אבולה, תרחיש:
זהו, האבולה הגיעה גם לניו יורק, וזה מלחיץ כמעט כמו סמס מאייל גולן. כפי הנראה הודות לאיזה רופא ללא גבולות שטרם אישפוזו גם נסע ברכבת התחתית ולכו תדעו על מי הוא התעטש שם. מכיוון שראינו מספיק סרטים וסדרות, כולנו יודעים שככה זה מתחיל. שישה אנשים (פלוס מינוס) יגיעו בשבוע הבא למיון עם חום גבוה ויוכנסו לבידוד, אבל זה כבר לא יעזור. תוך חודש יגדשו את טיימס סקוור מאות אלפי אמריקאים מדממים מהעיניים שינצלו את קריסת המערכות לוונדליזם, אנרכיה וכאוס. מזל שאנחנו לא שם! אם כי ככל הנראה גם מפסידים הזדמנות די שווה לביזה. ומתישהו זה יגיע גם אלינו? ייתכן, אבל סביר להניח שאפילו אבולה טפשית יודעת שבברלין יותר טוב. ואז תוכלו לצפות בכל אותם בעלי דרכון זר ברי מזל לשעבר, משתעלים דם לתוך המילקי בזול שלהם, ולחוש סיפוק והנאה.
לסלוח לג'ניפר לורנס
ג'ניפר לורנס וכריס מרטין נפרדו. מה אני אגיד לכם, מעט מדי ומאוחר מדי. כי בעוד הוא יכול להמשיך בחייו, לחזור לגווינת', לפתות שחקנית צעירה ומצליחה אחרת או כל מה שנותן לו את ההשראה לכתיבת שירי פופ גרועים, לורנס הוכתמה לנצח. היא כבר לא תהיה הבחורה הכי מגניבה בהוליווד, קטניס אוורדין הלוחמת שעל הדרך גם זוכה באוסקרים ואומרת דברים מעצימים. כלומר היא תהיה, אבל היא גם יצאה עם כריס מרטין וזה תמיד יהיה שם. הנזק התדמיתי האמיתי הוא לא מתמונות העירום שגנבו לה מהאייפון, אלא מהיחסים המשונים והלא נעימים האלו שמוכרחים לגרום לכל אדם חושב לפקפק ולחשוד בה. ברמת הפדיחה והמודעות, לצאת עם כריס מרטין זה כמו להסתובב עם מוט סלפי - אתה אולי נהנה מהדרך, אבל יכול להבין למה כולם רוצים להרביץ לך. בגדול, כנראה שמתישהו נסלח לג'ניפר לורנס, אבל לא בטוח שהיא תסלח לעצמה.
איך הקאסט של בנות גילמור נראה היום? תמותו
איך נראה הקאסט של "בנות גילמור" היום? ושל "קלולס"? ושל "באפי"? איכשהו, ז'אנר ה"איך הם נראים היום" העבש הצליח לבזבז לי את רוב השבוע. (מיתרונות המקצוע: לכתוב על דברים שפוגמים לי בפרודוקטיביות וכך להעמיד פנים שזאת עבודה, כלומר צפו בקרוב לטור דעה על הקוויז "איזו מנה מג'ירף אתה?") הרי אני יודעת איך הקאסט של "בנות גילמור" נראה היום. לורליי ב"הורים במשרה מלאה", לוגן ב"האישה הטובה", סוקי בכל מקום ולמי אכפת מרורי ומהסבתא.
הבעיה האמיתית היא לגלות דרכם איך אני נראית היום. הרי בנות גילמור שודרה בשנת 2000, כלומר הייתי בת עשרים. כלומר עברו כמעט 15 שנים מאז שהייתי בת 20, וזאת דרך די נבזית להזכיר לי את זה. במציאות אלטרנטיבית אכזרית במיוחד, לורן גרהאם יושבת עכשיו בבית שלה ומעלעלת בבאזפיד ונתקלת ב"איך צופי בנות גילמור נראים היום", ואז מסתכלת על תמונות הלפני ואחרי שלי ואומרת שנפל לי התחת.
הופ ילדות תחת
מאחר ויש לי תינוק בן תיכף עשרה חודשים, יוצא לנו לראות לאחרונה ערוצי ילדים בטלוויזיה. כלומר לי יוצא, הוא עסוק בלאכול מגבונים לחים ולנסות ללקק שקעי חשמל. הצפייה המרובה בהופ ילדות ישראלית, שאני מחבבת בגלל שיש בו מלא שירים מפעם, הובילה אותי למספר מסקנות. המרכזית שבהן היא שזה זבל ושעדיף להרגיל אותם מגיל צעיר לראות "האישה הטובה", אבל הנה עוד כמה:
1. כמות השירים על ירקות גובלת בשטיפת מוח/ מי בכלל רוצה לגדל ילדים בעולם שבו מלפפון זוכה ליחסי ציבור טובים יותר מאשר עוגיות?
2. השראה: הפתיח של "חיים מותק של ארנב" זהה לזה של "היט דה רואד ג'ק".
3. רצף מרחב זמן: הצפייה בקליפ עם חני נחמיאס בת 50 ומיד אחריו בקליפ שבו היא בת 20 היא ההוכחה לקיומם של חורי תולעת.
4. אותו דבר עם מיכל צפיר לפני ואחרי הדיאטה.
5. בכל פשע שיתרחש בעולם, החשוד הראשון שלי תמיד יהיה הכחול מ"כח הקצב".
6. בדיעבד, עוזי חיטמן היה די חתיך.
7. "קוקו ממרוקו אומר אהלן, והברכה שהוא יביא לי היא היפה מכולם", הילד שלי 3/4 מזרחי וזאת בדיוק ההתעליינות הדכאנית שתסליל אותו למגמת פחחות. אנא חידלו.
ויצים:
רובי ויליאמס תיעד את עצמו רוקד לאשתו בחדר הלידה על מנת להקל עליה בצירים. מה שמדהים זה שבשום שלב בוידאו היא לא מכניסה לו מכות.
שיה לה בוף המיר את דתו מיהדות לנצרות. שזה, קודם כל, אחד אפס ליהדות, ואפילו יותר טוב - עוד מקום שרני רהב יוכל לירוק בו.
ולסיום, יש מתקן חדש שימנע מהעוגיות לטבוע בכוס הקפה שלנו. כמובן שהוא עדיף על פני המתקן הישן ההוא, אצבעות, אבל לפני שמפיצים את החיסון לאבולה מוכרחים לתהות האם יש צידוק לקיומו של מין שאינו מסוגל להחזיק את העוגיות שלו לבד.