כשלקוחות חדשים מגיעים לפגישה במשרדו של אורי סגל, מנכ"ל חברת פיתוח האפליקציות iApps, הקרח נשבר תוך כמה רגעים. משמאלם, בתוך תיבת זכוכית, הם מוצאים את החלוק המקורי של הסופ נאצי, חתום על ידי לארי תומאס עצמו. מימינם מונחת לוחית הרישוי "Assman", בדיוק אותה אחת שסידרה לקריימר חניה פרטית בבית החולים. על הקירות מצטופפים חתימות ממוסגרות של מרבית שחקני הסדרה, מארבעת הכוכבים הראשיים ועד לשחקני המשנה הזניחים ביותר. "אין פגישה שלא מתחילה ברבע שעה של שיחה על האוסף", אומר סגל. "כשלקוחות נכנסים, אתה מבין שאין הבדל בין דת, גזע ומין - כולם אוהבים את 'סיינפלד'".

עוד ב-mako תרבות: 

על פי הערכותיו, סגל (44) נחשב היום לאספן "סיינפלד" הגדול ביותר בעולם. בניגוד לתמונה העולה כעת בדימיונכם, פניו של ג'רי לא מקועקעים על ישבנו, וכתובת המייל שלו איננה מתכתבת עם שום סצנה מיתולוגית. לדבריו, שיגעון האספנות דבק בו ממש לפני כמה שנים, ולחלוטין במקרה. "הייתי חובב רגיל שרואה 'סיינפלד', לא משהו מיוחד. ואז ראיתי בפייסבוק שחבר כנסת שאני מכיר נפגש עם ג'ייסון אלכסנדר - הלא הוא ג'ורג' קוסטנזה - וכתבתי לו שהגיע הזמן להצדיק את הקשר עם הבוחר. הוא הזמין אותי לפגוש אותם במלון דן. הבאתי לג'ייסון לחתום לי על איזה כיסוי של די.וי.די שהיה לי. לא הייתי אז מומחה גדול, ככה שהוא חתם לי עם עט רגיל. חודש לאחר מכן הייתי בוגאס והגעתי במקרה לחנות של מוצרי אספנות. שם קניתי תמונה חתומה של כל השחקנים. ואז כבר נכנס לי איזה ג'וק בראש".

"ב-5 שנים האחרונות, כל פעם שאני יכול לשים את היד על פריט אני עושה את זה. חלק מהחתימות קיבלתי באופן אישי מהשחקנים עצמם. דרך קשרים, הצלחתי לסדר לעצמי פגישות עם ג'רי, ג'ורג', איליין והסופ נאצי. בנסיעות העסקים שלי, אם יוצא לי להגיע למכירה פומבית אני עושה את זה, וככה האוסף גדל וגדל. אין היום קושי מיוחד למצוא תמונות חתומות של מי ששיחק פעם בסדרה. האתגר האמיתי הוא לאסוף את הכל, כולל חתימות הניצבים".

צילום: אבישי פינקלשטיין

צילום: אבישי פינקלשטיין

ואכן, באלבום שמור היטב מחזיק סגל עשרות חתימות, איזוטריות בעיני אלו שאינם נמנים עם הפריקים הקיצוניים של הסדרה; זה לצד זה מופיעות בו חתימתו של ניצב זניח מאוטובוס הסיורים של קריימר ותמונות חתומות של בראיין קראנסטון (וולטר ווייט מ"שובר שורות"), שגילם בכמה פרקים את רופא השיניים טים ווטלי, כמו גם חתימתה של לורן גרהאם (לורליי מ"בנות גילמור"), שגילמה את אחת מחברותיו הרבות של ג'רי.

למה דווקא "סיינפלד"?

