מסכן נירו. אחרי עונה שלמה במהלכה הוא בונה את נאום הקופים שלו, עומל על השוואות פרטניות של דיירי הבית לגורילות, מקים תחנת רדיו פיקטיבית כדי לפרוס בה את משנתו ומקפיד לחזור עליה יומם ולילה, בא עודד קוטלר ובערב אחד גונב לו את ההצגה עם נאום הבהמות המהוקצע שלו. לא נורא נירו, בעולם מקביל זהו קוטלר שיושב רגל על רגל בבית האח בעוד אתה זוכה לכל הטוב של טוקבקיסטים הרוצים לתלות אותך בכיכר העיר אחרי שהשוות את מירי רגב לגורילה עם מוח קטן (אבל עם לב ענק). ככה זה, לפעמים בחיים הכל זה עניין של קונטקסט ומוזיקה היתולית ברקע.
ואם כבר פוליטיקה, מצביעי הליכוד יכולים להירגע. אתמול קיבלנו את ההוכחה הניצחת לכך שלא חרם בינלאומי, לא עצומה כנגד מירי רגב ולא אורן חזן פגעו בכוחו של בנימין נתניהו - אחרת איך דרך להסביר את העובדה שמוטי גלעדי סיים בדירוג הסופי לפני סתיו סטרשקו. זאת אומרת, תמיד קיימת גם האפשרות שאחרי שבוע הגאווה וכמויות הכסף שהקהילה שפכה על נצנצים בחנות של לבנה זוהרים לא נשאר גיי אחד עם שקל על התחת לסמס לסתיו, אבל אני פשוט מאמין בכוחו של המנהיג הגדול ביבי ללחוץ על תמונתו של מוטי באפליקציה כמו מטורף.
ובכל זאת, מוטי הלך – ומאוחר מדי, יש להודות. השחקן הוותיק לא מצא את עצמו בבית מהרגע הראשון, ולא עזרה המיני התפרצות שלו אתמול במהלכה הפגין תמיכה במושיק בחדר המשימות - עדיין הדבר העיקרי שייזכר ממנו זו היכולת לחקות את שמעון פרס, צביקה פיק, אריק אינשטיין ושאר דמויות מקוריות שאף בדרן מתחיל עוד לא חיקה מעולם. רק חסר אלביס כדי להשלים את הרפרטואר המרענן, אבל אני מבין שזה חיקוי מורכב שצריך לעבוד עליו תקופה (סתם, מוטי, החיקוי שלך לנירו מוכיח שעדיין יש לך יותר כשרון בזרת הקטנה יותר ממה שיש להרבה בדרנים צעירים בארץ גם יחד. קצת עבודה ותוכל להכנס למשבצת הנחשקת של מאור כהן בארץ נהדרת).
גם סתיו כאמור הלך, אחרי פרק במהלכו הוא לובש חצאית, מדבר על עצמו בלשון נקבה ולמעשה לוקח את הטשטוש המגדרי צעד קדימה. סתיו גרם לכולנו לשפשף את העיניים עם כניסתו לבית, אבל יש להודות שמה שהמאזינה אמרה לו בטלפון בדבר העלמותו מאז כניסתה של סטלה הוא די נכון. ועדיין, סתיו בנוכחותו עשה מעשה חשוב: הוא הוכיח שלא משנה מה יש לך בין הרגליים, זכותך להתלבש איך שאתה רוצה, להציג את עצמך איך שאתה רוצה ולהיות סתמי איך שאתה רוצה. סחטיין עליו.
ואם כבר שיחת הטלפון, זו הזדמנות טובה להתייחס למשימת "האח הגדול קול", שעשתה טריגר חמור למאות אלפי מנויי הוט ובו בזמן גם רשמה בהיסטוריה את הפעם היחידה שהלקוחות היו פי כמה מעצבנים מנותני השירות. כאילו אלוהים, חלק מהמחייגים גרמו לנו לחשוב על אמיר חצרוני כאדם נעים הליכות, מעמתים את הדיירים עם דברים שאמרו לפני חודש, מטיפים מוסר ומקנחים בדרישות חצופות בסגנון "עד מחר אני רוצה שתראה לי שאת יכולה להשתנות". למה מי את אישה מוזרה שחלום חייה הוא ששיר לא תתאפר? מי את מאזינה שמדברת אל גבר שפוף בן 70 באופן שהילדים שלו אפילו לא מדברים אליו? מי את תוקפנית עזת מצח שיורדת בלי רחמים על מושיק עפיה הנשמה? טוב, האמת שבמקרה האחרון יש דווקא תשובה לא רעה.
