"משחקי הכס" עונה 3 פרק 2

לא ברור מתי בדיוק נחת הפמיניזם בעולם המצ'ואיסטי של משחקי הכס, או איפה הוא הסתתר עד עכשיו, אבל ב"כנפיים שחורות, מילים שחורות", הפרק השני של העונה, זכינו לראות את נשות ווסטרוז בשיאן. וזה עוד בפרק שבו לא ראינו את דאינריז ולו לשנייה אחת. האפקט הזה הודגש עוד יותר לאור העובדה שגם יחסי הכוחות בין גברים לנשים התהפכו. המין החלש, לכאורה, הציג יוזמה, תושיה וראייה אסטרטגית, בזמן שהמין החזק בעיקר נגרר אחריו.

מוציאות את הכלים הכבדים

הדמות שמייצגת טוב מכל את המהפך הזה היא ליידי אולנה טיירל, סוג של ג'ואן ריברס של ימי הביניים. אולנה ראתה כבר הכל, מכירה היטב את כללי המשחק ובעיקר לא חוששת להפגין כמה מעט כבוד היא רוחשת לגברים שסביבה. בשיחה הנפלאה שלה עם מארג'רי וסאנסה, היא לא מתביישת לחשוף כל אחד מהם בחולשותיו: רנלי חשב שבגדים יפים מספיקים כדי למלוך, לוראס יודע להפיל גברים מהסוס אבל לוקה בחכמה, בנה הוא כסיל מגודל והברית בין בית טיירל ללאניסטר נדונה לכישלון. החלק הקומי המבריק של הסצנה הזו מגיע בדיאלוג שלה עם המלצר, שמנסה לקבוע סדר יום, אבל מבין מהר מאד שהוא לא האיש שמקבל את ההחלטות ("אני רוצה את הגבינה שלי עכשיו").

אולנה מבינה היטב את הסכנות שבזיווג של מארג'רי עם ג'ופרי, אבל מחליטה לגרום דווקא לסנסה לציין אותם. אם היצור הכנוע והמובס ביותר בחצר המלך מסוגל לקרוא לו בשמו (מפלצת), אין שום ספק באשר לאסטרטגיה שיש לנקוט לגביו. כאן עובר השרביט לנכדתה ולהשפעה שהיא מתחילה לבנות בסביבתו של המלך המושמץ. מארג'רי לא מתרשמת ממשחקי הכוח של ג'ופרי ומאפשרת לו להרגיש בעמדת שליטה לידה. המשחק ביניהם מגיע לשיאו בסצנת המקלע, שמעבר לסאבטקסט המיני שמתחולל בה (זה הכי קרוב שמישהי התקרבה ל"כלי" של ג'ופרי), מהווה גם ניצחון מזהיר. היא מצליחה לגרום לו לבטוח בה, לתת לה לשלוט בסיטואציה ובעיקר להבין כיצד ניתן לפגוע בו.

עוצמה נשית מסוג אחר לגמרי מופגנת בגזרה של קייטלין סטארק. בעולם כוחני כמו של ווסטרוז הודאה בטעות נחשבת לכמעט אובדנית, אבל כשהיא מגיעה מצדה של אישה היא מבטאת עוצמה ותבונה גדולה. קייטלין, שמתבשרת כי ביתה בווינטרפל נשרף וכי לשני בניה היקרים לא נמצא זכר, נזכרת כיצד לא ידעה למצוא בליבה את היכולת לאהוב ילד חסר ישע, שפשעו היחיד היה שהגיע מאישה אחרת. דווקא מהמקום הנמוך ביותר שלה כאמא, כשארבע מילדיה נעדרים ובנה הנוסף מחזיק בה כאסירה, היא מוצאת זמן לחשבון נפש אמיץ, שמעיד על יכולות המנהיגות שלה יותר מכל גברי הצפון האחרים.

ביריונות עם כבוד

גם בגזרות האחרות של הסיפור תמצאו נשים חזקות בעמדות מפתח: אושה, שמובילה לבדה חבורת גברים, שיי שמתגלה כשומרת הראש החדשה של סנסה, מירה שמחזיקה בנשק במקום גוג'ן, אבל בעיקר בזיווג המשעשע והמרתק ביותר של הפרק: ג'יימי לאניסטר ובריאן. יש בה הרבה מאד ביטויים קומיים למערכת היחסים הזאת (העובדה שהיא נאלצת להביט בו "מתפנה", הלעג שלו לתשוקותיה לרנלי), אבל גם סוג של התנגשות ערכים. ג'יימי הוא האסיר (עוד ביטוי של חולשה גברית, בעיקר בקרב ביניהם), אבל בריאן עדיין שומרת על כבודו (עוד ביטוי לעוצמה). הגישה הזאת עשויה לגרום לג'יימי עצמו לשנות את היחס אליה.

ומה באשר לגברים? הם מוצגים כשבויים, שבורים, פגומים וחסרי אונים, כולם שותפים לניסיון למצוא את דרכם בתוך סביבה עוינת. הדבר היחיד שמציל בכל זאת במשהו את הכבוד האבוד הוא גילויים של הווארגים, שמסוגלים להשתלט על מוחם של בעלי חיים ולראות את העולם מבעד לעיניהם. הגילוי הזה מאפשר לנו להבין טוב קצת יותר את החלומות המסתוריים של בראן, שכוללים כמעט תמיד מפגשים עם חיות. העורב בעל שלוש העיניים נותר עדיין בתור חידה, אבל הוא היה הטריגר למפגש מחודש של בני סטארק (כול נד), שהיה מצולם ועשוי נהדר. העניין הוא שבזמן שהגברים חולמים על כוח, הנשים משתמשות בו.

מצאתם טעות לשון?