פרופ' שכטמן, גאווה ישראלית (צילום: טכניון)
פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה | צילום: טכניון
ב-1888 נפטר אחיו של אלפרד נובל, לודוויג. עיתוני צרפת ייחסו את המוות בטעות לממציא הדינמיט עצמו, ואחד מהם יצא בכותרות על "מותו של סוחר המוות". האגדות מספרות שהכותרת הזאת היוותה מניע מרכזי בהחלטתו של אלפרד נובל להוריש 90 אחוז מהונו להקמת קרן על שמו, שמאז ועד היום מממנת את פרסי הנובל. אלפרד נובל (1833-1896) היה מי שהצליח לפתח מהניטרוגליצרין המסוכן מוצר "ידידותי למשתמש" בשם דינמיט, אותו אפשר היה לנייד ולאפסן ללא סכנה עד להצתה. נובל ייצר חומרי נפץ ונפצים לצורכי בניין וכרייה, אבל נוכח לדעת עוד בימי חייו, שהשימוש המרכזי בהמצאותיו, שהביאו לו גם ממון רב מאוד, נעשה בראש ובראשונה לצורכי מלחמה. מכיוון שהיה אדם מסתורי, מורכב ורב פנים, קשה לדעת אם אכן אותה כותרת בעיתון צרפתי היא שהביאה אותו להכרה הסופית בתוצאות מעשיו או שהדברים היו ברורים לו עוד קודם. בכל מקרה, מתברר שצוואתו הייתה לא פחות גאונית (והרבה פחות הרסנית) מההמצאות שהגה בחייו. אם רצה להשכיח מההיסטוריה את הדרך בה הוא עשה את הונו, הוא ללא ספק הצליח.

ששת פרסי הנובל המוענקים מידי שנה בשבדיה ונורבגיה (כימיה, פיזיקה, רפואה, כלכלה, ספרות ושלום) הם אולי הפרס היוקרתי ביותר הקיים על הגלובוס, וללא ספק הממותג שבהם. אך מעבר לחשיבות וההכרה עבור האישים ברי המזל הזוכים בו, ההילה שנוצרה עם השנים סביב הנובל יוצרת אפקט משמעותי וחשוב הרבה יותר. בעוד שלגבי הפרס בספרות או בשלום העניין ברור, למתן הפרסים בתחומי המדעים והכלכלה יש תרומה חשובה לא פחות. ספק אם התחומים הללו היו זוכים לעניין ציבורי נרחב לולא הטקס הנוצץ והמלכותי המתקיים בארמונות שבדיה מאז 1901. ההכרזה על הזוכים כל שנה באוקטובר והטקס בדצמבר, מרכזת לרגע את תשומת הלב העולמית סביב מספר מדענים, בדרך כלל באים בשנים, אפורי שיער ואנונימיים, שטרחו מרבית חייהם תחת אורות הניאון במעבדה לקדם במשהו את צבר הידע האנושי. החיבור החד-שנתי הזה בין תחרות יוקרתית וטקס הלקוח מעולם האגדות יוצר סקרנות כלפי עולמות עלומים כמו הכימיה, הביולוגיה או הכלכלה, אשר לרובנו נראים בלתי מובנים לחלוטין.

זאת בעצם הייתה נקודת ההחלה של הסדרה הזאת. חשבתי שהמעטה של הפרס יגרום לאנשים להסתקרן, לרצות לדעת על מה כל המהומה. כי בכל המקרים של הזוכים הישראלים, מאחורי התהילה הרגעית והשבוע החלומי בשטוקהולם עומד סיפור דרמטי, סיפור המקפל בתוכו הרפתקה מדעית וחיים שלמים של רצון עיקש לחתור לחזית הידע. קורות הזכייה של "הנובליסטים שלנו" מוגש לכם כאן ללא כל צורך בידע מדעי מוקדם. חמישה פרקים שיאפשרו לכל צופה סקרן להבין את הפנים הרבות של הגילויים המסעירים הללו, במה זה היה כרוך ברמה האישית וגם המחקרית. חתני הנובל יודעים שמעבר לכבוד האלים בו הם זכו, הוטלה עליהם גם משימה - לחשוף לעולם את תגליותיהם, להוכיח שסודות המדע יכולים לחרוג מעבר לכותלי מגדל השן והאקדמיה. ליצור את ההבנה שהמדע הוא חלק מרכזי מחיינו ואסור שיישאר נחלתם של בודדים.

אורי רוזנווקס הוא במאי הסדרה "הנובליסטים" שתשודר בשידור מרתוני החל ב-21:00 ב-yes דוקו. כל הפרקים זמינים לצפייה גם ב-yes VOD