"אין סיטואציה שאנחנו נמצאים בה של'סיינפלד' לא יהיה מה ללמד אותנו עליה. יהודי דתי שיש לו שאלה מתייעץ עם הרב. בנאדם נוצרי עם כומר. אבל כשמסתכלים על כל הפרקים של 'סיינפלד', להבדיל אלפי הבדלות, אתה מגלה שזה סוג של תנ"ך חילוני. אני משתמש בזה המון בחיים".

ראית כבר הופעה של ג'רי?

"פגשתי אותו בהופעה בלאס וגאס, שאמורה להיות דומה למה שאמור להיות בישראל. האולם היה ענק, והוא עמד רק עם מיקרופון על רקע של וילון אדום. אחרי שהוא סיים נפגשתי איתו לרבע שעה, וקיבלתי את המיקרופון חתום".

צילום: אבישי פינקלשטיין

צילום: אבישי פינקלשטיין

אתיקה של אספני סדרות

סגל, הנדרש לתחזק גם תדמית של איש עסקים רציני, מתעקש פעם אחר פעם שלא מדובר באובססיה. "אין פה יד מכוונת. זה לא שקמתי בוקר אחד ואמרתי 'יאללה, אוספים את 'סיינפלד''. זאת סדרה שאני אוהב מאוד, והסיטקום הטוב ביותר שנוצר אי פעם. זה פשוט משהו שנשאבתי אלי".

מה הפריט היקר ביותר באוסף הזה?

"בכסף, החולצה המקורית של הסופ נאצי. אבל הפריט עם הערך הסנטימנטלי הגבוה ביותר הוא ספר חתום עם הקדשה אישית שנתן ג'רי לברני מרטין, שגילם את אביו בסדרה".

מתוך האוסף של אורי סגל (צילום: אבישי פינקלשטיין)
מתוך האוסף של אורי סגל | צילום: אבישי פינקלשטיין

האוסף כולו שווה יותר ממיליון שקלים?

"אי אפשר ממש לדעת. אני אוסף גם מוצרים מיתלוגיים של אפל ופריטים הקשורים לסטיב ג'ובס, שזה אוסף עם ערך כספי אמיתי. באוסף הזה אתה מלקט פריטים ששווים כמה מאות דולרים בנפרד, אך השווי הרבה יותר גבוה כאשר אתה אוסף את כולם".

איזו חתימה בולטת חסרה לך?

"חסרה לי חתימה של היידי סוודברג, שגילמה את אשתו של ג'ורג', סוזן. הם לא סבלו אותה בקאסט, לכן גם הרגו אותה בסופו של דבר בסדרה. היא הייתה שחקנית של כמה פרקים, עם יכולת משחק מוטלת בספק, אז היא כאילו נעלמה מהעולם. אי אפשר למצוא חתימות שלה בשום מקום".

זה בטח שוק משוגע.

"אני מניח שזה שוק משוגע, במיוחד הדברים הנדירים, כמו חתימות של שחקנים שכבר נפטרו ולכן ההיצע מוגבל. לי יש למשל את החתימה של לן לסר, ששיחק את אנקל ליאו, הדוד של ג'רי".

לפני כמה שנים היה דיבור על זה שמישהו קנה באי.ביי מסטיק משומש של ג'רי סיינפלד. היית קונה כזה דבר?

"לא, כי לג'רי כג'רי אין בעיניי שום משמעות. לג'רי יש משמעות רק בתור ג'רי בסדרה. זה כמו שלא הייתי קונה את התחתונים של איליין ולא את הבגד של קריימר, אם הוא לא הופיע בסדרה. יש הבדל בין אספנות שיש לה ערך כאוסף, לבין גרופיות המתמקדת בחיים הפרטיים. אין לי מושג מה קורה בחיים הפרטיים של השחקנים, אותי מעניין רק מה שקשור בסדרה. אם אוכל לשים את היד שלי על חפיסת סוכריות הפז של ג'רי, אני אקנה אותה. אבל מסטיק שהוא לעס, עם כל החיידקים? לא אצלי".