דמדומים 4: כשערפד אוהב אישה
הפרק הרביעי של "דמדומים" יצא אתמול לקולנוע, מה שאומר שמיליוני טינאייג'ריות הורמונאליות עם ציפורניים מושחרות וסקינים של הלו קיטי על האייפון יכולות סוף סוף לנוח. כן, בלה ואדוארד עשו את זה. בסוף הוא נתן שם, אבל כיאה לדרמת נעורים שמרנית זה קרה רק אחרי החתונה.
אני מוכרחה להודות שראיתי את הסרט הקודם ולכן אני יודעת שבלה שואפת להפוך לערפדה, וזאת על מנת לבלות חיי נצח עם אדוארד. הוא קצת מתנגד כי כידוע, הפיכה לערפד כרוכה במוות, אך היא מתעקשת. אז בלה מסתובבת לה כל הסרטים האלה ומשוויצה בזה שאחרי התיכון היא לא הולכת לקולג' אלא להתאבד, וכולם סבבה עם זה. שוב מדהים לגלות איך נוצרים שמרנים (מורמונים, במקרה של "דמדומים") יראו לנו בלי שום בעיה ילדה גותית שהורגת את עצמה כדי לחיות לנצח עם הבויפרינד המנצנץ בשמש שלה, אבל יוציאו לנו את הנשמה במשך שלושה סרטים בשביל קצת סקס.
ליידי גאגא בישראל: גוד איבנינג פתח תקווה!
השבוע התבשרנו שליידי גאגא הולכת להופיע בארץ, או אם לדייק - בפתח תקווה, מה שנתן לכולם תירוץ ליממה שכולה דאחקות פתח תקווה (כידוע, כר הבדיחות הפורה בארץ אחרי תימנים). אבל כשמהרהרים בזה קצת (בהנחה שיש לכם די הרבה זמן פנוי ועולם פנימי דל, כמו לי למשל), יש בזה משהו מאוד נכון. הרי הטענות העיקריות נגד גאגא הן שהיא עוד נודניקית שמחקה את מדונה ומחפה על כך בשמלות בשר ושלל גימיקים זולים. בעצם, מתחת לכל הקישוטים, ליידי גאגא היא בכלל הפתח תקווה של הפופ – עיר\זמרת משעממת ונעדרת אישיות משל עצמה, שכבר מזמן הפכה למושא לעג כללי.
הרקדן האוטומטי: ברישניקוב בישראל
חוץ מליידי גאגא, גם ברישניקוב מופיע בהצגה בארץ, שאותה כמובן שלא אלך לראות בגלל סלידתי העזה מהרקדן המקשיש. לא יעזור - שנים בבולשוי ובבלט האמריקאי, תפקידים בקולנוע, ילדים מג'סיקה לאנג ומועמדות לאוסקר (כן, עלעלתי בוויקי), והדבר היחידי שאני זוכרת לו זה את הכאפה שהדביק לקארי בראדשו בפרק האחרון של "סקס והעיר". נבלה.
עוד לא ראינו דם: יאיר לפיד אוכל מכות
אפרופו מכות של כוסיות - אם יאיר לפיד מתבאס על הסרטון המפדח הזה, הוא יכול להתנחם בכך שתפקידו כעופר שטרסברג ב"שירת הסירנה" היה הרבה יותר מביך. וזה עוד לפני שהוא הכריז רשמית על כניסתו לפוליטיקה - תארו לעצמכם כמה שלדים עתידים לצוץ מימיו הפרועים, לפני חניטתו הרשמית בחליפה ממלכתית ובלורית מאפירה (כשהוא עוד היה פרוע מספיק על מנת לכתוב שירים ללהקת מנגו). בהנחה שלא נקבל בקרוב איזה וידאו סליז של ציפי לבני שיכורה במסיבת קריוקי, זה גם הכי מעניין שיהיה כאן. אגב, בזירה הפוליטית, האלימה בהרבה, הוא יצטרך להפגין ביצועים קצת יותר טובים.
קו העוני: ענבר שנהב לא מעושרת
עכשיו טוענים שענבר שנהב, עורכת הדין המעצבנת מ"מעושרות", היא בכלל ענייה. זה לא היה ברור מלכתחילה? היא היחידה שם שמתולתלת, רהוטה, אוחזת בתווי פניה המקוריים ובעיקר שלילית, היא חייבת להיות במעמד בינוני ומטה. אנשים עשירים נוטים להיות מאושרים ולדבר בעיקר על עצמם (גג על צחי והתאומים) בעוד היא מנצלת כל טסטמוניאל כדי לקטול בביצ'יות את חברותיה לתכנית. הכי פייק. מבחינתי היא המודחת הראשונה.
ויצים: כמה קטנים
האמת אולי נמצאת אי שם, אבל את הכבוד של דיויד דוכובני, איש כבר לא ימצא לעולם.
"61 ימים של אהבה". שקר בפרסום - במסווה של תכנית על סקס, דחפו לנו עוד דוקו ריאליטי משעמם ומדכא על זוגיות. לעומת זאת, "התנועה לשמירה על הבולבולים" התגלתה כקמפיין של דורקס. בשני המקרים, כנראה, סקס מוכר, לא משנה במה הוא עטוף וגם כשהוא הכי לא מעניין.
אתמול יצאה הקולקציה של ורסצ'ה לH&M, כמה נורא. עד היום היתרון של ורסצ'ה היה שהם יקרים מספיק על מנת שלא הרבה אנשים יוכלו להרשות לעצמם להתלבש כל כך מכוער, אבל מעכשיו גם הלא מעושרים שבינינו יוכלו להסתובב ברחוב ולהיראות כמו סרסור שהקיא עליו פלמינגו בשקיעה. אסון.