הייתם מוכנים להינשא למישהו שתפגשו לראשונה רק מתחת לחופה? כנראה שלא, אלא אם אתם שייכים לחסידות גור ואז גם ככה אף אחד לא שואל אתכם. "חתונה ממבט ראשון" ("married at first sight" במקור), שהגיעה עכשיו ל-yes (ימי ה' ב-22:00 ב-yes Drama, כל הזמן ב-yes VOD) ומשודרת כבר שנתיים בארה"ב, מצא כמה אנשים שדווקא כן זרמו. מזל, כי יצא להם מעולה. חובבי ריאליטי אמריקאי (ובכלל) שמתלבטים אם לנמנם מול העונה ה-20 של "הרווק" צריכים לעזוב הכל ולהתמסר מיד לרכבת ההרים הרגשית הזאת.

אז מה קורה שם? צוות של ארבעה מומחים משדך בין שלושה זוגות. המומחים הם סוציולוגית, סקסולוגית, מדריך רוחני ופסיכולוג, וכמקובל בז'אנר, הם נראים מעט נכלוליים ובעיקר אומרים דברים כמו "היא גדלה בלי אמא, לו יש משפחה גדולה וחמה, הם ממש יתאימו". הזוגות שהותאמו מדעית נפגשים, לראשונה, רק מתחת לחופה. העונה מלווה אותם משלב ההתאמה, המפגש הראשון בחתונה, ליל הכלולות, ירח הדבש, המגורים יחד ובסוף ההחלטה אם להישאר יחד או להתגרש. מה שמעניין זה שלמרות התיאור הראשוני הקיצוני והמוזר – זה פשוט עובד. "חתונה ממבט ראשון" מצליחה להיות מרגשת, מותחת ורומנטית.

פוראבר עד הקבר

יש כאלה שבטח יראו בפורמט הוכחה לזילות הסופי של מוסד הנישואים. איזה מין אנשים מוכנים להתחתן בתכנית ריאליטי עם אדם שהם לא מכירים? מה קרה להתאהבות, הצעה מרגשת וקדושת האיחוד? אנשים לא אמורים להתחתן בידיעה שיאללה, מקסימום נתגרש. הם אמורים להתחתן כי הם חושבים שזה לנצח. מי שם את היום החשוב בחייו בידיהם של ארבעה מומחים שסיימו בהצטיינות את הקורס "מבוא לשרלטנות" במכללת שקר?

שאלות לגיטימיות, וברור שתכנית כזאת לא הייתה מתאפשרת ללא מציאות של כמעט 50% גירושים. אנשים כבר לא רואים בנישואים איחוד נצחי, פוראבר אנד אבר עד הקבר. גירושים הם אפשריים. הם לא קלים, אבל כל עוד אין לכם ילדים ואין ריבים על רכוש (הסכם ממון בסיסי מנוסח לכל אחד מהזוגות), עוברים את זה. כמובן שגם המשמעות הדתית לא משחקת פה יותר מדי תפקיד, מן הסתם במציאות ישראלית, שבה גם אלו שמתחתנים אזרחית בחו"ל צריכים להתגרש ברבנות, הכל הרבה יותר מסובך.

מצד שני, יש משהו מרענן בגישה של "חתונה ממבט ראשון", כי כל החיים האלה אנחנו רואים רק תכניות היכרויות ודייטינג. תכניות שמטרתן להפגיש בין שני אנשים ושבמקרה הטוב והנדיר, מסתיימות בנישואים. אבל כל מי שהתחתן פעם כבר יודע – החתונה היא לא הסוף, היא רק ההתחלה. החיים מזמנים לנו עוד כל כך הרבה קשיים והתמודדויות, שלראות בה איזה יעד נכסף מאגדות שלאחריו הכל זה "האפילי אבר אפטר" זה תמים בערך כמו לחשוב שתמצא אהבה בריאליטי.

הרי את משודכת לי

רווקים ורווקות בני 30 פלוס הם אנשים עצמאיים, כלכלית ורגשית. קשה להם להכניס מישהו לחיים. הם רגילים לפסול מישהו אחרי דייט אחד בגלל אינספור סיבות קטנוניות שהופכות אותו לבלתי נסבל.  נגיד, אחד הזוגות בתכנית חווה משבר במפגש הראשון, כלומר בחתונה עצמה – היא לא אוהבת את איך שהוא נראה. היא מחליטה לזרום בכל זאת, ובמהלך ירח הדבש (שבו הם לא שוכבים) ותחילת חייהם המשותפים, היא מתאהבת בו. ספוילר: לפי ויקיפדיה, הם ביחד עד היום. בחיים האמיתיים היא הייתה מסננת אותו והם לא היו נפגשים שוב, אבל ברגע שהם נשואים אין להם ברירה אלא לנסות לגרום לקשר לעבוד. ההגדרה שלהם כנשואים משנה, אוטומטית, את הדינמיקה ביניהם ואת המחויבות למערכת היחסים.

ולא, זה לא מניפסט המעודד נישואים בשידוך, אלא מחשבה על האופן בו ההגדרה החוקית שלנו משנה לנו כמה חיווטים במוח. אגב, עם כל הכבוד למומחים, הם בין הזוגות היחידים ששרדו מבין שלוש עונות התכנית ששודרו בארה"ב (הרביעית משודרת עכשיו). "חתונה ממבט ראשון" היא האבולוציה של תכניות השידוכים: פרשית, סוחפת וכיפית לאללה. כזאת שלא שמה לה למטרה למצוא את אהבת חייכם לה תינשאו, אלא להשיא אתכם לזרה גמורה שבה, אולי, תתאהבו.