בקושי הספקנו להתאהב ב"הטובות לקרב", וכבר מגיעה סדרה נוספת שמסתמנת כמרטיטה אפילו יותר - "שקרים קטנים גדולים". כלומר, מרטיטה לכל מי שאמר לעצמו בזמן האחרון "וואו, איך אני מתגעגע ל'עקרות בית נואשות', הלוואי והיו עושים עוד סדרה כזאת רק בשילוב עם 'נקמה' אבל שתהיה ב-HBO כדי שאני לא ארגיש פח" (ומי לא אמר את זה לעצמו בזמן האחרון?). אז לא תאמינו, היא הגיעה.
קבלו את ריס ווית'רספון, ניקול קידמן, לורה דרן ושיילין וודלי – שחקניות קולנוע שהחליטו לערוק לטלוויזיה, תחת ניצוחו של דיויד אי. קלי, שכבר הביא לנו פעם את "אלי מקביל", "בוסטון ליגל" ו"הפרקליטים". אבל אל חשש, הפעם לא מעורבים עורכי דין או קליסטה פלוקהרט.
ווית'רספון (אחת ממפיקות הסדרה), קידמן (לא נותרו הבעות פנים), דרן (עדיין לא נקמנו על ביטולה בטרם עת של "מוארת", אבל זה יגיע) ו-וודלי ("אשמת הכוכבים") הן שלוש נשים בעיר עשירה בחוף המערבי של ארה"ב, כולן אימהות לילדים שעולים לכיתה א' (כן, שיילין וודלי הספיקה בשלוש שנים שעברו מאז "אשמת הכוכבים" להפוך מנערה בת 16 לאמא לילד בן שש, אבל לא נתקטנן). אגב, כל הנשים מלבד דרן הן עקרות בית, שזה די מיושן - נשים טלוויזיוניות בלי קריירה זה כבר כמעט לא פוליטיקלי קורקט. תמצאו שם גם את זואי קרביץ, אלכסנדר סקארסגארד ("דם אמיתי"), אדם סקוט ועוד.
"שקרים קטנים גדולים", המבוססת על רומן באותו השם של הסופרת האוסטרלית בעלת השם השרלוקי ליאן מוריארטי, מספרת על פרשת רצח שמחרידה את העיירה השלווה וכמובן שאנחנו צריכים לגלות את זהות הרוצח, אבל יש טוויסט – אנחנו לא יודעים גם מי הקרבן. אנחנו לא יודעים מי הוא גם בסוף הפרק הראשון, שבמהלכו אנחנו נחשפים לחייהן של הנשים המעורבות במקרה דרך עדויות של תושבי העיירה שנחקרים במשטרה בנוגע לרצח. לכל אחד מהם, כמובן, דעות שונות (רובן שליליות) על המעורבות. עוד ועוד פרטים נחשפים על חייהן, שכצפוי מושלמים הרבה פחות משנדמה בתחילה, כולל תמות מוכרות ואהובות על פרברים עשירים וצביעותם. החשיפה ההדרגתית של הפרטים לא מנג'סת, להפך - הקצב מהיר והכתיבה אינטליגנטית.
לא מזמן כתבתי כאן על סדרות נחמה - סדרות שהן יותר נעימות וכיפיות ולרוב נחשבות, שלא בצדק, לפחות איכותיות, אבל הן כאלה שבא לנו לראות יותר מסדרות כבדות ותובעניות. הסדרות האלו יהיו לרוב "סדרות נשים" וישודרו ברשתות השידור ולא בכבלים. "שקרים קטנים גדולים" (משודרת אצלנו ב-HOT HBO וב-yes Oh בימי ג', וגם ב-VOD) היא סוג של סדרת נחמה - סואופית, כיפית, קלילה – אבל היא של HBO והושקע בה מלא כסף ויש בה שחקניות שעולות מיליונים ויוצר מוערך. השילוב הזה, נכון לפרק הראשון, עובד מצוין. היא כתובה היטב ובעלת פוטנציאל התמכרות מסוכן. היא נראית קצת כמו "שקרניות קטנות ויפות" למבוגרים (אוקיי, מבוגרות), עם טוויסטים קטנים שמזכירים קצת את "החיים עצמם", אבל בהיעדר מוחלט של בכי וקיטש. עושה רושם שטלוויזיית המסתורין וההפתעות עושה את דרכה חזרה אלינו, אבל מכוונת יותר לאזורי המשפחה. וזה מעולה כי משפחה זה יותר מעניין, מותח ומסתורי מכל מטוס שמתרסק על אי.