בזמן שאנחנו מעבירים את השבועות האחרונים בשלולית מהבילה - תוצר של משבר סביבתי גלובלי ומגורים במקבילה האקלימית של בית שחי - כוכבי הוליווד החליטו לבשר לעולם על טרנד חדש ומסקרן – הם לא מתקלחים. ג'ייק ג'ילנהול הודה שהוא לא מתרחץ הרבה ומאמין ביכולתו של העור לנקות את עצמו. עוד לפניו מילה קוניס ואשטון קוצ'ר הודו שהם לא מתקלחים כל יום, וגם לא מקלחים את ילדיהם עד שהם לא "רואים לכלוך". גם קירסטן בל ודקס שפרד הצטרפו למסיבת ההדבקה הזאת ועדכנו את העולם שהם מאמינים ב"המתנה לסירחון" ולעתים חולפים חמישה או שישה ימים בין מקלחת למקלחת. 

וידויי הצחנה מעוררים עניין רב בעולם – כי למה שיהיו לנו חיים – ושלל רשימות של "סלבס עם הרגלי הגיינה בעייתיים" צצו ברשת, וכך גילינו שגם בראד פיט אמר פעם בראיון שהוא לא נוהג להתקלח הרבה "יש לי שישה ילדים, אין לי זמן להתקלח", אוקיי, אולי מאז כבר יש לו זמן. רוברט פטינסון הודה שהוא לא חופף, טיילור סוויפט סיפרה שהיא לא רוחצת את רגליה במקלחת, זאק אפרון לא חובב מקלחות למרות שכן חובב הזעה. שרליז ת'רון יכולה לא להתקלח גם שבוע, ג'וליה רוברטס סיפרה שלא מתקלחת הרבה מטעמי סביבתיות וחיסכון במים (היא, מת'יו מקונוהיי וקמרון דיאז גם לא משתמשים בדאורדורנט) וג'וני דפ לא התוודה על כלום אבל "מקורות טוענים כי לרוב הוא מסריח בגלל הרגלי הגיינה לקויים" – בואו כולנו נעמיד פני מופתעים.

ג'וני דפ, 2020 (צילום: Juan Naharro Gimenez/WireImage via GettyImages)
ג'וני דפ. לא התוודה, אבל מסריח | צילום: Juan Naharro Gimenez/WireImage via GettyImages

אי אפשר שלא לתהות מה עומד מאחורי ההחלטה של הסלבס לעדכן את העולם בבחירת החיים הזו, מה הסאבטקסט של ההשווצה המוזרה הזאת? כלומר, נכון שיש יתרונות בריאותיים לפחות מקלחות, זה כבר הוכח מחקרית, ואין ספק שזה גם אקולוגי יותר וחסכוני במים. אבל למה הם? ולמה עכשיו?

כנראה שיותר מהכל, זו עוד דרך של הכוכבים להפוך למה שמכונה "רילייטבל" – מעוררי הזדהות וסימפתיה. אנחנו נוהגים לחשוב על כוכבים במונחים של כסף וזוהר ומסיכות זהב, אז לא. הם הכי רגילים, אפילו קצת מסריחולים! מעין וידוי קטן, מטונף ושובבי אבל לא כזה שדורש מהם לחשוף דבר אמיתי מהנפש. כמובן שלחשוב שמה שמחבר אותך להמונים זה היעדר מקלחת מעיד בעיקר על עוצמת הניתוק, כי מרבית האנשים שחיים בעולם שבו הם עובדים, חיים ומתרועעים עם אנשים אחרים מקפידים להתקלח מדי יום, אם לא בשביל עצמם אז כאקט סוציאלי. הכוכבים חושבים שמדובר בווידוי שמאניש אותם, אבל האפקט הוא הפוך - צריך להיות מגה סטאר הוליוודי בשביל להרוויח את הזכות לא להתקלח.

הווידויים האקזוטיים האלו הם תולדה של עיוורון פריבילגי, ככל שיש לך יותר כסף ומעמד, אתה יכול להתקלח פחות. אגב, נטען כי במאות הקודמות גם אצילים אירופאים – האשטון קוצ'ר ומילה קוניס של פעם - נטו להיות מסריחים במיוחד. כאילו, כולם היו מסריחים ומתו מדיזנטריה והמגיפה השחורה, אבל האצילים האמינו במיוחד כי שכבת השומן שנוצרת על העור כשלא מתקלחים למעשה מגינה עליו מפני חיידקים ולכן הסתפקו באמבט רבעוני.

