רכשתם גנרטור? הוא כבר מוכמן בממ"ד לצד מכלי דלק, שתי שישיות מים, ארגז שימורים, מטען נייד, תיק עזרה ראשונה, תאורת חירום, פאנל סולארי, רדיו על בטריות ומבחר קרקרים? כי אם אתם מתמהמהים, יכול להיות שתהיה לכם בעיה להשיג אחד. לפי אייטמים בכלי התקשורת הגנרטורים אזלו במהירות מכל המקומות שבהם רוכשים אותם, שהם ככל הנראה חנויות כלי עבודה שבחיים לא נכנסנו אליהן כי מה לנו ולזה? אנחנו חיים בדירת קבלן עירונית ולא בפרק של "ילוסטון".

על תרחיש העלטה כולנו שמענו כבר לפני כשבועיים, מקורו במסמך שדלף ומפרט כי במקרה של מערכה נרחבת מול חיזבאללה, עלולות להתרחש הפסקות חשמל ממושכות ברחבי הארץ כתוצאה מפגיעות טילים בתשתיות החשמל. המסמך עורר היסטריה שהביאה לבהלת הגנרטורים ולשגשוגו המפתיע של ענף קניות חדש ישן - רכישות חרדה. כל הדברים שככל הנראה יישארו לנצח במחסן, יחד עם חבילות מטושים ומסיכות N95 שקנינו במחיר מופקע לפני ארבע שנים, בפעם הקודמת שבה חשבנו שסוף העולם הגיע.

תרחיש העלטה הפך לאחד ממקדמי הפאניקה הישראליים, ואפשר להבין למה. הוא מאלץ אותנו להיערכות המזכירה יציאה לקמפינג, ואין דבר מפחיד יותר מקמפינג. ובכלל, סביר להניח שיותר מהאורות ומהמקרר, כולם בעיקר מפחדים שתיגמר להם הסוללה בטלפון. הבהלה מהפסקת החשמל, בהנחה שאתם לא תלויים במכונות הנשמה או ציוד רפואי חשמלי אחר, היא בעיקר חרדה מפני אובדן הנוחות שלנו. מה נאמר, באמת התרככנו.

מלבד גנרטורים, ישראלים חזקים גם באגירת מזון ומים, שזה הגיוני - קופסאות שימורים היו לנו עוד בחדר האטום במלחמת המפרץ ובכלל, אנחנו אומה שאוגרת מזון גם בתקופות שלום. לפי ציוצים שונים בטוויטר, כולל אחד של רותי רוסו, אביזרים לטיהור מים, להדלקת אש ולחימום גם הולכים חזק, כלומר מתרחשת זליגה מ-48 שעות ללא חשמל אל מחוזות אפוקליפסת הזומבים. מודעה ממומנת לחנות מוצרי גינה הציעה לי השבוע את "כל הציוד הדרוש למצבי חירום" עם תמונה של גרזן. באופן מעניין, לא שמעתי על אף אחד שהצטייד במשחקי קופסה או ספרים, כי כשאנשים חושבים על יום ללא חשמל הם לא מדמיינים שעמום אלא מוות.

 

אולי תופתעו לשמוע שאנחנו לא האומה היחידה שנקלעה לעונה המשונה הזו של "הישרדות". נכון שאצלנו יש מלחמה ואיום בחזית צפונית, אבל רכישות של ציוד חילוץ והישרדות תפסו תאוצה גם בקרב אומות שאין להן פיקוד העורף על הראש. בטיקטוק אפשר למצוא מאות אלפי סרטונים מהחודשים האחרונים על אגירת מזון, תרופות, ציוד הישרדות וכל מה שאמריקאים פרנואידים עם מקלט אטומי בחצר מושקעים בו רגשית. יש להם אפילו כינוי: Preppers, הם אלה שמוכנים, אבל באמת. בזמן שאתם קניתם פנס ראש וחיקוי לדרמן, הם רוקנו את וולמארט והתחמשו באופן שיספיק לבסיס צבאי קטן. אנחנו רגילים לראות אותם כדמויות משנה אקסצנטריות שמתכוננות ליום הדין בסרטי אסונות וקונספירציה, אבל הם קיימים במציאות. ה-Preppers נחשבו לתופעה של הימין האמריקאי, התרחבו בתקופת הקורונה ובחודשים האחרונים נמצאים בנסיקה מחודשת, גם בקרב הליברלים וגם מחוץ לארה"ב. 

וזה מסקרן, כי לנו עוד יש וו מציאותי לתלות עליו את החרדה, אבל מסתבר שגם יתר העולם לא הכי בסדר. בארה"ב מקשרים את התופעה באופן גורף לעלייתו המחודשת של טראמפ, שעבור רבים מסמנת פוטנציאל לכאוס, לנפיצות, לערעור הסדר החברתי. וזה לא רק טראמפ - כוחות אנטי-דמוקרטיים נמצאים בעלייה בכל רחבי העולם, והתחושה היא שבמקום שמקומות נחשלים ושמרנים יתקדמו לערכים ליברליים וחופשיים, קורה ההיפך. האם זה קץ המערב? עוד מוקדם לדעת, אבל כולם יסכימו שהוא לא במצב מי יודע מה.

Preppers תמיד היו נפוצים בארה"ב כי יש בהם משהו אינדיבידואליסטי קיצוני - כל אחד לעצמו, זה מתיישב עם הקפיטליזם, עם קידוש החופש והאוטונומיה הפרטית ועם ליבה אינהרנטית של חוסר אמון בשלטון. הסנטימנט הזה קיים גם אצלנו והוא טבעי, אבל יש בו משהו לא חברתי, לא סולידרי. כשכל אחד דואג רק לחשמל הפרטי שלו, מתפורר המרקם הקהילתי. 

והלוואי שלא נצטרך. שהגנרטורים יעלו קורוזיה ושישיות המים יתעפשו בממ"ד, שתושבי הצפון יוכלו לשוב לביתם וכל הסיפור הזה ייזכר כעוד אנקדוטת היסטריית המונים. אבל את מה שנמצא מאחורי החרדה הזאת יהיה הרבה  יותר קשה לתקן - את תחושת חוסר האמון ואת ההבנה שאנחנו, האזרחים, לא נמצאים בראש סדר העדיפויות, שאנחנו לכודים בין סבך אינטרסים צרים לבין פנטזיות משיחיות שרק מעמיקות את התהום שאליה צנחנו. שממש כמו שלא דאגו לנו ב-7 באוקטובר, לא ידאגו לנו גם בקטסטרופה הבאה. שזה עלינו, שכל אחד לעצמו. שעם גנרטור או בלי, העלטה כבר כאן.