Powerless ("חסרי כוח")

פרטים: הקומדיה הראשונה בעולם סדרות וסרטי הקומיקס של חברת DC. במקום להתמקד כמו תמיד בגיבורי העל ובהרפתקאות שלהם, "Powerless" מתמקדת בעובדי Wayne Security, חברת-בת של Wayne Enterprises השייכת לברוס וויין - באטמן, בשבילכם. מדובר בחבורה של אנשים רגילים למדי, העוסקים בפיתוח אמצעי הגנה לאזרחים מפני נבלי על והנזק שנגרם בעקבות מלחמותיהם עם הגיבורים, בעולם שבו בכל יום נהרס עוד בניין או רכבת יורדת מפסיה בגלל קפריזות של אחד מהצדדים. הגיבורה היא אמילי לוק (ונסה הדג'נס, "היי סקול מיוזיקל"), עובדת חדשה בחברה שהתקבלה למשרת מנהלת מחלקת פיתוח, וצריכה להתמודד עם ואן וויין (אלן טודיק, "פיירפליי"), בן דודו הנשכח של באטמן, ועם צוות עובדים שחוק הכולל בין היתר את דני פודי הנהדר ("קומיוניטי") ורון פונצ'ס ("טרולים").

בניגוד לרוב הסדרות בז'אנר גיבורי העל, ובייחוד לטון הרציני מאוד של סרטי DC בקולנוע, "Powerless" היא קומדיה בת חצי שעה, שרחוקה מלקחת את עצמה ברצינות, ובעיקר מתייחסת לגיבורי העל כאל מטרד שמפריע שוב ושוב לחיי השגרה בצ'ארם סיטי, העיר הדמיונית בה היא מתרחשת.

המלצות: אפשר לומר שרוב המבקרים לא ממש התלהבו מפרק הפיילוט, אבל מבקר הטלוויזיה רוברט לויד מה"LA Times" הגדיר את "Powerless" כנעימה, אם כי מעט מיושנת, ובעלת קאסט איכותי. סוניה סראייה מ"Variety", מצדה, שיבחה את ההומור הקליל והמהיר של הסדרה והטיפול המרענן שלה בכוחות על, ביחס לחשיבות העצמית ולרצינות של כל כך הרבה גיבורי על. 

חוות דעת: אם לא מגיעים עם ציפיות בשמיים, הפיילוט של "Powerless" מהנה למדי - בעיקר בזכות הקאסט המצוין והרעננות שמתבטאת ביחס של הדמויות לגיבורי על. אלן טודיק והתזמון הקומי המדויק שלו בולט לטובה בתפקיד ואן וויין, שמנסה כל הזמן להתחנף אל בן דודו באטמן ולזכות באהדה שלו (ואולי גם במשרה מפנקת בהנהלת החברה), וצוות העובדים של אמילי מוזר בדיוק במידה שקומדיית מצבים אמריקאית צריכה כדי להיות מהנה. 

נכון שהרבה מהבדיחות צפויות או מטופשות מדי, אבל כיף לראות סדרת גיבורי על שלא לוקחת את עצמה ברצינות ושבעיקר מראה לנו את הצד שאף פעם אנחנו לא רואים - של האנשים שחיים בעולם שבו הם נאלצים לשלם על נוכחותם של גיבורי על בערים שנהרסות שוב ושוב. הפרק השני והמוצלח יותר נותן תחושה שהיא תמצא את הגרוב שלה בהקדם, ותהפוך לקומדיה מרעננת שאולי גם תשלב כמה מגיבורי העל המוכרים יותר ותצליח לצחוק גם עליהם (בינתיים באטמן נמצא שם איפשהו ברקע אבל לא באמת מופיע בסדרה. לטיפולך, בן אפלק).

מסקנות הוועדה: לקלוט, לא להגיע עם ציפיות גבוהות ופשוט ליהנות מ-30 דקות של קומדיית גיבורי על מטופשת עם בדיחות ואפקטים לא רעים.

