ההמתנה בת 26 השנה לחזרתה של סדרת הקאלט "טווין פיקס" מסתיימת הערב (א') בארצות הברית תחת חסותה של רשת שואוטיים (showtime) בקאמבק ארוך ומפואר, ומחר (ב'), אצלנו ב-yes (בשעה 5:00 ו-22:00). מי שצפה בסדרה שריתקה את אמריקה והעולם בתחילת שנות ה-90 יודע למה לצפות וגם ממה לחשוש. מי שלא, או שפשוט לא זוכר או לא מבין על מה כל המהומה - קבלו הסברים ותזכורות על ביטויי ודמויות המפתח של דרמת המתח/אופרת הסבון. וכן, זה מגיע עם אזהרת ספוילרים:
1. מארק פרוסט ודיוויד לינץ'
בספיישלים הקצרים ששואוטיים הפיקה לקראת הקאמבק מדברים הרבה על האיזון שפרוסט ולינץ' העניקו זה לזה. פרוסט הגיע עם ניסיון בהפקה וכתיבה לטלוויזיה, בעיקר ב"בלוז לכחולי המדים". לינץ' הגיע עם ניסיון קולנועי ועם ניסיון בלהיות דיוויד לינץ'. הסגנון הייחודי שלו בו הוא מעבד תחושות מסויטות למלודרמות מעוררות אימה כבר היה מבוסס אחרי חמישה סרטים, אם סופרים את "לב פראי" ושתי מועמדויות לאוסקר על "איש הפיל" ו"קטיפה כחולה". הכישורים לכתוב את הביזאר של הנפש שלו פגשו את ההבנה במבנה של סדרת טלוויזיה מהודקת אצל פרוסט, ויחד הם יצרו יצירה נגישה אך לא שגרתית שהצליחה לרתק מיליונים בלב המיינסטרים והפריים טיים.
2. הפיילוט
הוא נמשך שעתיים! וזה לא היה משהו רגיל ב-1990. הוא מקבל שבחים עד עצם היום הזה - והם מוצדקים. הקצב שלו אמנם איטי יותר מהטלוויזיה שהתרגלנו לקבל, אבל הוא נותן טעימה מהשילוב המדויק של גרוטסקי עם אסתטי, של המרגש עם המגוחך ושל המפחיד עם המצחיק - שמזוהה עם הסדרה כולה. הסצנה עם שפופרת הטלפון הקווי שנשאר מתנדנד בזמן שאמא של לורה מקבלת את הידיעה על מות בתה היא אחד מהרגעים הטלוויזיוניים הכי זכורים ומצמררים עד היום.
3. לורה פאלמר
לורה פאלמר (המגולמת על ידי שריל לי) היא מופת תסריטאי לדמות נוכחת ונעדרת. הגופה שלה נמצאת על ידי תושב העיירה, פיט מרטל (ג'ק ננס ז"ל, "ראש מחק" מסרטו הראשון של לינץ'), כשהיא נפלטת מהמים עטופה בשקית פלסטיק. הדימוי הזה הפך לאיקוני ו"עטופה בפלסטיק" – הוא שם מגזין לאוהבי הסדרה שיצא אחרי שהסתיימה. למרות היותו מורבידי, הדימוי יפה אך נתון לפרשנות - האם הוא מכבד את הדמות שלה או רק מדגיש אותה כאובייקט.
על פניו, לורה היא נערת החלומות - מלכת הנשף. ככל שמתקדמים, מתברר שלורה הייתה יותר אבודה ומנוצלת מאשר אהובה. חלק גדול מהגברים בעיירה, ולא משנה הגיל, ניהלו איתה קשר - רגשי או מיני (לרוב מיני). היא עבדה בזנות, צרכה סמים ופחדה פחד מוות, פשוטו כמשמעו - ממשהו. החשיפה ההדרגתית של הסודות שקשורים אליה מהווים מודל עד היום לסדרות מתח.
4. "דיאן, יש כאן קפה מצוין, לכל הרוחות"
כשדייל קופר, סוכן ה-FBI שגולם על ידי קייל מקלכלן, נקרא לחקור את פרשת הרצח הוא מגיע מצויד במוטיבציה, ג'ל בשיער, חליפה חמורת סבר ורשמקול. אחד מסימני ההיכר שלו הוא הקלטת רמזים, תובנות ופילוסופיות חיים עבור דיאן, שעובדת איתו. כך אנחנו לומדים להכיר את קופר, סוכן עם נשמה יתרה. הוא משתף פעולה עם המשטרה המקומית בהנהגת השריף טרומן (שלא חוזר לעונה החדשה), איתו הוא חולק חברות של ממש והרבה דונאטס.
קופר מעולם לא מפסיק להתפעל מהחיים בטווין פיקס, לעצור ולהריח את הקפה בפאוזות דרמטיות, ליהנות מהטבע ומהאנשים (ומהפאי), וללכת עם הראיות - אך גם עם תחושות הבטן שלו. היעדר הציניות הוא מה שגורם לקופר להתחבר לאנשי העיירה, ולצופים להתאהב בו.
