דון דרייפר כבר לא יחכה לנו באפריל הבא. בין שהוא הפליג לעבר הפרסומת המפורסמת ביותר של שנות ה-70 ובין שסתם המשיך ליהנות מהחיים בקליפורניה, בארה"ב המעריצים הרבים כבר נפרדו בכאב ממנו ומפגי, רוג'ר, פיט, ג'ואן ושאר הדמויות שהרכיבו את אחת הטוענות הבולטות לכתר סדרת הטלוויזיה הטובה מכולן.

רבים מהמעריצים החלו בתהליך האבל עוד לפני השידור, והמשיכו אותו במהלכו:

גם המעריצים היותר מפורסמים של הסדרה תרמו את חלקם לאווירת היגון:

"בבקשה תגידו שפרק הסיום הוא באורך של 25 שעות" (קריסטן שאל)

"הו הא. הפעם האחרונה שאנחנו רואים את הקרדיטים האלה" (קולין ג'וסט)

"שעתיים עד לפרק האחרון. האם מישהו מאתנו יצליח להירדם הלילה? אני מתחילה לבכות רק מלחשוב על הפרידה" (ג'ודי בלום)

במהלך הפרק עצמו אנשים כבר החלו להתפרק:

"שיחת הטלפון של בטי ודון... יותר מדי רגשות!"

"הפעם הראשונה שדון נותן לרגשות לפרוץ מליבו הייתה בשיחת הטלפון הזאת לבטי"

"הרגשות שלי אחרי שיחת הטלפון של דון ובטי"

מייקל מור הציע את הביקורת האנטי-קפיטליסטית שלו, והוא לא היה לבד:

"גאונות צרופה. התרבות ההיפית ממוסחרת למטרות רווח, הקפיטליזם מאחד את כולנו עם ג'ינגל קליט. כדי למכור חרא. בראבו!"

מארקו רוביו, חבר המפלגה הרפובליקנית שרוצה להיות נשיא, שכח שיש 30 שנה בין 1970 לשנת 2000:

"פינאלה - תזכורת שהמאה ה-20 הייתה גדולה, אבל היא נגמרה והיא לא תחזור. זה הזמן למאה אמריקאית חדשה"

חלק מהצופים סירב להצטרף לחגיגה והתלונן על הכל - מהמסחריות ועד הפתרון הקל שדון מוצא ביוגה:

"אני לא יכול לחכות שהמבקרים יגידו לי כמה פרק הסיום היה מבריק וכמה אני אידיוט שאני לא מבין את זה"

"מד מן הייתה התוכן השיווקי הטוב ביותר בכל הזמנים"

"זה לא מסביר את העניין של קולה ליים"

"מד מן היא אחת מהסדרות האהובות עלי בכל הזמנים. אהבתי אותה הבוקר, אני אוהב אותה עכשיו. אבל הסיום הזה היה איום באופן אמביוולנטי"

אבל מי שהכי נהנו מהפרק אתמול היו קוקה קולה, שקיבלו פרסומת מעולה בחינם:

"רעיון מבריק, דון. תודה שחשבת עלינו"

ומקאן, שסוף סוף לא ייאלצו להתנצל על כך שהם השטן:

"תודה, דון. הגיע הזמן שיהיה לך רעיון טוב"

ונאמר אמן.