תודה, אנחנו עשינו את זה כבר בניינטיז

האספקט הסביבתי מעניין, גם אם הוא ככל הנראה לא החלק המשמעותי בעניין. קליפורניה היא מדינה מוכת בצורת. ב-2015 התושבים התבקשו לצמצם ב-25% את צריכת המים שלהם, הם עשו זאת. פחות שטיפת מכוניות, התקנת חסכמים ופחות הורדות מים בשירותים. בשנה שעברה הם התבקשו לצמצם בעוד 15%, וזאת כבר נהייתה בעיה, התושבים טוענים שהם לא יצליחו לעשות זאת בלי להפסיק להתקלח. כלומר, קליפורניה – כמו כל מדינה עם מחסור במים, צועדת אל עבר צמצום מקלחות ולמעשה הכוכבים מקדימים את הטרנד, כמו טיפולי ערפד. אנחנו, אגב, כבר עשינו את זה בניינטיז. אמנם לא הפסקנו להתקלח אבל חונכנו לכך שאסור להתקלח שעות וסוגרים את הברז כששוטפים כלים, כי אין מים והקו האדום בכינרת וישראל מתייבשת ורננה רז. אחרי זה התחילו להתפיל מים ושכנעו אותנו שהבעיה יחסית נפתרה, אבל חיסכון במים זה דבר שהוטמע בנו. יכול להיות שהגיע תורן של יתר המדינות היבשות בעולם המערבי.

ישראל מתייבשת. רננה רז בקמפיין (צילום: מתוך קמפיין חיסכון במים, חדשות)
רננה רז בקמפיין "ישראל מתייבשת". הישראלים כבר חוסכים | צילום: מתוך קמפיין חיסכון במים, חדשות

סביר להניח שגם לשנות הקורונה יש חלק במהלך, ואם גם ככה כולם סגורים כל היום בבית אפשר להפחית מעט במקלחות, אבל כשהעולם סובל מגלי חום מטורללים שכוללים 50 מעלות בקנדה ו-48 באיטליה, פחות מקלחות נראות לנו כרגע כמו התעללות, בעצמנו ובזולת.

במקביל לגל הלא רחוצים, קמו גם כוכבים שהודיעו שהם מתקלחים מדי יום ולא שותפים לאופנת הצחנה הזאת, כמו דוויין ג'ונסון "דה רוק" (אפרו קנדי), קארדי בי (טרינידדית ודומיניקנית) וג'ייסון מומואה (יליד הוואי). איזכור המוצא שלהם הוא לא רק עדות לקיומה של ויקיפדיה בחיינו, אלא כי המשותף הוא שכולם לא לבנים, מה שמוביל לטענה המרכזית שעלתה לא מעט – לא להתקלח זו פריבילגיה של לבנים. מקסיקני או שחור לא יכול להרשות לעצמו וידוי נונשלנטי של "אוי, אני כזה מטונף" כי ההשלכות הגזעניות יגיעו מיידית.

גזענות, בשורשיה העתיקים לפחות ועד היום, כוללת ראיית האחר כמלוכלך וכמסריח ותמיד הייתה נגועה בפחד ממחלות ומזיהומים שיעבירו זרים ומהגרים. אחד המהלכים המיידיים, הגזעניים והלא מודעים זה לשייך לאחר ריח ולכלוך והרגלי הגיינה נחותים. עבור מהגרים רבים ואפרו אמריקאים, מקלחת היא דבר עמוק יותר מלא להסריח עם הילד בגינה. היא כוללת קבלה חברתית, השתייכות והיטמעות והימנעות מדה הומניזציה – כל מה שאנשים לבנים זוכים להם באופן מיידי כי הם, ובכן, לבנים. הדיון הזה הוא דיון מעמדי וגזעי כי לא להתקלח זה לא באמת מרידה מגניבה של כוכבים בבורגנות הנקייה והמשעממת, אלא תזכורת לאיזה אנשים מותר לא להישטף, ולאילו לא.

ולכן צריך לדייק, לא מדובר בטרנד של כוכבים, אלא של כוכבים לבנים. וזה די מדהים שבחלקים העניים של העולם מקלחת, ובכלל גישה להגיינה, היא פריבילגיה עצומה ושומרת חיים (רחיצת ידיים לבדה הפחיתה את שיעורי מחלות המעיים והנשימה בעשרות אחוזים), ובצדו השני השלימו מהלך שלם שבמסגרתו הפריבילגיה האמיתית היא לא להתקלח.