בואו נפתח בכמה טוקבקים שקיבלתי במהלך כהונתי כאחות חורגת: "כתבה מטומטמת של אישה דוחה", "אחות חורגת חולדה צפונבונית מגעילה", "מכוערת, טיפשה ולא מצחיקה" וכמובן -  "וואו אחות חורגת איזה אלופה את הרבה יותר טובה מהאח החורג!". אה כן, זה היה אמור להיות תורו של האח החורג, אבל הוא הלך ל"מסיבת יום הולדת של חברה ממש טובה" (שאותה הוא המציא, כמובן), כך שנאלצתי לשבת שעתיים, להאזין לטוקבקים על הדיירים ולהעריך את המפיקה היסודית והחרוצה שעמלה על משימות כמו "תמצאו טוקבק על קסניה", "טוקבק טוב על קסניה" ו"קסניה, נו, ההיא עם עמרי".

קסניה וברק רוקדים (צילום: מתוך האח הגדול עונה 7, שידורי קשת)
אל חשש, יסננו את הטוקבקים מצבא האמת | צילום: מתוך האח הגדול עונה 7, שידורי קשת
בגדול, האח פשוט עשה לדיירים פינת כל האמת בפרצוף. הרי מה זה לשמוע "אתה ערס, ביזיון, עבריין צעצוע עם פה מזוהם", אם לא סתם עוד ערב שגרתי בחברת שי חי. אבל אם יש משהו שיכול לעודד את הדיירים, לפחות מסיפוריהם של יוצאי "האח" שאני זכיתי לפגוש, זה שאף אחד לא באמת יגיד להם דברים רעים בפרצוף. כולם יבקשו להצטלם ויגידו שעפו עליהם וסימסו להם. גם אם זה לא נכון, גם אם הם שנאו אותם או סתם לא ממש זוכרים איך קוראים להם, הם תמיד יפרגנו. כי לפני הכל - הם אנשים שהיו בטלוויזיה.

אמנם קריאת הטוקבקים אמורה להכין את הדיירים לעולם האמיתי, אבל בשביל באמת להכין אותם צריך פשוט לתת להם מלא דברים חינם ולשכנע אותם לזייף זוגיות עם מישהו בשביל אייטם. הדיירים עברו בדיקת דופק תוך כדי קריאת הטוקבקים, חוץ מדודו שעבר גם החייאת וצינתור. "יש יותר סחי מעמרי בן נתן?" קרא טוקבק עלום את מחשבותינו והבהיר את הדפוס: שני טוקבקים טובים, ואז יוצא הרעל. ולא ממש הרעל, הרי אם שי מיקה וקסניה, למרות עצבי הברזל שלהן, היו קוראות את הדברים המטונפים שבאמת כותבים עליהן, אין מצב שהן היו נשארות כה אדישות. כצפוי, המטרה האמיתית היא לסכסך בין הדיירים וקצת לערער, אבל כולם ניצבים כחומה מאוחדת של חברות ושעמום אל מול הניסיון הזול והציני להפריד ביניהם.

כניסתם של הדיירים הוותיקים מערערת את הבית (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
חמש שנים בתקשורת, אילוסטרציה | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת
ותשמעו, משימת הטריוויה הייתה קצת מוגזמת. מה זה השאלות הקלות האלה? מי חושב שטום וג'רי הם שועל וסנאי? והשם האמצעי של יוהן סבסטיאן באך? זאת אפילו לא שאלה, זה ברמת כמה ימים ארכה מלחמת ששת הימים. והחמור מכולם - אלוהים אדירים, 12 שנות לימוד, ידע כללי בסיסי, פרט שכל ישראלי חייב לדעת – באיזו עיר נולדה נינט? עם כל הכבוד לריב בין דודו ושי מיקה, מי שלא יודע שנינט טייב נולדה בקריית גת באמת לא ראוי לחברות שלנו.

ואז הגיעו דיירי העבר, וכולם נכנסו לטרפת של מחמאות הדדיות שכללו את הקומפלימנט הכי נחשק ואותנטי של העשור האחרון: "אתה ליהוק". הרי אין דרך להחמיא לאדם מלבד לציין בפניו שהוא יצור אקסצנטרי, קולני ועם מודעות שנויה במחלוקת באופן מספק על מנת להיקטף לריאליטי. דיירי העבר היו אמורים לשמור על בן זוגם למסיבה שלא ישתה יותר מדי, והם עשו זאת על ידי ניסיון לשכר ממש את כל היתר, שזה לגיטימי ובעיקר הוביל לגעגועים לאביבית וליהיא. אביבית וליהיא! הן ליהוקים.

עמרי וקסניה בחצר (צילום: מתוך האח הגדול עונה 7, שידורי קשת)
זוגיות סוערת ומסעירה | צילום: מתוך האח הגדול עונה 7, שידורי קשת
רגעים ראויים לציון: המבט של דנית כשאליאב נכנס עם קסניה למסיבה, המבט של דנית כשדודו הזכיר את נופר מור. היינו כפסע מסצנת ריב בבריכה כולל לחישת "אתה לא מתבייש?" מיתולוגית. אז נכון, הזוגיות של קסניה ועמרי פחות משוגעת ויותר שוויונית, אבל וואו, איזה כיף היה עם אליאב ודנית.

נאמר:

"מה אכפת לי מה ירשמו עליי?" (עמרי, רגע לפני שעובר התקף לב)

"מה זה וואצ'ינג יו?" (דודו, קוטף קמפיין לברליץ)

"אין לי דופק" (דודו, ערפד)

"מה אנשים רוצים שנהיה, אנורקסיות?" (שי מיקה. תראי, יש אמצע)

"זה נהיה סיוט ברחוב אלם זה לא האח הגדול" (דודו. ואתה חושב שלנו קל?)

"מי זה דבי מור" (ברק. ומתי היא הודחה?)

"איזה גזע כלב הוא הכי קטן בעולם?" (האח הגדול. ובכן, רינת)

"מה השם האמצעי של יוהן סבסטיאן באך?"
"שוסטר"
(דודו. וואו)

"אני חמש שנים בתקשורת, אני קצת מבינה" (אביבית, האדם שכל סלב מתחיל רוצה לקחת ממנו טיפים)