5. דאבל אר דיינר
לסדרה יש כמה לוקיישנים קבועים, ביניהם אפשר למנות את תחנת המשטרה, המלון של בנג'מין הורן בו שוהה קופר, בית ההימורים והזנות "One Eyed Jack" והדיינר של נורמה ג'נינגס (פגי ליפטון) - "Double R Diner" (דיינר אמיתי שעדיין קיים, אגב).
הדמויות נפגשות שם באופן קבוע, כולל המפקד של קופר שלא שומע טוב ומגולם בתור הפוגה קומית על ידי לינץ'. כשבעלה של נורמה, האנק, משתחרר מהכלא הוא חוזר לעבוד בדיינר, מנסה לזכות מחדש באמונה. אך בזמן שהוא מתקשה לחזור למוטב, נורמה כבר המשיכה הלאה אל אהוב נעוריה אד, ובמקביל שלי שעובדת אצלה (מדשן אמיק) בוגדת בבעלה עם בובי (דנה אשברוק). זה, כמובן, רק קצה הקרחון, כי קצרה היריעה מלספר גם על הרומנים בתחנת המשטרה.
6. יומנה הסודי של לורה פאלמר
חלק מפיצוח הדמות של לורה נעשה באמצעות אלמנטים שהיא הותירה - קלטות וידאו שהיא, ג'יימס (ג'יימס מארשל, שיחזור בעונה החדשה לפרק אחד בלבד) ודונה החברה הטובה (לארה פלין בויל, שלא חוזרת) צילמו יחד, עוד קלטות טייפ שהקליטה לדוקטור ג'ייקובי (ראס טאמבלין) שטיפל בה, ויומן שנמצא בחדרה. הרמז הגדול מכולם הוא יומן נוסף וסודי שהשאירה בידיו של הארולד, בחור מופנם שלא מעז לצאת מפתח ביתו. לאחר מותה, דונה ומאדי (בת הדודה של לורה, שמגולמת על ידי אותה שחקנית) מנסות לקחת את היומן. הן מתקרבות להארולד ומצליחות לקחת אותו ממנו בכוח, במחיר נורא – הארולד תולה את עצמו. ביומן כתוב שבוב אנס אותה שוב ושוב במשך שנים, ומשמש כנקודה נוספת בדרך לתפיסת הרוצח. במהלך השנים, היומן יצא כספר בפני עצמו גם בתרגום לעברית.
7. "הינשופים אינם מה שהם נראים"
קופר מאמין בפיענוח חלומות ובחוכמת הנזירים הטיבטיים. בחלומות שלו הוא נמצא במעין חדר המתנה עם וילונות אדומים ורצפת זיגזג שחורה לבנה שחוזרים בהרבה יצירות של לינץ'. הוא פוגש גמד שרוקד ומדבר בצורה משונה, את לורה שמגלה לו מי רצח אותה בלחישה, ועוד שדים פנימיים וחיצוניים. בחזון נוסף אחרי שנורה, הוא מקבל רמזים סתומים מענק חביב, כולל המשפט "הינשופים אינם מה שהם נראים" שחוזר בהמשך. הוא מעולם לא נפתר במאה אחוז, אבל הינשופים בסדרה מהלכים אימים בסצנות שקשורות לבוב.
8. "לבול העץ שלי יש משהו לומר לך"
אשת בול העץ (The Log Lady) שגולמה על ידי קת'רין אי. קולסון ז"ל היא המקבילה של "טווין פיקס" לשוטה הכפר. האישה המבוגרת, שמסתובבת עם בול עץ בזרועותיה כאילו היה תינוק מעורסל, מוסרת לקופר ולדמויות נוספות רמזים. בול העץ הוא הקשר הגשמי שלה לבעלה חוטב העץ שנהרג בשריפה לפני שנים, והיא מתייחסת אליו כעל מקור ידע. "הוא שמע משהו בליל הרצח", היא אומרת, ומספקת לקופר שמן שבעלה הביא לה, שבעזרתו אפשר לפתוח שער בין ממדי ולהיכנס למקום שמכונה "הבקתה השחורה". קולסון נפטרה מסרטן ב-2015, אך ב-2016 שמה הופיעה בין חברי הצוות המקורי שישתתפו בסדרה. מה זה אומר? נגלה בקרוב.
9. בוב
בימים הראשונים של הצילומים, פרנק סילבה השתקף לא בכוונה בעדשת המצלמה בזמן שהיה על הסט כעובד תפאורה. הבבואה שלו מצאה חן בעיני לינץ', והוא החליט להוסיף אותו כדמות קבועה. כך נולד בוב, ישות דמונית שמתגלה לנו בג'ינס, שיער פרוע וחיוך מאני. לוקח זמן להבין מיהו בוב בדיוק, שמופיע בהתחלה רק בהבלחות זריזות ומקפיצות. הפחד ממנו גדל בהדרגה, עד שמבינים תחת נפשו של מי הוא הסתתר כל הזמן הזה.
