אתם בטח זוכרים שהמונח "מדויק", עד לפני עשור לערך, התייחס לספציפיות חומרית, מספרית או פיזית, אולי כחלק ממכלול המדעים. דבר מדויק היה כזה שנמדד, נשקל או כוון על ידי מכשור מתאים או סדרת חישובים סבוכה, על מנת שיגיע להתאמה גמורה עם עצמו או עם העולם, כזאת שאיש לא יוכל לערער עליה. גובה, למשל, הוא דבר מדויק. עוד דברים שניתן לדייק בהם: משקל, טמפרטורה, פונקציות טריגונומטריות, נקודות ציון על גבי מפה, עומק, קוטר, שעה, סכום.
אבל איכשהו, בשנים האחרונות, התגלגל לו המונח "מדויק" משדה המדעים לאזורים הרוחניים והרגשיים יותר של השיח. כיום, המילה מדויק יכולה להיות מיוחסת לכל דבר שנראה לנו סבבה. ולכן, "לדייק את זה" משמעותו פשוט "לשפר את זה" או "לעשות את זה", ו"לא מדויק" משמעותו – "זה לא מוצלח מספיק" או "לא בא לי על זה".
המילה מדויק הפכה לכל כך לא מדויקת, שהתווספה לה מילה נוספת שסותרת אותה לחלוטין – "לי". הרי "מדויק לי" זה אוקסימורון. דיוק הוא מונח אובייקטיבי, הסובייקט שהוא אני מיותר בו לחלוטין. ה"לי" מבטל את ה"מדויק", כי דבר מדויק באמת לא זקוק ל"לי". ולכן המשפט "לא מדויק לי" לעולם לא יאמר על גובה של מישהו, כי זה דבר מדיד לחלוטין, אבל זה כן יאמר על מצב רגשי, למשל, שהוא דבר שמראש לא יכול להיקבע בו שום סוג של דיוק.
"מדויק לי" הצטרף ל"מרגיש לי" ו"בחוויה שלי". ביטויים שמבחינתם העולם שבחוץ הוא חסר משמעות. ביטויים מתפנקים, כאלו שיש בהם ריכוז עצמי, כי "מדויק לי" מעניק תוקף אך ורק לנקודת מבט אחת – זו שלך, והופכת כל זווית אחרת ללא רלוונטית. ובגלל זה "תדייקי לי את זה" זה לא להגיד "תהפכי את זה ליותר טוב", אלא "תהפכי את זה לכמו שאני רוצה".
איפה אנחנו נתקלים הכי הרבה ב"מדויק"? באזורי הפסיכולוגיה והרוחניות, שני המקומות שהיעדר הדיוק הוא אחד מאבני היסוד שלהם, וגם לא מעט במשרדי פרסום על ידי קופירייטרים שאומרים ש"צריך לדייק את הבריף" למרות שאין להם מושג מה זה אומר. בעצם, מדויק היא מילה שנאמרת, כיום, כמעט רק על דברים לא מדויקים. אף כימאי לא יגיד לקולגה "תדייקי לי את הריאקציה הכימית של חומצת הבסיס", אבל כל מעיין אדם שמשיקה איזה שטות תאכל את הראש על "החיבור המדויק עם המעצבת" או איך היא "מדייקת את החלומות של עצמה". מדויק הפכה למילה של אינפלואנסריות, של אינסטגרם, כזאת שמייצגת סוג מסוים של אסתטיקה משוכפלת ממיליון יוזרים אחרים.
במקור, היה ב"מדויק" דווקא משהו מאוד נכון - מילה שהביעה שאיפה להתקרב לעצמנו ולחיות באותנטיות, להתבגר, להשתדל להקשיב באמת ולברור מה נכון ומה מתאים לנו, גם אם זה כרוך בהתנגדות חברתית. אבל יש תחושה שנוצרה אינפלציה בשימוש בה, שרוקנה אותה ממשמעות והפכה אותה לחצי פארודית.
בשימוש העכשווי ב"מדויק" יש אפילו משהו אינדיבידואליסטי וקפיטליסטי. כי היא מבטאת כוונה להגיע להתאמה רגשית ורוחנית מוחלטת עם עצמנו או, אם לוהקנו לריאליטי - ללכת עם האמת שלנו. אבל זה הרי לא מסתדר עם העובדה שיש נסיבות ועבודה ומשפחה, שהקיום שלנו בנוי על איזון חברתי עדין שדורש מאיתנו להתגמש בין צרכים פנימיים לחיצוניים. עכשיו, אין במילה הזו דבר מלבד הפרט ורגישותו הגבוהה לעצמו.
אבל מעבר לגלגול הסמנטי המעצבן, השימוש ב"מדויק" תרם להיעלמות הדבר החשוב באמת – ה"בערך", ה"סוג של", ה"אולי". כי מה לעשות, החיים לא מדויקים. הם גם לא צריכים להיות. מדויק הוא מקום ששום דבר מעניין לא יכול לקרות בו, כי הפתיחות המחשבתית או הרגשית, הסיכוי לתזוזה והשיח האמיתי - הם כרוכים בשינוי, בהתרחבות, התכווצות, התרחקות או התקרבות. כלומר - בגמישות, שהיא די ההיפך מדיוק.
ככל הנראה, האלסטיות היא התכונה הרגשית הכי חשובה שלנו. הנפש היא חתול שיכול להידחק כמעט בכל פתח, לא משנה עד כמה קטן הוא נראה. הגמישות הזאת היא זו שמאפשרת לנו לקום ממקומות קשים ולהתגבר על טראומות. גמישות היא לא תכונה שמשגשגת ב"מדויק" כי היא מושתתת על אדפטיביות ושרידות ועל היכולת להתאים את עצמנו, להסתגל ואפילו לפרוח, גם במקומות הכי לא "מדויקים לנו" שיש.