2014 הביאה איתה דמויות חדשות שלא הכרנו לפני, אבל גם לא מעט פרידות, חלקן אפילו די משמחות. לכבוד סיום השנה ריכזנו את האנשים שנשמח שלא יחזרו אלינו ב-2015. כלומר, אם יהיה לכולנו מספיק מזל
נשק אותי כאילו 2014 לא קרתה | תמונת AVI: אורטל דהן, שידורי קשת
2014 בדמדומיה וחבל, כי זו הייתה שנה מצוינת עבור אנשים שלא סובלים אנשים אחרים – על מסך הטלוויזיה שלהם. היא משאירה מאחוריה לא מעט תחלואות אופי, דמויות בלתי נסבלות, אנשים שנוכחותם המרקעית מיצתה את עצמה וסתם כאלה שעושים טיקים בעין. אז ברכות לכולנו, עשינו את זה. ב-2015 נוכל לפתוח טלוויזיה בשקט מבלי לחשוש שניתקל באף אחד מהפרצופים הללו (אלא אם כן החמאס ממש יתעקש).
ילדות בנות 7 יותר מפותחות ממנו | צילום:
באדיבות yes
טד מוסבי
כל כך הרבה תלונות וטענות נכתבו על "איך פגשתי את אמא" לאורך השנים, אבל אולי הגיע הזמן לעצור שניה ולתהות: האם העובדה שטד מוסבי עצבן אותנו כל כך אומרת שאנחנו ציניים מדי בשביל לצפות בסיפור אהבה? שהרומנטיקה מתה? שאין לנו סבלנות לגיבורים שמעזים לחשוף את עצמם וללכת עם הלב שלהם? לא. טד מוסבי הייתה דמות מעצבנת. בלי קשר לסיפור הבלתי נגמר שלו, לעובדה שהסדרה שלו איבדה חן בערך בעונה הרביעית, הוא עוצב בצורה כל כך קיטשית ומסריחה שהלכה והקשתה על כל צופה נורמלי להזדהות איתו. ילדות בנות 7 מתפכחות מאשליות מהר יותר, אבל מוסבי התחיל ונגמר כטמבל שחשובה לו הסימבוליות והדרך שבה דברים נראים ומסופרים מבחוץ יותר מאשר התוכן שלהם. הולם שבסוף הוא גמר עם זקנה שלא באמת הייתה בקטע שלו.
הסיכוי לפרשן צבאי גדול יותר מהסיכוי לאזעקה. וגם הסיכון. | תמונת AVI:
mako
הפרשנים הצבאיים
צוק איתן. אזעקות מייללות, חיילים נופלים, פיצוצים נשמעים בכל רחבי הארץ, אבל איכשהו רוב זמן המסך של מהדורות החדשות התכלה על אנשים שמישהו התעקש לקרוא להם "פרשנים" – מיני בכירים ביטחוניים לשעבר, חברי כנסת בהווה ופרופסורים מחויטים שיש להם דוקטורט במדעי השעמום. אף אחד לא ממש טרח להסתיר שתפקידם היה למלא פריימים וזמן מסך כדי לא לחזור על אותם הדברים. מה עשינו בזה? שיקום האדם שיכול לומר שהוא אשכרה למד משהו חדש ומועיל מחבורת הלצים הללו. שום דבר אישי, ובטוח שפעם הם היו חשובים ומשפיעים, אבל את הפונקציה שהם מילאו במבצע הזה היה יכול לעשות שומר המסך של ווינדוז. ואותו לפחות אפשר לבטל.
בתקווה ש-2014 תזמן לנו אנשים עם אופי | צילום:
Kevin Winter, GettyImages IL
ג'יי לנו
כולם כל הזמן מדברים על הסנטר של ג'יי לנו אבל אף אחד לא מתייחס לבלורית. יש לו שיער שכולו אפור אבל פס שחור באמצע הפוני - מה זה? זה בכוונה? הוא צובע את זה? אף אחד גם לא דיבר על זה שהוא לא באמת יודע לשחק או לאלתר אלא רק לעמוד ולהקריא בדיחות, שאין לו סגנון קומי מובהק ושחוץ מזה שהוא שונא שמלבישים חיות כמו בני אדם, אין לו דעה על כלום והוא אוהב את כולם. ג'יי לנו היה לא מריח ולא מסריח, ולכן לקח לאמריקאים חמש שנים לשים לב שבעצם נמאס להם ממנו ואפשר לשאוף גבוה יותר. הוא פרש, קיבל תוכנית חדשה, בוטל, חזר ורק השנה עזב סופית את הטונייט שואו בפברואר והלך להחליף שמן ב-83 המכוניות שיש לו בגראז'. חבל רק שבדרך הוא סירס את קונאן.
מה יהיה עם שופטי תוכניות ריאליטי שמסתבכים בפלילים? אין פה עקומת למידה? רונאל פישר נעצר השנה בחשד לעבירות שוחד, והפיל איתו ביחד את "המיזם", שעונתה קוצרה וספק אם בכלל תחזור למסך. אומרים שהוא דווקא לא היה רע שם, אבל איך לומר? גם אנחנו לא היינו לוקחים עצות על כסף מאדם שלוקח כסף תמורת עצות. לכאורה.