10. "זה קורה שוב"
משפט שנאמר על ידי הענק החביב באחת הסצנות היפות והאיומות ביותר בסדרה. קופר נמצא בבר יחד עם עוד דמויות מפתח מהעיירה, כשהזמרת ג'ולי קרוז על הבמה שרה שיר. את המוזיקה, אגב, הלחין אנג'לו בדלמנטי, המלחין הקבוע של לינץ' שיצר את פס הקול המצמרר לסדרה כולה - שילוב של ג'אז ומשחק עם קלישאות של מוזיקה מלודרמטית.
בשלב זה, אנחנו כצופים יודעים שמי שרצח את לורה הוא אביה, לילנד פאלמר, כאשר היה תחת ההשפעה של בוב (באמת או כמטאפורה, לשיפוטכם). השיר מבשר על כך שלילנד רוצח את מאדי, בת הדודה של לורה שדומה לה שתי טיפות מים. קופר בוהה, כמו משותק, בענק שמדבר אליו. אור בוהק שוטף את פניו, אבל הוא עדיין לא מבין את גודל האסון או לאן הוא באמת נכנס.
11. בקתה שחורה, חדר אדום, בקתה לבנה
במידה מסוימת, פתרון תעלומת הרצח הוא רק פתח אל מחוזות מטאפוריים שמדברים על נפש האדם ועל המאבק בין טוב לרע בסדרה. הבקתה השחורה והבקתה הלבנה מייצגות מחוזות מ"מישורים אחרים" - יקומים או מחוזות נפש שבהם נמצאות ישויות כמו בוב. בין הבקתות, אחת שלילית ואחת חיובית, נמצא מעין "חדר המתנה". קופר מקבל רמזים מבשרי רעות בחדר הזה, ומגיע לבקתה השחורה לעימות סופי בינו לבין ווינדום ארל ובוב בפרק האחרון. המחוזות האלו, סוריאליסטיים ככל שיהיו, הם גם הנקודות הכי איקוניות מבחינה ויזואלית של הסדרה.
12. "מה שלום אנני?"
הסיבה שבגללה קופר מנסה להגיע לבקתה השחורה קשורה לשותף שלו לשעבר. שחקן שח מחונן ופסיכופת, ווינדום ארל, השתגע, רצח את אשתו בגלל שזו ניהלה רומן עם הראשון ולכן ניסה לחסל גם אותו. הוא הנבל העיקרי של הסדרה, אחרי שלילנד נתפס ומתאבד. ארל מוביל את קופר במשחק שח שבו הוא רוצח אדם על כל כלי שהוא מפיל. כשהוא חוטף את אנני (הת'ר גרהאם, שצורפה לסדרה כדמות חדשה כשהרייטינג החל לרדת), קופר מנסה להציל אותה ואת עצמו והולך אחרי ארל לבקתה השחורה. שם מתרחש חלק גדול מהפרק האחרון של הסדרה, שכולל מאבק סוריאליסטי וסופי, או כך חשבנו, על נפשו של קופר.
הוא מסכים לוותר על הנפש שלו כדי שאנני תינצל. יש רגע של תקווה כשקופר יוצא משם ומתעורר בחדרו בבית המלון. הוא שואל מה שלום אנני, מגלה שהיא תהיה בסדר והולך לצחצח שיניים. ברגעים האחרונים של הסדרה הוא מטיח את ראשו בבת אחת במראה, כשההשתקפות שנגלית היא של בוב. הוא מדמם מהמצח, מצחקק ושואל בלעג שוב ושוב "איפה אנני", כשהכתוביות עולות. וזה היה הסוף שרדף את כולם, עד עכשיו.
13. "אש הולכת איתי"
חלק משיר שמשמש כרמז לגילוי זהותו של בוב ומניעיו האפלים, וגם חלק משם סרט הקולנוע שיצא ב-1992, אחרי ביטולה של הסדרה ב-1991. מילות השיר מדוקלמות על ידי מייק, מי שהיה ישות אפלה כמו בוב אבל "חזר בתשובה":
Thru the darkness
of Future Past
the magician longs to see
one chants outbetween two worlds
Fire -- walk with me.
אפשר לשער שהוא מדבר על הרצון של ישות כמו בוב להיחלץ מבין העולמות במישור שלו ולאחוז בנשמה של מישהו בשר ודם.
"טווין פיקס: אש הולכת איתי" הוא פריקוול שמלווה את השבוע האחרון בחייה של לורה פאלמר. בעיקרו, הוא ממחיש את רוב הקטעים שסיפרו עליהם בסדרה, ולכן הוא לא בדיוק יצירת מופת. מצד שני הוא כן נותן עוד קצת זמן מסך לדמויות האהובות, למרות היעדרה הבולט של לארה פלין בויל. הדמות של דונה לוהקה מחדש בסרט, מה שרק הופך אותו לעוד יותר מוזר. יש בו משהו ישיר יותר מאשר בסדרה, ולכן פשוט יותר – גם אם יותר אלים ויזואלית.
רוצים תזכורת קצת יותר מוחשית? קבלו את כל "טווין פיקס" בשלוש דקות: