שבוע לפני גמר "המשימה: אמזונס", ופתאום מתברר שהגר לא חסרת תועלת כמו שחשבנו, שבריי שוכנת דרמה קווין שרק מחכה לצאת, שהוא ולי כבר ממש ממש לא, ושגברים פחות טובים מנשים בטו טו. כאילו, בטפו טפו
אוקיי ציפינו שזה יהיה יותר כושל | צילום:
איתן אבוט, שידורי קשת
זהו, שבוע לגמר. הישראלים המשונים והקולניים הולכים לשוב ארצה ולהחזיר לאינדיאנים אמזונס מלא בעטיפות במבה ריקות וכוסות חד פעמיות משומשות עם שאריות קפה שחור. באנקונדה עדיין מנסים להתאושש מהדחתה של מימי, וב"מנסים" הכוונה לכך שרק למיטל אכפת, ומגיעים לשבט האחרון שבו יש אינדיאנים שאוהבים לצרוח. אולי שווה להשאיר שם את הגר? המטרה: לעבור מסלול אימונים מפרך שבסופו יוכשרו כלוחמי טו טו מנוסים, או כמו שאביאל וכיתות ד' ברחבי הארץ מעדיפים לקרוא לזה – טפו טפו.
במסגרת משימת חבל הטרזן הקבוצות צריכות להתעופף על חבל בין גדה לגדה. "אנחנו עוברים את זה מהר!" זועק רותם, לא לוקח בחשבון את העובדה שיש לו את הגר בקבוצה, האישה שלפני כל משימה צריכה לצרוח, לבכות, להתמקח ובאופן כללי לעבור את כל שלבי האבל במודל קובלר רוס. מיטל עדיין לא מבינה איך העיפו את מימי החזקה בשביל גוש חוסר התועלת שהוא הגר, ונושאת נאום יפה על הפחד מנשים חזקות. גם יגואר מתקשים ויהודה, כרגיל במצבי לחץ נפשי, עובר לדיבור בגוף שלישי. לאחר מאמץ פסיכולוגי אינטנסיבי של רותם ויהודה, בתיה והגר מצליחות לדלג לגדה השנייה בעזרת החבל.
אני מרגיש חלש, אחוז בי | צילום:
מתוך אמזונס, שידורי קשת
משימת הטו טו: לקלוע למטרה בעזרת רובה טפו טפו תוך כדי סחרחורת, בחילות, סיבובים, חום ונזיפות של אינדיאני. בניגוד למשימות האחרות, מתברר שכאן דווקא הבנות מצליחות להצטיין. בעוד הבנים מתגלים כנפולת של נמושות, מייבבים חלושות שהם חייבים לשבת והכל עולה להן, הבנות פשוט מתגברות על אי הנוחות הקלה ויורות את החץ למטרה שממוקמת, מוכרחים לציין, בערך עשרים סנטימטר מהן. כן, אפילו הגר. אגב, אין מנוס מלתהות אם מדובר באותו הרובה לכולם, כי אפשר אולי לקרוא לזה משימת ההרפס. ריי מגלה שיש משהו בעולם שהוא לא טוב בו, מה שמוביל אותו למצוקה נפשית וחושף את הדרמה קווין הענקית שתמיד שכנה בו ורק חיכתה לפרוץ.
כמה קשה להיות גבר חזק, חכם, פראני | צילום:
מתוך אמזונס, שידורי קשת
המשימה האחרונה כוללת דו קרב טפו טפואים בין שתי הקבוצות. המפסידה תצטרך לשלוח שני מתמודדים לדו קרב כי מה לעשות, עוד שנייה גמר וחייבים לטבוח בכל מי שנשאר. יגואר מפסידים. בתיה מחליטה באקט הירואי להקריב את עצמה (וכל היתר מזנקים על ההזדמנות בשמחה) ואילו ריי, המוקרב השני, נפגע עמוקות כי לא מספיק שהם בחרו בו להיות נחש לפני אלף פרקים שאף אחד כבר לא זוכר, עכשיו הם גם שולחים אותו להדחה למרות שהוא חזק, חכם, מנטאלי, פראני, ידיד טוב, הייטקיסט, תותח משימות, גבוה, תושייתי, עם קב"א גבוה, יצא לקצונה, לא זרק אף פעם מישהי בוואטסאפ, תמיד מחזיר מטענים של אייפון ועושה לייקים לכולם באינסטה. הוא פגוע במיוחד מלי לוי, ידידתו הטובה לשעבר שמאז כבר הספיקה לעבור ליהודה, שהחליטה להקריב אותו גם היא למרות שהם תמיד היו חאליסי וחאל דרוגו של התכנית. במחנה הוא מנתח את אופייה ומסביר לה שהיא אנוכית, נצלנית ורודפת פרסום ובגלל זה נדבקת לגברים חזקים, מפורסמים ומלאי כריזמה כמו יאיר נתניהו, יהודה לוי וריי. תודה על ההסגברה, ריי. למדנו.
אמרו
"הרגשתי כל כך טוב בצד השני, כמו אחרי שאתה קופץ לתוך דברים בחיים" (לי, מסבירה את הרומן עם יהודה לוי(
"אני לא אוהבת להיות העול, החוליה החלשה" (בתיה. אל תדאגי, יש את הגר)
"נותנים בראש באימונים, קל בקרב" (אביאל. חד כרגיל)
"וואו כמה הוא צורח" (הגר על האינדיאני. טלי קורה נשמה)
"גם חרב מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש ממידת הרחמים" (רותם. די)
"אני לא סתם חזק, אני פראני, אני מנטלי, אני בהייטק, יש לי קצת שכל" (נו מה)