מקווים שתעמוד בהבטחה שלך | צילום:
Frazer Harrison, GettyImages IL
אהרון סורקין
את הפרצוף הזה לא ממש ראינו ויזואלית, אבל כן נפטרנו מהקול שלו ומהדברים שהוא דחף לדמויות שלו בגרון. אהרון סורקין הכריז שהוא סיים עם טלוויזיה לעת עתה ולא יכתוב יותר סדרות. זה מצחיק, כי הטלוויזיה סיימה עם סורקין כבר לפני שתיים עשרה שנים, כשפרש מ"הבית הלבן", אבל כנראה שבגלל שהוא עזב מרצונו מישהו שכח לעדכן אותו שהוא בעצם התפוטר. "חדר החדשות" הייתה סדרה קטסטרופלית מבחינתו של סורקין, בלי קשר בכלל לסורקיניות שלה. היא התחילה מבולגן וחסרת מיקוד, סבלה מתסריטים ששונו ברגע האחרון ופרקים שלמים שצולמו מחדש. המבקרים יירטו אותה, נשים האשימו את סורקין במיזוגניה ו-HBO הייתה צריכה חצי שנה כדי לשכנע אותו לחזור לעונה סופית קצרה, שאפילו היא, על כל ששת פרקיה, הרגיזה אנשים ונשים. אז סורקין סוף סוף שם נקודה בסוף משפט. נעשה עסק - בפעם הבאה שיש לך משהו לומר לנו, תנסח את זה לעצמך בראש קודם לפני שאתה כותב תסריט, ואז נוכל להקשיב לך כמו שצריך.
יותר מעניין עם כפכפים
דן שילון של המעגל
ההחלטה של "רשת" להחזיר לשידור את המעגל של דן שילון בצוק איתן הייתה... אופיינית. בזמן חירום צריך לפנות אל הלב של העם ולמכנה המשותף היחיד שיש לנו בימים אלה – הנוסטלגיה. אבל דווקא הגרסה לובשת הברמודה וחובשת הכפכפים של שילון, כפי שהיא נראית בימים אלה ב"מחוברים", הוכיחה יותר מהכל שהממלכתיות מתה. לעם נמאס מבולשיט. דן שילון הנינוח שיושב על המרפסת בפישוק רגליים ומנבל את הפה הרבה יותר מעניין מדן שילון במייק אפ וחליפה שמדבר לאט לאט ומלקק לאיזה זמר. אומרים שהוא לא מרוצה מאיך שהוא מוצג שם, שזה מטורף. דן, אתה הכי מגניב שהיית מזה שנים, על מה אתה מדבר בכלל. שים בצד את האוזנייה וכנס שוב בעדי על זה שהיא לא יודעת לנהוג.
רע וזהו | צילום:
Helen Sloan, HBOג'ופרי
אתם קוראים עכשיו את מילותיו של אדם שלא מתמוטט על "משחקי הכס" ולא חושב שזו מתנת HBO לאנושות, אבל אפילו הוא חייב להודות - מותו של קינג ג'ופרי הייתה הסצנה הכי מתגמלת ששודרה השנה בטלוויזיה. הארכינבל הזה, שנכתב באופן פחות עמוק מהאייפד אייר 2, היה כל כך מזעזע ומיותר לצפייה שאין מנוס אלא לצהול מהעובדה שהוא כבר לא יבזבז עוד שנייה אחת מחיינו. כמו שנאמר, ברוך שפטרנו מבלונדו של זה.
"האח הגדול" ניסתה העונה לבצע משימה לא פשוטה ולהרים את המורל בימים של לחימה. לכל הפחות היא הצליחה ללכד את כל צופיה לכדי ורדה רזיאל ז'קונט קולקטיבית אחת, שצועקת על המסך "תזרקי אותו!". אליאב ודנית - כל אחד מהם בנפרד היה די סבבה, נחמד, לא מאוד מזיק לצפייה. אבל סצנות של שניהם ביחד, כזוג? ייאוש, סיזיפיות, עקירת עיניים, תאונת רכבת עם אפס ניצולים ונזק גדול לרכוש. כל בנות ה-22 ובני ה-31 שעתידים עוד להיכנס לבית "האח הגדול" מתבקשים לשנן לעצמם – אתם אולי אטרקטיבים וזה נחמד אבל תתרחקו דה פאק אוואי אחד מהשנייה. זה משעמם וייגמר בראיון עוד יותר משעמם ב"ישראל היום".
עזבו אותנו. יש לכם אחד את השנייה | צילום:
Art Streiber, באדיבות yes
סוקי וביל
תודו ששכחתם ש"דם אמיתי" הסתיימה השנה. תודו שלא באמת ראיתם את העונה האחרונה, או את זו שלפניה, או את זו שלפניה. תודו שלא תתגעגעו לשום דבר ואף אחד משם. מש"ל.
