חמישה ימים עברו מאז שודרו בערוץ 8 כל פרקי סדרת התעודה "צל של אמת: מי רצח את תאיר ראדה?". הגילויים בסדרה ממשיכים להסעיר את המדינה, ובעיקר הסיפור שמופיע בפרקה האחרון: גבר בשם א.ח. המספר כי בת זוגו לשעבר, א.ק., התוודתה בפניו כי רצחה את ראדה. עבור רוב הציבור זו הייתה גרסה חדשה ולא מוכרת, אך לא עבור אולגה זדורוב - אשתו של רומן זדורוב שהורשע ברצח ראדה.

"ידעתי הכל כבר קודם", מספרת זדורוב ל-mako. "הפנייה של א.ח. לצערי לא נחקרה כמו שצריך. וא.ק. לא נחקרה באמת. אני רוצה שיפתחו בחקירה מחדש, עם צוות חקירה חדש, ולא רק בגלל א.ק. - למרות שאני חושדת בה מאוד והכל מצביע עליה, אני יודעת מניסיוני שלאנשים יש נטייה ללכלך את עצמם כדי למשוך תשומת לב או כדי ללבוש חזות מסוימת. אני לא חושבת שא.ח. שיקר, אלא שיכול להיות שא.ק. שיקרה. את זה חייבים לבדוק. חייבים לבדוק את כולם, גם את הבנות (החברות של תאיר ראדה - י.פ.ב). למרות שאני לא חושבת שהבנות עשו את זה".

בניגוד לכולנו, אולגה בחרה שלא לצפות ב"צל של אמת" בסדר הכרונולוגי. את הפרק הראשון, המציג את בעלה כרוצח של ראדה, היא העדיפה להשאיר לסוף. "ראיתי את הסדרה כשבוע לפני השידור, ואת הפרק הראשון ראיתי אחרון. זה היה מאוד קשה עבורי. זה מיד הציף אותי בזיכרונות קשים שאני מעדיפה לא להעלות בראשי ומשתדלת כמה שיותר שלא לחשוב עליהם. זאת גם הסיבה שאני לא קוראת את כל מה שנכתב על רומן או כל מה שנכתב בפייסבוק.

"לראות את רומן מתענה כך על ידי החוקרים, לא מבין מה הם אומרים לו, לא מבין עברית עדיין... וגם החוקר הרוסי דיבר איתו בעברית, לא יודעת למה. הבנתי אותו, שהוא רוצה לשרוד את זה, שמופעלים עליו לחצים ומניפולציות. אבל גם כעסתי עליו. מי משך אותך בלשון להגיד את השטויות האלה? אני רואה אותו משחק אותה עבריין פתאום, והוא הכי רחוק מזה, אני הרי מכירה אותו, ואיזו מילה גסה עומדת על קצה הלשון. אבל אני מבינה אותו וכואב לי עליו, ואני רואה אותו בוכה ורוצה לבכות יחד איתו".

רומן זדורוב (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
"לא קוראת מה שנכתב על רומן". זדורוב בבית המשפט | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

האם רומן ראה את הסדרה?

"הוא לא ראה כי אין לו את האפשרות בכלא. סיפרתי לו עליה, אבל בקצרה - לא כדי להסתיר, אלא כדי שהוא לא יְפַתֵּחַ תקווה. הוא יודע מה קורה בחוץ, יודע שיש לו תומכים. הוא יודע שהסדרה יצאה, אבל לא יודע שיש סערה גדולה כל כך בעקבותיה. עדיף שיחשוב פחות ושיקרה יותר מאשר המצב ההפוך. גם בי אין תקווה גדולה, אני בכוונה מרסנת את עצמי, וגם יודעת מניסיוני המר שלאנשים יש נטייה לשכוח. הדברים האלה הם כמו גפרור בוער שאחריו נותרת דממה ואדישות".