ל"קוורי" יש נקודת פתיחה עלילתית מעניינת - מאק קונוויי (לוגן מרשל-גרין המצוין והלא מספיק מוערך, לנצח אחיו של ריאן מ"האו.סי") הוא חייל שחוזר הביתה לממפיס, טנסי ממלחמת וייטנאם, ולא מתקבל בזרועות פתוחות. בזמן ששהה בווייטנאם היה קונוויי מעורב בתקרית בה נהרגו אזרחים, והפרטים המלאים שלה בוודאי יתגלו במהלך הסדרה. לצורך העניין, דמיינו שהוא אלאור אזריה שחוזר הביתה, רק שבמקום חיבוק מהעם הוא זוכה לקבלת פנים של מפגינים, אמא חורגת שלא מעוניינת שיבוא לבקר את אביו בביתם ועיר שלמה שלא מוכנה לתת לו צ'אנס, אפילו לא עבודה. בבית מחכה לו גם אישה שאוהבת אותו, אבל נאלצה לחכות בזמן שהוא בחר מרצונות החופשי לצאת לסיבוב שני בווייטנאם, שנה לאחר שכבר שוחרר ושב הביתה. גם ההחלטה הזאת עדיין עומדת, לפחות אחרי שני הפרקים הראשונים, כסימן שאלה ענק שתלוי מעל המניעים הפסיכולוגיים והרגשיים של הדמות הזאת.
ברצף אירועים קצת משונה אך מוסבר היטב, קונוויי מוצא עצמו מעורב ברשת של רוצחים שכירים, שמזהים בו יצר רצחני שנחשף גם לעיני הצופים במהרה. האם מדובר בטראומה מהמלחמה ששיבשה את דעתו, או שבעצם מדובר באדם אלים מיסודו שהמלחמה רק נתנה לו תירוץ לממש את היצרים הכי אפלים שלו? אם לשפוט על פי שני הפרקים הפותחים את הסדרה (המבוססת על רומן באותו השם מאת מקס אלן קולינס), נדמה שבדיוק בשאלה הזו היא תעסוק. זו בוודאי לא שאלה חדשה או מקורית - היא טופלה באופן נפלא ב"משחקי שעשוע" של מיכאל הנקה וב"היסטוריה של אלימות" של דיוויד קרוננברג, בין השאר - אבל היא תמיד מעניינת. בעוד שכמעט מתבקש שסדרה הוליוודית תלך בדרך הביקורת החברתית ותשים את האשמה בידי המדינה ובכלל העולם המיליטנטי, "קוורי" מעדיפה דווקא לחפור בגיבור שלה ולבדוק מה מניע אותו.
מבחינה אסתטית, "קוורי" של ערוץ סינמקס (המשודרת בימי חמישי ב-22:00 ב-yes Oh וזמינה לצפייה ב-yes VOD) תספק את חובבי הדרמות התקופתיות אבל לא תעצבן את אלה שלא, כי היא נותנת לשקוע בשנות ה-70 של ארה"ב מבלי לדחוף את הנוסטלגיה בפנים. רפרנסים תרבותיים שזורים בה בחוכמה ועם משמעות עלילתית, כמו אלבום של אוטיס רדינג שקונוויי מחפש באובססיביות ומוצא אותו לבסוף במקום האחרון שימיין.
נקודת החולשה העיקרית של הסדרה היא דמויות המשנה. מלבד ג'ואני (ג'ודי בלפור), אשתו של מאק שבינתיים לא מראה סימנים של אישיות מרתקת, חבורה של רוצחים שכירים מעט קלישאתיים וזוג שוטרים מאוד קלישאתיים, ישנה רק דמות אחת שמצליחה לשאת את עול הסדרה יחד עם זו של מאק – באדי (דיימון הרימן), רוצח קשוח וגם גיי צבעוני, שעוזר להפעיל את מאק ומתגלה די מהר כפושע עם לב וכמי שמספק למאק סוג מסוים של נחמה או ביטחון בעולם המפחיד שהוא נקלע אליו.
קשה להכריע בשלב הזה אם "קוורי" תהפוך להיות סדרת דרמה מורכבת וסוחפת. כרגע, היא עדיין בשלב בו היא מציגה סיפור מעניין, שיכול להפוך למשעמם די בקלות אם הוא יסופר על פני השטח בלבד. המיקום הכרונולוגי של הסדרה בארה"ב הטעונה פוליטית וגזעית של שנות ה-70, והעובדה שהדמות הראשית בה היא חייל ששאלת מקור היצר האלים שלו אינה פתורה, הן קרקע פורייה לשאלות מוסריות עמוקות שיכולות לעלות מבין השורות של "קוורי". עכשיו רק נותר לחכות ולראות האם היא תשאל אותן.