 

 

Legion ("ליגיון")

פרטים: עוד סדרת גיבורי על, והפעם אחת שמתרחשת בעולם המתחרה - זה של חברת Marvel - ונחשבת לסדרת הטלוויזיה הראשונה שקשורה באופן ישיר לגיבורי אקס-מן. דיוויד הלר (דן סטיבנס, "אחוזת דאונטאון", "היפה והחיה") הוא בנו של פרופסור איקס (למרות שלא נאמר על כך דבר בפרק הפיילוט), שמגיל קטן סובל מבעיות נפשיות שונות ולכן נכנס ויוצא מאישפוזים במחלקות לבריאות הנפש. אחרי נסיון ההתאבדות האחרון שלו הוא מאושפז לטווח ארוך, ושם הסדרה מתחילה - בבית החולים שבו הוא מאושפז בדיוק כשהוא מתחיל לגלות שאולי בעצם הוא לא לגמרי משוגע, ואולי גם יש לו כוחות על (להיכנס קצת יותר עמוק לסיפור שלו ייחשב לספויילר רציני). מפה לשם, בבית החולים מתיידד הלר עם לני (אוברי פלאזה, "מחלקת גנים ונוף"), מאושפזת נוספת, ומתאהב בסידני בארט (רייצ'ל קלר, "פארגו"), מאושפזת חדשה שנרתעת ממגע אדם.

ליגיון (צילום:  יחסי ציבור )
באמת מתרחש בסיקסטיז? מתוך "ליגיון" | צילום: יחסי ציבור

המלצות: המבקרים משבחים את הסדרה כמעט מקיר לקיר. ג'יימס פוניווזיק מה"ניו יורק טיימס" אמר עליה: "זו לא סדרת גיבורי על רגילה, זה טריפ למוח וזה נהדר". ג'ף ג'נסן מ"אינטרטיינמנט וויקלי" הגדיר אותה כ"שוק חשמלי של מקוריות...'Legion' תופסת את הדמיון ומפוצצת את המוח".

חוות דעת: הפיילוט של "Legion" הוא אחד מהפיילוטים הטובים שנראו בזמן האחרון. אחרי שז'אנר כוכבי העל החל למצות את עצמו בשנה האחרונה, אין ספק שמדובר במשהו שונה לחלוטין: לאורך רוב הפרק הצופה מתקשה להבין מה בדיוק הוא רואה, כשנראה שכולו בנוי כדי לבלבל אותנו - האם אנחנו במוח של הלר או שמא במציאות? מה קורה באמת ומה הוא פרי דימיונו בלבד? זה מתחיל מהעריכה, שלא רק קופצת בזמן לא מעט אלא גם במהירות בין התרחשויות שונות בהווה, עובר דרך הבימוי שמערבב בין דרמה פסיכולוגית, ריקודי בוליווד ופלאשבקים למה לא, ומגיע עד לעיצוב שמשלב בין טכנולוגיה בת זמננו לעיצובים ותסרוקות שמזכירות את שנות ה-60 - רק כדי לבלבל אותנו עוד קצת לגבי ההתרחשויות, שאולי לא באמת קורות בדיוק ככה ורק הלר הוא זה שמדמיין אותן בסיקסטיז.

בין כל הבלאגן בולטים האיכות הוויזואלית המדהימה של הסדרה (למעט הדקות האחרונות, שמרגישות קצת כאילו אזל התקציב), התסריט המצוין והמשחק. סטיבנס, על אף שנראה שלפעמים הוא עוד מתקשה עם מבטא אמריקאי למהדרין כבחור אנגלי, מצליח להעביר היטב את אופיה של הדמות הנוירוטית והסכיזופרנית שלו. אוברי פלאזה מצטיינת כהרגלה וגונבת כל סצנה שהיא מופיעה בה, ולנו נשאר רק לקוות שנראה ממנה עוד הרבה בשאר הפרקים.

יש לציין שהפרק, על כל העומס שבו, לא פשוט לצפייה ודורש קצת סבלנות וריכוז, אבל התאזרו בסבלנות - לקראת סופו העניינים מתחילים להתבהר (ואולי הם בעצם לא?). נכון לכרגע, "Legion" היא הרבה יותר סדרה על מחלות נפש וההתמודדות איתן מאשר כזאת שעוסקת בגיבורי על, אבל סוף הפרק פותח כל כך הרבה אופציות אפשריות להמשך, שאי אפשר שלא לרצות לחזור לפרקים הבאים.

מסקנות הוועדה: לקלוט כמה שיותר מהר, ולבוא עם קשב וסבלנות מלאים לפרק הפיילוט, שלא יעזוב אתכם מהשנייה שתתחילו לצפות בו.