השמלה של שרה נתניהו (צילום: חדשות 2)
אני לוהטת! | צילום: חדשות 2
אני לא רוצה לדבר על אשת ראש הממשלה, אני רוצה לדבר על סבא שלי. סתם, אני כן רוצה לדבר עליה. כותרת מאמר המערכת באתר "כיכר השבת" היום (רביעי) היא "הגברת שרה נתניהו השפילה אותנו". במאמר צוין כי נתניהו, אשר בחרה ללבוש שמלה צמודה וחושפנית לטקס השבעת הכנסת אתמול, עשתה זאת "ללא התחשבות בנציגים החרדים והדתיים בכנסת". מעבר לכך שהמאמר עורר בי הבנה, קשה לי לומר שהוא עורר בי הזדהות.

כחלופה, במאמר המערכת של האתר הדמיוני "כיכר הרות" הייתי ממירה את המלה "השפילה" ב"הביכה" או ב"גרמה לפציעה בקרנית שלנו". כנראה שיותר מכל האקט הדמיוני הזה מעיד על השתייכותי לסקטור שבע, מעצבן ומתקטנן, אבל זה מה יש.

אני לא מעוניינת לשפוט את נתניהו. אשאיר את זה להרכב העתידי אשר ידון ביום מן הימים בעתירתה בעניין נעילת עובד זר במקרר או משהו. עם זאת, הייתי רוצה להתחקות אחר תהליך המחשבה שהוביל לבחירתה בשמלה המדוברת. ניתן להמר ולקשר אותו לפער בין האופן שבו נתניהו תופסת את עצמה לבין האופן שבו היא קיימת בפועל, או במלים אחרות – למחסור קל במודעות עצמית.

לא מופרך לשער שבשעה שהיא מדדה את השמלה לראשונה, אשת ראש הממשלה דמיינה את עצמה ככריסטינה הנדריקס החושנית, מרילין מונרו החתלתולה או קרוליין לנגפורד. למרבה האירוניה, בפתח חדר ההלבשה עמדה רשת שעטפה כמות גדולה של קוטג'. איש לא עימת אותה עם העובדה, וזה לא נורא - זה רק מסקרן. למרות שעל פי ההיגיון, אנשים שמקבלים משוב בלתי פוסק להתנהגותם (יען סלבס) צריכים להיות מודעים יותר לעצמם, בפועל זה לא תמיד קורה.

רוק עצמאות אביב גפן (צילום: ענבל צח)
היוש, מיינסטרים | צילום: ענבל צח

אביב גפן

"מחר בחירות.. אחרי התלבטויות ארוכות אני הולך על שלי יחימוביץ׳, איכשהו מרגיש לי שהיא הכי קרובה למתג של האור", צייץ אביב גפן בחודש שעבר בחשבון הטוויטר שלו, יש לומר שביומרנות לא מעטה. הציוץ - יחד עם כיכובו של גפן כשופט בתוכנית ריאליטי שמשודרת בפריים טיים והעובדה שהדיסקים שלו נמכרים או נמכרו בעבר בארומה - רומס כל בדל של חשד שלפיו יש בגפן פרומיל מהרעב או האדג'יות שהוא מתיימר לשדר. באופן עקרוני, אין משהו פסול באדם שבע ויומרני החי בצהלה ומצביע למועמדת שאינה מייצגת דבר. הבעיה מתחילה כשהוא בוחר לשקר לעצמו ולצרכנים של המוזיקה שלו. גפן, שלא מפסיק לדבר בגנות הממסד, מסרב להפנים שהוא הפך לאחד מנציגיו הבולטים. רוצים שינוי!

אין תמונה
בורן, אין דה יו אס היי!

יאיר לפיד

אם הייתם מושיבים את יאיר לפיד על כיסא ונותנים לו לדבר באריכות על איך הוא מרגיש, היו עלולים לקרות מספר דברים. ראשית, לפיד בוודאי היה מביע סיפוק הגובל בקינקיות ואתם הייתם חשים מחוללים ומנוצלים. שנית, בכוסית הוויסקי השנייה לפיד אולי היה חושף בפניכם שהוא שילוב מובהק בין בוב דילן לאנדרסון קופר, עם שמץ של מוחמד עלי ארצישראלי. עם זאת, מה שלפיד אינו יודע זה שבפועל הוא בסך הכל דרק זולנדר. פיון שחצן בידיהם של יועצים פרלמנטריים ממולחים, עם שמץ של רוע ארצישראלי. בזמן הקצר שעבר מאז הבחירות לכנסת ה-19, לפיד הספיק לחשוף לא מעט מאפיינים מרתיעים, בין פליטת פה גזענית לתמרון פוליטי כושל. שמישהו כבר יספר לו את האמת על עצמו. זה ישראלי בעיניי.

בר רפאלי בשירותים של ציון ברוך (צילום: twitter)
אמנות. אילוסטרציה | צילום: twitter

ציון ברוך  

האם ציון ברוך מתבלבל וסבור בטעות שהוא ג'וני דפ? קשה לומר. מצד אחד, על מנת לשכנע כל כך הרבה נשים שמגע מיני אתך שווה סיכון בהרפס, צריך להיות מודע מספיק כדי להיות מניפולטיבי. מצד שני, ברגע שברוך מתחיל לדבר על ה"אמנות" שלו עושה רושם שאורגניזם חד-תאי השתלט על השידור. "בחיים אני טיפוס מצחיק, אבל דרך הציור אני הופך לאדם העצוב ביותר בעולם", פלט ברוך בתוכנית הרדיו של המגישה איריס קול. מצד שלישי, למי אכפת מציון ברוך?

אין תמונה
אגרול. אילוסטרציה

ישראל אהרוני

הגבות הסרוקות מעלה בזווית חדה, הצמה הדקיקה והקימונו על כריכת הספר "הבישול הסיני של אהרוני" לא מותירים מקום לספק - אהרוני משוכנע שהוא סיני. הלקח החשוב שלמדתי בסוף שנת 1994, עם יציאתו של האלבום "פארקלייף" של בלר, הוא שחיבה עזה לתרבות מסוימת, עזה ככל שתהיה, לא הופכת אותך לחלק ממנה. נב. נראה לי שגידי גוב נרתע ממך. תפסיק.

בואו לפייסבוק שלנו!