אופירה אסייג גבירותי ורבותי. אם לרגע למושיק עוד הייתה תקווה שהוא ירים את הטלפון ועל הקו תהיה אראלה ממפעל הפיס שתעזור לו עם החובות, הוא קיבל את הניגוד המוחלט של עולם שיחות הטלפן המפתיעות. כניסה חזיתית כמו זו של אופירה במושיק לא ראינו מאז הנסיעות אל תוך הקיר של אריאנה בתחילת העונה, והיא הייתה כל כך קיצונית, מתנשאת ולא נעימה עד שלא רק שמושיק גידל ביצים וענה לה בצורה מעוררת השראה, אלא אפילו העירה משנתו את מוטי, כשבדברי התמיכה שהמטיר על מושיק אפשר היה לשמוע הרבה זעם ואמוציות שכל כך היו חסרות אצל בן ה-70 עד כה. ואולי כל זה היה מתוכנן מצדה של אופירה? מה שבטוח, ליהוק ראשון לעונת ה-VIP הבאה כבר סגור.
בחלקה השני של משימת הטלפונים הדיירים צ'ופרו בשיחות מבני המשפחה, מה שחוץ מלהכניס אותנו לעולמם הפרטי של המתמודדים ושמות החיבה המוזרים שהם נותנים לבני משפחתם ולהפוך את פניה של סטלה למה שנראה כמו ציור תלת מימד, גם קירבו את לבבותיהם של שני הצ'ילבות בהא הידעה של הבית, נירו ואיציק. אפשר להבין זאת - לראות את נירו מתפקד כאבא חם ואוהב זה עניין משנה תודעה לצופי רמזור - בערך כמו שצופי משחקי הכס יגלו לפתע שטיריון הוא למעשה מטר ושמונים. וכולנו יודעים שאיציק נמנה על צופי רמזור.
ואם כבר השוואה למשחקי הכס (אין מה לעשות, הבית בנווה אילן היה רווי בהקבלות לווסטרוז במשך כל העונה) אפשר להגיד ששיחות הטלפון עשו לדיירי הבית את מה שהמהלכים הלבנים עושים לחלק מבני התמותה בסדרה של HBO. פתאום כל המתמודדים הבינו שהגיע הזמן להפסיק עם הריבים הפנימיים, כי אוטוטו החורף מגיע והם יפגשו באויב האמיתי - הצופים ששונאים אותם. האמת? מבאס. בעיקר מפני שנירו מפויס הוא הרבה פחות יצירתי ומעניין מנירו מסוכסך, ויש עוד פרק אחד שצריך למלא. חכו עם הסולחה לאחרי היציאה מהבית נירו ואיציק, בחייאת. לטובת כולנו.
אמרו:
"משורר לא צריך להסביר הכל, הוא משורר" - נירו על עצמו. זה יפה שאנשים מכירים בגדולתם עוד בימי חייהם.
"אתה יכול להביא לי כמה עוגיות עבאדי ומישמיש?" - מושיק מנסה להשיב מכבודו האבוד על ידי סינג'ור אחרים.
"זה הכל בהומור" - נירו על התבטאויותיו ההומופוביות והשובינסטיות. גם פשעי שנאה זה דבר די מצחיק תכל'ס.
"האם יש סיכוי שתשתחררי סוף סוף?" - מאזינה לשיר. היא כבר השתחררה טוב מאזינה יקרה, גם את זוכרת היטב.
"אם אין לך משהו טוב להגיד פשוט אל תתקשר" - שיר לא כל כך מבינה את הקונספט של המשימה.
"יש לך ילד יפה. ילד-ילדה." - נירו לאמא של סתיו. תמיד מדויק.
"זה מעצבן שהם פה מרחק נגיעה ואנחנו לא יכולים לראות אותם, שיתקשרו מהבית" - שיר לא מבינה את הקונספט של המשימה 2.
"בסך הכל אתה בן אדם טוב. לפעמים טיפש" - נירו לאיציק. גם זה סוג של פרגון.
"אפשר פרטיות?" - אלרואי לדיירי הבית. גם בעלה של שיר לא מבין את הקונספט של המשימה.
"עדיף שלא תקרא לה ככה" - בנו של איציק לאיציק. מראה מי לובש את המכנסיים בבית.