היה רגע אחד שפתאום הבנתי שאני חייבת לצאת מהארון. שפתאום הבנתי שנמאס לי להחזיק את הסוד הזה בבטן ונמאס לי להרגיש את הבושה הזו ונמאס לי להרגיש כאילו שאני לא בסדר. רגע אחד, בין ייאוש לתקווה, שפתאום אמרתי לעצמי שמה שיהיה יהיה ושיותר גרוע במילא לא יכול להיות.
אני זוכרת את הרגע ההוא, שעמדתי בכיתה מול כל חבריי לחוג לקולנוע וסיפרתי להם את הסוד שלי בפעם הראשונה. אני זוכרת שכולם שתקו ולא ידעו מה לומר.
רק אחרי כמה רגעים חברה מהכיתה, שמכירה אותי כבר שלוש שנים, אבל לא היה לה מושג מה עובר עליי באמת, חייכה אליי ואמרה לי: ״רגע, אבל את אשכרה שומעת קולות?״
אז כן. אשכרה. אני שומעת קולות. לפעמים. לא כל הזמן. אבל זה גם בכלל לא העניין.
זה רק חלק קטן מאוד.
למרות שאני יודעת שזה החלק הכי פיקנטי.
לפני חמש שנים איבחנו אצלי סכיזופרניה. במשך שנתיים שמרתי את זה כמעט לעצמי. ארבעה אנשים ידעו על זה, מלבד הפסיכאטרית שלי.
אפילו מהמשפחה שלי שמרתי את זה בסוד. לא רציתי שירחמו עליי. לא רציתי שיגידו עליי: ״מסכנה״ או ״משוגעת״.
אז החלטתי לעשות על זה סרט. הייתי סטודנטית לקולנוע בסמינר הקיבוצים וידעתי שאם אני אחליט להפוך את ההזייה והדימיון לדבר לא מאיים, אז כך יהיה. דרך הסרט, רציתי שאנשים יבינו שסכיזופרניה זו אמנם מחלה משוגעת - אבל של אנשים נורמאליים.
לאורך הסרט, אני נחשפת בפני האנשים השונים בחיי, משפחה וחברים, לצד ההתמודדות עם המחלה – דיכאון, הזיות שמיעה ודמיון שהופך לעיתים למציאות מאיימת.
העבודה על הסרט, בדומה לטיפול נפשי, אילצה אותי להתמודד עם הפחדים הכי גדולים ובמקביל להבין מה החלומות האמיתיים שלי.
בנוסף, תהליך ההשלמה עם המחלה גרם לי להתקרב אל החברים והמשפחה שלי. דווקא המצלמה, שעמדה כחוצץ בינינו, היא זו שיצרה את הקירוב ואפשרה לי לשאול שאלות יותר בקלות, ולהם לענות בחופשיות רבה יותר.
בשלב מסוים, הסכיזופרניה שהיתה יריית הפתיחה של הסרט, הפכה לתת נושא בתוך נושא גדול יותר של שתיקה והסתרה.
היום, רגע אחרי שיצאנו מחדר העריכה, ורגע לפני שהסרט משודר ביס דוקו, אני כבר לא מפחדת מהחשיפה שמתלווה לכך. הבושה שהיתה חלק בלתי נפרד מחיי, לפני שהתחלתי לעבוד על הסרט, הפכה לגאווה גדולה.
כמו כל יציאה מהארון, הרגע שבו יצאתי מהחושך לאור, הוא הרגע ששינה את חיי.
הסרט הזה הוא רק ההתחלה.
הסרט "השד לא כזה נורא" ישודר היום (שלישי) בשעה 21:00, בערוץ yes דוקו ובyesVOD. הסרט ישודר במסגרת פרויקט תעודת גמר של yes דוקו וקרן גשר. הסרט נעשה במסגרת לימודי הבמאית בביה"ס לתקשורת וקולנוע בסמינר הקיבוצים