במבט לאחור זה די מצחיק לחשוב שמישהו בקרב ההנהגה שהקימה את מדינת ישראל באמת האמין להגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית". עם מפוזר בלי בית הגיע למדינה בלי עם, ובתוך כל הבלגאן שכח לוודא איך בחירת הרוב וחובת הדת יכולים ללכת יד ביד. אבל שישים וחמש שנים אחרי? ההגדרות נשכחו ונותרה רק הפאניקה. הסתגרו בבתים והגיפו את התריסים, כי הרוב החרדי מגיע והוא עומד לעשות גפילטע מהדמוקרטיה שלכם.
האג'נדה שאיתה הגיע בן חיים, שמי כמוהו יודע עד כמה הסיסמאות האלה עושות עוול לשני הצדדים, הייתה ברורה: יצירת פחד. האם הוא מוצדק? כנראה שלא, אבל הוא מצטלם נהדר. במיוחד כשהפריים מלא בחבורות של לובשי שחורים. מכאן הדרך קלה ללחוץ על כפתורי הפאניקה: הנה מרואיין שאומר שישראל החרדית לא תדמה לשום דבר שהכרנו, הנה מרואיין שאומר שמילים כמו "חשבונית מס" ייעלמו מהשפה, אחרים מספרים על ההשתלטות "שלהם" על הצבא "שלנו", והנה הקולנוע ברמת אביב שהפך לישיבה. נו, נפרדתם כבר לשלום מהילדים? כי חשוב שיידעו שהדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לבית קולנוע הוא להפוך אותו לישיבה. סגירה לטובת סניף של H&M, לעומת זאת? זה סופר מערבי. תשאלו את חברת הכנסת מרב מיכאלי, שהגיעה על תקן פרשנית אופנה. אה רגע, היא בעצם אוהבת שחור. עצרו את הכל, יש פרטנ(ית).
עוד בערוץ התרבות
- על אהבה (עצמית) וסמים אחרים: סיום העונה של "בנות"
- "שלטון הרב": עוד "סיבה טובה" לשנוא חרדים
- הריאליטי החדש שישדך לכן את "הנסיך הארי"
