וויליאם, קייט והתינוק המלכותי (צילום: Ben A. Pruchnie, GettyImages IL)
אתה חייב לראות את התינוק! | צילום: Ben A. Pruchnie, GettyImages IL

קינג ג'ורג'

העיסוק העיקרי של הבריטים בשבוע האחרון, וכתוצאה מכך גם שלנו כי אין לנו חיים, היה ציפייה דרוכה. מהלך החיים התקין הופקע לטובת המתנה ללידה של קייט, ליציאה של הזוג מבית החולים, לדיווח על הענקת השם ושלל פרטים, ולו הקטנים ביותר, על חייו של יצור שכפי הנראה לעולם לא תהיה לו השפעה אמיתית על גורלם.

 ג'ורג' אלכסנדר לואי! קיבלו אנשים בהשתאות את הבשורות, ומיד ניתחו את שלל המטענים התרבותיים וההיסטוריים הנלווים, או סתם החליטו שזה שם של הומו. השמלה המנוקדת! זעקו שערי העיתונים ופירקו את המחווה של קייט לדיאנה, שיצאה בשמלה דומה מאותו בית חולים שלושים שנה לפני כן עם וויל התינוק, ובכך שימרה מסורת בריטית מפוארת של תסביך אם (גם אדיפוס, אגב, זה שם חמוד לבן).

ובכיף מה, זה בסדר גמור. מי כמונו יודע איך להפוך אירוע אישי להתעסקות לאומית פתטית, במיוחד כשזה מגיע לימי הולדת שיוצאים מפרופורציה, הרי רק עכשיו סיימנו להרים את פרס 91 פעמים ורובנו גם יצליחו למספר את החולצות בארונו של גלעד שליט. מיותר לנסות ולמצוא בזה היגיון, כי אם יש משהו יותר עתיק מהמונרכיה הבריטית, זה שמדי פעם אנשים צריכים להתרגש ממשהו, לא משנה מה, ביחד.

לשון הרע לא מדבר אליי
מתוך האינסטגרם של לשון הרע

מה יש, פרגנו

והנה עוד קמפיין שכל הסלבס מתגייסים אליו בהתלהבות כי הוא לא באמת דורש מהם דעה אמיתית: "לשון הרע – לא מדבר אליי", הם מחייכים עם הסטיקר בשלל תמונות. לכאורה המטרה טובה גם אם מעט אמורפית – להפסיק להגיד דברים מגעילים על אנשים אחרים ובאופן כללי להיות אנשים סבבה יותר. לגיטימי, כולנו צריכים לאמץ את זה. אבל מעבר לכך שכל העסק מרגיש כחלק מתרבות ה"מה יש, פרגן קצת" נטולת המחשבה, גם ההתלהבות של הסלבס מכל העסק קצת מעיקה. האם אנחנו אמורים להפסיק להעביר עליהם ביקורת? הרי זה המחיר של להיות מפורסם – לפעמים חוטפים קצת. מי שנכנס למטבח וכאלה. והרי בשורה התחתונה הם לא באמת רוצים שנפסיק לדבר עליהם, הם רוצים שנמשיך, וכמה שיותר, אבל שנגיד רק דברים נחמדים.

הקאסט של "מה שקורה באילת VIP" (צילום: אוהד רומנו)
זהירות, פאן! | צילום: אוהד רומנו

מה שכיף במה שקורה באילת

כמה הרוויחו חברי הצמד תירס סקסואל על השתתפותם ב"מה שקורה באילת VIP"? 18,500, מסתבר. כך הם טרחו לחשוף באחד הפרקים, לצד שלל טרוניות ה"הפקה פח", "אנחנו מתביישים להיות כאן", ו"היינו צריכים ללכת לגולסטאר". כי זה הקסם של "מה שקורה באילת" - היא לוקחת את עצמה בקלות, מראה לנו את כל הקצוות הפרומים ומחבקת את העולב. תכנית שאימצה את כל הדברים שפועלים נגדה – תקציב נמוך, סלבס שחלקם סוג ב' בואכה ג' (אוזי מי?), שיבוץ לא במרכז הפריים טיים של ערוץ 2 ושאיפה די טפשית (להפוך לצוות בידור במלון אילתי) – והפכה אותם ליתרונות. יחד עם ההארד קור של אביבית בר זוהר, חוסר הביטחון של שני יצהרי, הקסם של לירון רמתי וליהיא גרינר המעולה תמיד, שמי היה מאמין שתתפקד יום אחד על תקן החוליה ההגיונית, קול השפיות והנורמליות של קאסט כלשהו – "מה שקורה באילת" (טוב, בהנחה שלא מצפות לכם אי אלו חוויות קיצוניות בקרוב) היא הדבר הכי כיפי שיקרה לכם הקיץ.

אין תמונה
גם הסרטן יגיע לאט

ויצים

מלחמת הגבינות הצהובות מסלימה ואנחנו מוצפים באימג'ים של טוסטים נוזליים. אז תודה שחסכתם מאיתנו את החומרים המשמרים, עכשיו נשאר לנו רק למות מהכולסטרול.

באיכילוב החליטו לאמץ את המיטלס מאנדיי וללכת על תפריט צמחוני כל יום שני. אבל אל חשש, לפי השמועות הכוסמין עם הטופו מגיע גם עם המתת חסד.

כמה מיושנים הבריטים האלו עם המונרכיה והטיקסיות המטופשת! זעקו ישראלים בחדווה לאורך כל השבוע, ומיד התפנו לבחירת מכשף אשכנזי ומכשף ספרדי שיכתיבו את אורח חיינו.

ולמי ששכח, נספר שהבן של עובדיה יוסף נבחר לרב הראשי הספרדי, הבן של הרב לאו נבחר לרב הראשי האשכנזי, ואת הרב דוד סתיו מצנפת המיון שיבצה בגריפינדור.

צב בסין התמכר לסיגריות. הוא אומר שבריאותית הוא פחות מודאג, אבל מבאס אותו שכל הבית מסריח.

 בואו לפייס שלנו