים בישראל), או כמו שאמר עליו מיוצגו וחברו קונאן אובריאן, "כולם אוהבים את ריק".
יש לך דימוי של בחור מאוד טוב ונחמד בתעשייה, ככה אומרים עליך המיוצגים שלך. איך שומרים על החזות הזו בעסק שבו אדם לאדם זאב?
"מי אומר שאני כזה נחמד..? אל תפרסם את זה, זה רע מאוד לעסקים".
עם חצי חיוך הוא ממהר לעבור לדבר על המגמה השלטת בהוליווד בשנים האחרונות, במסגרתה יותר ויותר שחקני קולנוע עושים את המעבר לסדרות טלוויזיה. בין היתר ניתן למנות את קווין ספייסי ב"בית הקלפים", סטיב בושמי ב"אימפריית הפשע" או קלייר דיינס ב"הומלנד". כסוכן של טאלנטים, רוזן מודה בחיוך שזה "מצוין לעסקים".
פעם זה היה תהליך הפוך, שחקנים התקדמו מהטלוויזיה לקולנוע, איך אתה מסביר את השינוי?
"כמעט כל השחקנים והתסריטאים מתעניינים בטלוויזיה. המצב שונה לחלוטין ממה שהוא היה לפני 5 שנים. טלוויזיה היא כרגע העסק הבריא ביותר בעולם הבידור, והיצירות הכי מעניינות כרגע הן בטלוויזיה, לא בקולנוע, כך שקל יותר למשוך שמות גדולים לטלוויזיה יותר מבעבר".
יש לזה קשר אולי גם למשכורות ההולכות וגדלות בטלוויזיה?
"לא באמת. זה לא קשור לכסף אלא לאיכות הכתיבה".
איך הצמיחה של נטפליקס יכולה לשנות את השוק?
"אני חושב שזה עוד אפיק טוב שיכול לייצר תכניות באיכות טובה, אז יש לזה השפעה חיובית על השוק. הם עושים דברים מהסוג שהיו עושים ב-HBO או בשואוטיים ואפילו ברשתות הארציות הגדולות, וזה הופך את אותם לשוק מאוד אטרקטיבי לאולפנים, לכותבים ולשחקנים, לכולם".
איפה אתה רואה את עתיד הטלוויזיה? אולי הוא בכלל ברשת?
"העתיד של הטלוויזיה טמון בתוכן איכותי, לא משנה איפה הוא נמצא ואיפה הוא מופץ. יש שירותי הפצת תוכן כמו אמאזון ונטפליקס שהם טובים מאוד לעסק, אבל אני חושב שהטרנד היותר מעניין הוא היכולת לתווך את הסדרות לקהל בצורה חדשה. אנשים צופים בטלוויזיה באופן שונה לגמרי מאשר בעבר. הם צופים לעתים בכמה פרקים של סדרות ברצף, ואפילו בכמה עונות בסופשבוע אחד, צופים במחשבים, בסמארטפונים ובטאבלטים, שם טמון העתיד: אנשים שיצפו במה שהם רוצים, כמה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה מכשיר שהם רוצים".