"הסכסוך של כוכבי הרשת ברי סרטונים וגברת שווארמה" דווחו כותרות האתרים השבוע והרגישו לרגע - בחברת עדכונים על ליקוי חמה נדיר לבין תצפית על צבי בעל שש רגליים באזור נחל הבשור - כמו צרות עולם ראשון. כאילו אנחנו חיים במקום נורמלי. אוקיי, נורמלי זו הגדרה רחבה יחסית לידיעות שנראות כמו פרק של "בעיית שלושת הגופים", או לחילופין של "צ'רנוביל", אבל משהו שלרגע אחד לא כולל חטופים, מלחמה וכל מה שמרכיב את הגיהינום שבו אנו חיים כבר חצי שנה.

גברת שווארמה היא מותג שאתם מכירים מסרטוני טיקטוק, בהנחה שיש לכם טיקטוק ו/או ילדים. ואם אין לכם: מדובר בבחורה בת 18 בשם אגם נבא. יחד עם שותפה ליצירה, ברנש העונה לכינוי ברי סרטונים, היא הולכת לשיפודיות באזור הדרום ודורשת מהן בתוקפנות לפרוש בפניה מניפות של בשר. מאחורי הקלעים, כך מתברר, אגם עברה השבוע ניתוח לקיצור קיבה וגם, כמו שלמדנו מהידיעה למעלה, הסתכסכה עם ברי סרטונים. לא ברור איך שני שינויים אלו ישפיעו על הסגנון האישי וטביעת האצבע המובחנת של היצירה.

@pitzoz_shel_mehirim מה אפשר לקנות אצלנו במאה שקל? #פיצוץשלמחירים #מחירים #מחיריםזולים #פלסטיק #זול #זולים #בית ♬ Destination Calabria (Remix) - AJIMUSTANG

@pizza_peppinio שווה להיות חבר של פפיניו הכנו לכם מבצע מטורףףףף שיגרום לכם לרקוד איתנו❗️ מגש פיצה שני ב - ש-ק-ל אחד בלבד ט.ל.ח תקף רק לחברי המועדון שלנו עד לתאריך 15.04.24. כשר מהדרין | בד"צ בית יוסף רח' אליעזר פרידמן 9, קניון סירקין (קומה העליונה), פ"ת #פיצה #פוריו #אוכל #טעים #פתחקווה ♬ Dance You Outta My Head - Cat Janice

@choona_burger רוטב או גבינה ? #המבורגר #אוכל #רוטב ♬ Monkeys Spinning Monkeys - Kevin MacLeod & Kevin The Monkey

גברת שווארמה היא חלק מגל פרסומות רשת, בעיקר לבתי אוכל קטנים, שהמשותף להם הוא התחושה שהם נעשו בתקציב אפס, בתנאי גרילה וללא מותרות כמו תסריט, צלם, עורך או שחקנים. אפשר לקרוא עליהן יותר בכתבה הזאת, ואפשר לציין את "לחם חביתה" כדוגמה בולטת בז'אנר. עוד סגנונות נפוצים: אנשים שמגיעים למקום עם שטר של מאה ותוהים כמה מנות או מוצרי מזון אפשר לקבל תמורתו, או מבקרי אוכל מטעם עצמם שמפרגנים (רק מפרגנים) למקומות שבהם אכלו, ככל הנראה בחינם.

האם ישראלים אובססיביים לאוכל? ובכן, האם כל שנה יש ליקוי חמה של פעם במאה שנה? התשובה היא כן. אין דרך אחרת להסביר את השולחנות שמאיימים לכרוע תחת עומס הצלחות וכמויות הבשר שנועדו לשדר - היכונו למילה הכי מגעילה בעברית - "שפע", אבל מרגישים כבר כמו הפרעה כפייתית כלשהי. אולי זה תסביך השואה הקולקטיבי, אבל הדגש הוא תמיד על הכמות. תראו כמה מתפקעת הפיתה, השתאו אל מול גודלו של הנתח, התפעלו מכמות הסלטים שנדחסים בצפיפות על השולחן, מי חשב שיכולות להיות כל כך הרבה וריאציות על חצילים. המילה "גדול" החליפה את המילה "טעים", המילה "קינוח" הוחלפה ב"פלטת קינוחים" והמטרה היא תמיד לקבל כמה שיותר בתמורה לכמה שפחות. 

אבל זו, יש להודות, תובנה בנאלית למדי שאפשר להגיע אליה לא רק מבהייה ממושכת בסרטונים כאלו אלא גם מסתם ביקור בכמה ארוחות שישי משפחתיות. החלק היותר מעניין הוא התהליך שעובר הצופה בסרטונים ממבוכה ובוז, לאמפתיה והערכה. כי בעצם מדובר באנשים שמקדמים את העסק שלהם. עסק אוכל קטן, שכמו כל מקור פרנסה בישראל כרוך במאבק הישרדות יומיומי. שאין לו תקציב למשרדי פרסום ויועצי סושיאל שיכינו לו גאנט חודשי וישתמשו בביטויים כמו RTM ו-CTR וידברו איתו על עמודי נחיתה.

טיקטוק, ובעקבותיה הרילז, שחררו את העסקים האלו מכבלי משרדי הפרסום, אפשרו להם להתאים את התכנים לקהל שלהם ולייצר בעצמם פרסומות. שהן אומנם זולות ומגוחכות, אבל עובדות. כשפייסבוק עלה לאוויר, השיח היה סביב שבירת ההגמוניה של העיתונות: פתאום לכולם יש קול, יש מגפון, הרשתות החברתיות אפשרו לכולם להתבטא. אחר כך הגיעה מהפכת השיווק עם האינפלואנסריות שגם היא - כמו כל דבר שלוקח את הכוח ממקומות שבהם הוא היה פעם - זוכה ללא מעט ביקורת. 

ועכשיו הגיע תורה של מהפכת הפרסום. בפרסומות האלו יש יסוד עממי וחתרני שמכרסם בתעשייה אליטיסטית. ונכון, גם ככה אלו לא עסקים גדולים שיפרסמו בטלוויזיה, שבה זמן השידור עולה המון כסף וההפקות נדרשות לסטנדרט הפקה וצילום. אלו פרסומות ב-2,000 שקל, אולי פחות, אבל הן מביאות מאות אלפי צופים ואולי גם אלפי לקוחות. על הדרך נוצרת שכבה שלמה של בעלי עסקים שהופכים גם לבמאים, שחקנים, אנשי קריאייטיב ועורכים. רוב הזמן זה גם נראה ככה, אבל לא תמיד. כי בסוף, גם אלו מיומנויות נרכשות.

ואולי כל זה הוא לא רק תולדה של כורח, אלא גם משאת לב. כי בואו נודה, גברת שווארמה לא הייתה מקבלת כזאת חשיפה באמצעי תקשורת מסורתיים, ואף מוכר כריכי חביתה לא היה זוכה לשיר מול מיליוני צופים. הרי כולם, עמוק בלב, אומנים. אחרת לא היו כל כך הרבה תוכניות ריאליטי. בכל אחד מסתתר שחקן טוטאלי, כוכב קטן שרק בגלל נסיבות החיים נזנח לטובת ניהול שיפודייה באור יהודה. והנה, זה הרגע שלהם לזרוח.